במהלך העשור האחרון קצב קריסת המבנים לאורך חוף הים של העיר העתיקה של אלכסנדריה הואץ מאוד. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Earth's Future. רק בשני העשורים האחרונים, 280 מבנים בעיר הנמל - הידועה כמקום הולדתה של קלאופטרה (מלכת מצרים העתיקה) וכמקום מושבה של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם בעת העתיקה) - קרסו עקב שחיקת החוף.
בנוסף אליהם, ישנם כ-7,000 מבנים שנמצאים בסכנת התמוטטות. "לא מדובר רק על לבנים ומלט. אנו עדים להיעלמותה ההדרגתית של אחת מערי החוף ההיסטוריות החשובות בעולם. מה שנראה בעבר כמו סיכוני אקלים רחוקים, מתרחש כעת לנגד עינינו", אמר אחד ממחברי המחקר, ד"ר עיסאם הגי, מבית הספר להנדסה ע"ש ויטרבי של אוניברסיטת דרום קליפורניה.
"מפלס הים הגואה והסערות המתעצמות - הניזונות משינויי האקלים - מבטלים בעשרות שנים את מה שכושר ההמצאה האנושי יצר במשך אלפי שנים", הוסיפה ד"ר שרה פואד, אדריכלית נוף באוניברסיטה הטכנית של מינכן, שנמנתה עם צוות המחקר.
התפוררות מבני החוף נובעת מעליית מפלס פני הים ומחדירת המים לאזורים הבנויים. כאשר מי המלח שוטפים את היבשה, הם מעלים את מפלס מי התהום, מה שמאיץ את שחיקת הקרקע ומערער את יציבות המבנים. מי הים המלוחים גורמים לבלאי מואץ של יסודות המבנים, ומחלישים עוד יותר את יציבותם.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם ממצאים מדאיגים של נאס"א ומִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב, שלפיהם מפלס הים בעולם עלה בין 20 ל-23 ס"מ בממוצע מאז 1880, עם עלייה של 10 ס"מ בממוצע מאז 1993. כמו כן, ערים נמוכות ומדינות איים קטנות עומדות בפני הסיכון הגבוה ביותר לשחיקת הקרקע והצפות עקב עליית פני הים. "מה שאנחנו רואים באלכסנדריה הוא תרחיש אימים שמתממש לגבי קו החוף העולמי, בדגש על קו החוף הים-תיכוני, שמשתנה ומוביל לקריסת מבנים בקצב חסר תקדים", אמר ד"ר הגי.
4 צפייה בגלריה
השינויים המשמעותיים שחלו בקו החוף של אלכסנדריה בין השנים 2022-1935
(צילום: Essam Heggy, Sara Fouad)
החוקרים יצרו מפה דיגיטלית מפורטת תוך שימוש בטכנולוגיה של מערכת מידע גיאוגרפית כדי לזהות את מיקומם של מבנים שקרסו באלכסנדריה. המיפוי כלל פרטים מרכזיים על כל מבנה, לרבות מיקומו, גודלו, חומרי הבנייה שמהם הוא עשוי, גילו, עומק יסודותיו ומספר קומותיו.
הנתונים, שנאספו מביקורים באתרים, מדיווחים ממשלתיים, מארכיוני חדשות ומהצהרות מחברות בנייה פרטיות, משתרעים על פני השנים 2021-2001, וכוללים מבנים שקרסו באופן מלא או חלקי. לאחר מכן שילבו החוקרים צילומי לוויין עם מפות היסטוריות מ-1887, מ-1959 ומ-2001 כדי לעקוב אחר שינויים שחלו בקו החוף, במטרה להשיג הבנה מעמיקה יותר של השינויים מרחיקי הלכת שחלו בקו החוף של אלכסנדריה במהלך שני העשורים האחרונים - מה שהוביל כאמור לעליית מפלס מי התהום, ולמגע שלהם עם יסודות המבנים.
4 צפייה בגלריה
האזורים באלכסנדריה שבהם נבדקה השפעת עליית פני הים על יציבות המבנים
(צילום: Earth's Future)
שיטפונות באלכסנדריה. ארכיון
לבסוף, הצוות ערך ניתוח של "טביעות אצבע" כימיות הידועות כאיזוטופים בדגימות קרקע, כדי לבחון את ההשפעות של חדירת מי הים אל היבשה. הם מדדו איזוטופים ספציפיים, ובכך קבעו אם קרקע היא חזקה ויציבה יותר או שמא שחוקה וחסרת יציבות. "ניתוח האיזוטופים שלנו גילה כי מבנים קורסים מלמטה למעלה, מכיוון שחדירת מי הים שוחקת את היסודות ומערערת את יציבות הקרקע", אמר אחד ממחברי המחקר, פרופ' אברהים סאלח מאוניברסיטת אלכסנדריה.
החוקרים מציעים מספר דרכים שבהן תוכל אלכסנדריה להתכונן ולהתמודד עם הסכנה הנשקפת לה מהים. לדבריהם, ניתן לעשות זאת באמצעות בניית דיונות חול ומחסומים אחרים לאורך החוף (כגון חומות ים), הגבהת מבנים והעתקת מגוריהם של אנשים המתגוררים באזורים בעלי הסיכון הגבוה ביותר. "ערים היסטוריות כמו אלכסנדריה, המייצגות את ערש חילופי התרבות, החדשנות וההיסטוריה, הן חיוניות לשמירה על המורשת האנושית המשותפת שלנו", אמר ד"ר הגי. "כששינויי האקלים מאיצים את עליית פני הים ואת שחיקת החופים, ההגנה עליהם אינה נוגעת רק להצלת מבנים, אלא לשימור של מי שאנחנו".
