סקר הדורסים הגדול חוזר אחרי 11 שנה: מדי שנה בשנות ה-80 ו-90 של המאה הקודמת ערכו בחברה להגנת הטבע בשיתוף חיל האוויר סקר דורסים בעונת נדידת הסתיו. הסקר נועד, בין היתר, לנתב מטוסים מחוץ לגלי הנדידה. הצטיידות חיל האוויר במכ"מים אמנם לא החליפה לחלוטין את הצפרים, אבל כבר לא היה צורך בסקר. ועכשיו הוא חוזר.
עיט חורש
(צילום: יובל דקס, החברה להגנת הטבע)
בסתיו 2025 הוביל מרכז הצפרות הישראלי סקר רחב היקף של נדידת עופות דורסים בצפון הארץ, שהתמקד בשני מינים מרכזיים: עיט חורש ונץ קצר-אצבעות. הסקר נערך לאורך מסדרון הנדידה המרכזי של ישראל - אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם לנדידת עופות - וכלל 132 ימי תצפית ו-1,112 שעות צפייה רצופות בשטח.
במהלך הסקר תועדו 86,538 עיטי חורש ו-38,295 ניצים קצרי־אצבעות החולפים מעל ישראל בדרכם דרומה. נתונים אלה ממחישים את חשיבותה העולמית של ישראל כנקודת מעבר כמעט בלעדית עבור אוכלוסיות שלמות של עופות דורסים.
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, אמר כי מדובר בסקר בעל משמעות עולמית: "כל האוכלוסייה העולמית של שני המינים האלה עוברת דרך ישראל. לכן אנחנו נמצאים במקום אסטרטגי - מה שאנחנו סופרים כאן משקף את מצבן של האוכלוסיות בעולם כולו. זהו המשך ישיר של סקר ארוך שנים שהתקיים משנות ה-80 ועד 2014".
שיתוף הפעולה בין החיל לחברה להגנת הטבע החל כשפרופ' יוסי לשם פתח במחקר בשנות ה-80 כדי למפות את נתיבי הנדידה, שכן בעבר ציפורים גם הובילו לתאונות אוויר קטלניות. גם כיום חיל האוויר נעזר בחוקרים ואקולוגים כדי למנוע תאונות עם בעלי כנף, אך הרבה השתנה. לאחר הפסקה של כעשור בסקר, הצליחו בחברה להגנת הטבע למצוא מקור תקציבי חדש. "אנו מתכננים לערוך את הסקר שלוש שנים ברציפות, ולאחר מכן לחזור עליו אחת לעשור - פרק זמן שמאפשר לזהות שינויים בגודל האוכלוסיות", הוסיף ד"ר פרלמן.
הוא הוסיף: "במשך שנים רבות עבדנו עם חיל האוויר ישירות כדי להתריע על להקות ציפורים ולצמצם את הסיכון לכלי טיס. חיל האוויר, למרות שיש להם מכ"מים, עדיין צריכים את הצופים הקרקעיים ועבדו איתנו, ומאוד התעניינו במידע בזמן אמת".
אז למה דווקא נץ קצר אצבעות ועיט חורש? "100% מהאוכלוסיה העולמית עוברים דרך ישראל והם לא נספרים בשום מקום אחר", הסביר ד"ר פרלמן. "אנחנו המקום היחיד בעולם שמסוגל לספור אותם. לכן קיימנו את הסקר בחלון הזמן בו אנחנו יודעים ששני המינים האלה עוברים, בין עפולה לפאתי חיפה". בעבר היו מגיעים גם מתנדבים מחו"ל לאירוע הגדול. "במצב הנוכחי המתנדבים לא ששים להגיע לישראל, אז התבססנו על צוות מקומי", הוא אמר.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי הפרויקט התבסס על עשרות מתנדבים וסוקרים, שיתוף פעולה הדוק עם חיל האוויר וגם כמובן סיוע בזמן אמת ממערכות מכ"ם - כדי לצמצם את הסיכון להתנגשויות בין עופות למטוסים. הסקר התאפשר בין היתר בזכות תמיכת ארגון שמירת הטבע הגרמני NABU. "ממצאי הסקר צפויים לשמש בסיס מדעי חשוב לשיפור ההגנה על עופות דורסים נודדים ולקידום צעדי שמירת טבע לאורך ציר הנדידה בצפון ישראל", סיכם ד"ר פרלמן.
פרופ' יוסי לשם סיפר כי "הסקר החל בזכות מיזם עם חיל האוויר, כאשר לפניו נהרגו שלושה טייסים בגלל תאונות עם ציפורים. החלטנו לעשות מחקר משותף כדי למפות היכן הציפורים מגיעות בעונת הנדידה. זה חסך לחיל האוויר מיליארדים. המכ"מים עשו עבודה נהדרת - אבל לא הצליחו לזהות את מיני הציפורים. אבל עדיין יש לסקרים ערך גדול, בין היתר לדעת מה מצב מיני הדורסים בעולם. היום בכל בסיס חיל אוויר יש אקולוג שמייעץ לבסיסים מה לעשות ואיך להרחיק ציפורים".
