לשינויי האקלים יש השפעה משמעותית על ייצור הקקאו במערב ובמרכז אפריקה. יש לכך חשיבות רבה, שכן יותר מ-70% מהקקאו העולמי מיוצר באזורים הללו. שינויים בטמפרטורה ובכמות הגשמים הופכים אזורים מסוימים לפחות מתאימים לגידול קקאו, בעוד שאזורים אחרים עשויים להפיק תועלת מהאקלים המשתנה.
החוקרת הגנאית, ד"ר פאולינה אסנטה מאוניברסיטת וחנינגן בהולנד, הובילה צוות מחקר שכלל את עמיתיה לאוניברסיטה ועמית מחקר מהמרכז הבינלאומי לחקלאות טרופית בקולומביה. במחקרם, שפורסם בכתב העת Agricultural and Forest Meteorology, השתמשו החוקרים במודל ממוחשב כדי לדמות את השפעת שינויי האקלים עד 2060 בארבע מדינות: חוף השנהב, גאנה, ניגריה וקמרון.
5 צפייה בגלריה
תרמילי קקאו בחוף השנהב
תרמילי קקאו בחוף השנהב
תרמילי קקאו בחוף השנהב
(צילום: Sophie Garcia, AP)
בחוף השנהב, עד 50% משטחי גידול הקקאו הנוכחיים עלולים להיכחד, מה שעתיד להפחית משמעותית את הייצור. גאנה צפויה לראות ירידה מתונה באזורים המתאימים לגידול, בעוד שניגריה וקמרון דווקא עשויות לחוות שגשוג בתעשיית הקקאו, עם עלייה בייצור בשיעור של 60% ו-40% בהתאמה.
על כן, לשינויים האקלימיים הצפויים תהיה השפעה, לטובה או לרעה, על חקלאות הקקאו. עם זאת, עלולות להיות לכך השלכות הרסניות, בשל בירוא יערות גובר. "בקמרון יש כמות גדולה יחסית של יערות גשם. לעתים קרובות, מגדלי הקקאו בוחרים לעשות זאת על חשבון אזורים שהיו במקור יערות טרופיים, מה שפוגע קשות במערכות האקולוגיות הללו", אמר פרופ' נילס אנטן, מאוניברסיטת וחנינגן.
"לשינויי האקלים ישנה השפעה על כל שרשרת האספקה של תעשיית הקקאו: חקלאים מתמודדים עם יבול מופחת, בעלי עסקים מתמודדים עם עליית מחיר חומרי הגלם והצרכנים נאלצים לשלם מחירים גבוהים יותר", הוסיפה ד"ר אסנטה. "למרות ששיתוף פעולה יכול להיות מאתגר, יש לסייע לאזורי הייצור הנוכחיים להתאים ולתחזק את היבול במטעים קיימים, כך שניתן יהיה למנוע את כריתת היערות".
5 צפייה בגלריה
תוכנו של תרמיל קקאו, שנקטף ממטע בחוף השנהב
תוכנו של תרמיל קקאו, שנקטף ממטע בחוף השנהב
תוכנו של תרמיל קקאו, שנקטף ממטע בחוף השנהב
(צילום: Sophie Garcia, AP)
למרות הממצאים שהחוקרים הגיעו אליהם באמצעות המודל שלהם, נותרו עדיין מספר נושאים פתוחים שנוגעים להשפעת שינויי האקלים על תעשיית הקקאו. מכיוון שפחמן דו-חמצני משפר את הפוטוסינתזה, הוא יכול למתן חלק מההשפעות השליליות של בצורת וחום (אם כי היקף ההשפעה הזו עדיין לא ברור). בנוסף, החוקרים עדיין בוחנים כיצד הפריחה והפרי של עצי הקקאו יגיבו להתחממות, כמו גם כיצד מזיקים ומחלות עלולים להתפתח במסגרת שינויי האקלים. על כן, יש צורך במחקר נוסף - לא רק על קקאו אלא על כל הגידולים - כדי להכין טוב יותר את החקלאות לעתיד לבוא.
עבור חקלאים רבים במערב אפריקה, שכבר מתמודדים עם הכנסה נמוכה וגישה מוגבלת למשאבים, לשינויי האקלים עלולות להיות השלכות הרות גורל. ניהול טוב יותר של הקרקע ודישון ממוקד יכולים לעזור לגשר על הפער בין כמות היבול הקיימת לפוטנציאל על הנייר.
5 צפייה בגלריה
ייבוש פולי קקאו בחוף השנהב
ייבוש פולי קקאו בחוף השנהב
ייבוש פולי קקאו בחוף השנהב
(צילום: Sophie Garcia, AP)
5 צפייה בגלריה
ייבוש פולי קקאו בקמרון
ייבוש פולי קקאו בקמרון
ייבוש פולי קקאו בקמרון
(צילום: Josiane Kouagheu, Shutterstock)
5 צפייה בגלריה
העמסת שקים מלאים בפולי קקאו בקמרון
העמסת שקים מלאים בפולי קקאו בקמרון
העמסת שקים מלאים בפולי קקאו בקמרון
(צילום: Josiane Kouagheu, Shutterstock)
חקלאות יערנית (Agroforestry) - פרקטיקה חקלאית המשלבת בין גידולים חקלאיים שונים על אותה חלקה, ומאופיינת בחלקות חקלאיות עמידות יותר לפגעי מזג אוויר ומזיקים - שבה עצי קקאו גדלים לצד עצים אחרים, טומנת בחובה גם הבטחה עתידית. "בחירה נכונה של עצי צל היא חיונית. חלק מהעצים משתמשים ביותר מדי מים, מה שמחריף את בעיות הבצורת. לכן חיוני לבחור מינים המתאימים לאקלים ולתנאי הקרקע המקומיים", אמרה ד"ר דנאה רוזנדאל, מאוניברסיטת וחנינגן. "פיתוח זני קקאו עמידים בחום ובצורת ומתן הכשרה לחקלאים יכולים גם הם לסייע בשמירה על היבול (ואף להגביר את התפוקה)".
ההשפעות של שינויי האקלים על ייצור הקקאו כבר ניכרות בשטח. עצי קקאו, אשר בדרך כלל יש להם תוחלת חיים של 20 עד 30 שנים, נפגעים כתוצאה מהטמפרטורות הגבוהות והגשמים הבלתי צפויים. כשמדינות כגון חוף השנהב נפגעות כתוצאה מכך (מהמדינות הפופולריות בתעשיית הקקאו), הצרכנים מרגישים את ההשפעה בכיסם בשל זינוק מחירי השוקולד, כשחלק מהיצרנים בוחרים בתחליפים זולים כדי להפחית את השימוש בקקאו. "אני לא חושב שהקקאו ייעלם מהשוק לגמרי, אבל מן הראוי לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לבלום את ההידרדרות ביבול בעידן שבו האקלים משתנה בקיצוניות", אמר פרופ' אנטן. כעת, חקר השפעת שינויי האקלים על ייצור הקקאו במערב ובמרכז אפריקה נמשך, במטרה להמשיך ולספק תובנות על היכולת של האזורים הללו, בדגש על מערב אפריקה, לעמוד בביקוש העולמי הגובר לקקאו.