מנהרה קדומה ומרשימה, חצובה בסלע שאורכה כ-50 מטרים, נחשפה במפתיע סמוך לקיבוץ רמת רחל בירושלים. התגלית יוצאת הדופן התגלתה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמבצעת רשות העתיקות, לקראת הקמת שכונה חדשה ביוזמת ובמימון רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במסגרת התוכנית, באזור שמצפון לרמת רחל צפויות להיבנות 488 יחידות דיור, לצד אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, וכן מוסדות חינוך ובהם בית ספר יסודי וגני ילדים. התוכנית משתרעת על פני שטח של כ-58 דונם.
מנהרה קדומה התגלתה ליד קיבוץ רמת רחל
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"חפרנו בשטח טרשי וחשוף יחסית, כאשר לפתע גילינו חלל קרסטי טבעי", מספרים ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "לתדהמתנו, החלל הזה התפתח, תוך כדי חפירה, לכדי מנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדין ממוטטים, כך שהמנהרה לא אמרה את מילתה האחרונה".
הכניסה למתחם הקדום מפני השטח נעשתה באמצעות גרם מדרגות, שירד אל פתח חצוב והוביל לתוך המנהרה. ברשות העתיקות אמרו כי המנהרה התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף שהצטברה במשך מאות ואולי אלפי שנים.
חפירה במספר מוקדים בתוך המנהרה, הראתה שגובה המנהרה הוא עד 5 מטרים' ורוחבה כ-3 מטרים. "החציבה נעשתה למשעי, וברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן, והייתה לו היכולת והמשאבים הדרושים על מנת להשיג את המטרה", אמרו החוקרים.
תכליתה של המנהרה לא ברורה. בתחילה הועלתה סברה כי מדובר במפעל מים עתיק, וכי מטרת המנהרה הייתה להגיע לנקודת נביעה. הנחה זו נפסלה, בין היתר משום שקירות המנהרה אינם מטוייחים - מאפיין מקובל במתקני מים קדומים. בנוסף, לאחר התייעצות עם גיאולוג, התברר כי לא מוכרים באזור זה אופקי מים בתת הקרקע, ובמנהרה עצמה לא נמצאו כל סימנים להיקוות מים.
לאחר מכן, נבדקה האפשרות שזהו מתקן חקלאי או תעשייתי תת קרקעי כלשהו, אבל עוצמת העבודות והיעדר אתרים זהים במרחב, פסלו גם את האפשרות הזו.
הערכתם הנוכחית של החוקרים, אם כן, היא כי מדובר במנהרה שמטרתה הייתה להגיע לשכבת סלע קירטון שתתאים לחציבת אבני בנייה או לייצור סיד. עדות לכך עשויה להיות בדמות הפיר החצוב בתקרת המנהרה, שייתכן ששימש לאוורור, וכן חצץ חציבה שהתגלה בקרקעית המנהרה - אך גם הערכה זו מלווה בסימני שאלה. לחילופין, הממצאים עשויים להעיד שמלאכת החציבה והתקנת המנהרה לא הושלמו, ולכן יעדה וטיבה אינם ידועים.
ד"ר מזרחי ומצקביץ' אמרו: "גם זמנה של המנהרה הוא חידה עבורנו, שכן לא נמצא כל ממצא ולו הקטן המרמז לנו על זמנה של המנהרה. יחד עם זאת, המנהרה נמצאת בקו אווירי כמה מאות מטרים בודדים משני אתרים משמעותיים קדומים - מבנה ציבור מתקופת הברזל (ימי בית הראשון) בשכונת ארנונה, ותל רמת רחל, שבו תועדו שרידי יישוב מתקופת הברזל ועד התקופה האיסלאמית".
4 צפייה בגלריה
ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מרשות העתיקות בכניסה למתחם הקדום
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, הוסיף: "אנו חוגגים השבוע את יום ירושלים. התגלית הזו מצטרפת לעוד תגליות רבות הנחשפות יום-יום שעה-שעה בעיר. ידי הארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מלאות בעשייה, משום שהעיר הזו לא חדלה מלהפתיע. לרוב יש לנו הסברים לתגליות שאנחנו חושפים, אך לעיתים, כמו במקרה הנוכחי, אנו עומדים משתאים ופעורי פה".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס גם הוא לגילוי המנהרה: "בשבוע של יום ירושלים, התגלית המיוחדת הזו מזכירה את הקשר העמוק והעתיק של עם ישראל לירושלים. מתחת לאדמת העיר נחשפים פעם אחר פעם מפעלי חיים, יצירה ובנייה אדירים, המעידים על דורות של אנשים שפעלו כאן והשאירו את חותמם. ירושלים איננה רק בירתה של מדינת ישראל בהווה - היא גם לב הסיפור ההיסטורי של העם היהודי, שממשיך להתגלות מול עינינו".
ברשות העתיקות אמרו כי התגלית המרשימה צפויה להשתלב בפארק ארכאולוגי לרווחת הציבור ותושבי השכונה שרשות מקרקעי ישראל מתכננת במקום.
