בני אדם היגרו לדרום אמריקה בשלושה גלים נפרדים במשך אלפי שנים, כך עולה מניתוח גנטי בקנה מידה גדול של ילידים אמריקנים – העמים המקוריים שחיו ביבשת אמריקה לפני הגעת האירופים החל מסוף המאה ה-15, וצאצאיהם החיים כיום.
8 צפייה בגלריה
שלושה גלי פיזור עיקריים עיצבו את המגוון הגנטי של העמים הילידים של דרום אמריקה. החל מלפני כ-15 אלף שנה (משמאל), דרך ההגירה שהתרחשה לפני כ-9,000 שנה (במרכז) ועד ההגירה האחרונה שהתרחשה לפני כ-1,300 שנה (מימין)
(איור: Marcos Araújo Castro e Silva)
במחקר שפורסם בכתב העת Nature, צוות בינלאומי של חוקרים ערך את פרויקט הגיוון הגנומי של ילידי אמריקה, שכלל ניתוח 128 גנומים חדשים (בנוסף ל-71 ממאגרי מידע קיימים) של אנשים החיים בארגנטינה, בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, מקסיקו, פרגוואי ופרו – מחקר שכלל 53 אוכלוסיות ו-31 משפחות שפה. מטרת החוקרים הייתה להבין טוב יותר כיצד ומתי אנשים הגיעו ליבשת ואת הגורמים שעיצבו את הגנטיקה של אוכלוסיות אלו.
"עד כה, רק שתי אוכלוסיות ילידיות באמזונס אופיינו גנטית, ובשל הייחודיות של סביבתן ובידודן, הן לא היו מייצגות במיוחד", אמר מרקוס אראוחו קסטרו אה סילבה, חוקר במכון לביולוגיה אבולוציונית של מועצת המחקר הלאומית של ספרד ובאוניברסיטת פומפאו פברה שבברצלונה, שנמנה על צוות המחקר.
8 צפייה בגלריה
פיזור גאוגרפי של הילדים האמריקאים שנכללו במחקר (גודל העיגול מעיד על כמות הפרטים מכל אזור)
(איור: Hemanoel Passareli-Araujo)
החוקרים גילו שדרום אמריקה הייתה מאוכלסת בשלושה גלים לפחות, שאחד מהם לא היה ידוע עד כה. הנתונים הגנטיים מצביעים על כך שהגל המוקדם ביותר של אנשים זרם לדרום אמריקה לפני כ-15 אלף שנה, ואחריו שושלת גנטית מובחנת – המשותפת כיום לקצ'ואה בפרו (צאצאים ישירים של אימפריית האינקה) – שהתפשטה דרך מרכז אמריקה ולדרום אמריקה לפני כ-9,000 שנה.
לעומת זאת, הגל השלישי התרחש לפני 1,300 שנה לפחות, מקבוצות הקשורות למֶסוֹ-אמריקה (אזור תרבותי והיסטורי שבו התפתחו ציוויליזציות ילידיות מורכבות לפני הכיבוש הספרדי במאה ה-16). למרות שמסגרת זמן זו תואמת בערך את קריסתן של ערים באזור זה – כמו למשל טֵאוֹטִיװַאקַאן במקסיקו, ששקעה בין השנים 750-650 לספירה – הנתונים הגנטיים אינם מצביעים על אירוע אחד. "מה שאנחנו רואים הוא תהליך הדרגתי ומורכב יותר, שככל הנראה כרוך בעלייה בקישוריות וזרימת גנים בין אמריקה המערבית, הקריביים ודרום אמריקה לאורך זמן", אמרה ד"ר טביטה הונמאייר, ראש מעבדת הגנומיקה של אוכלוסיות אנושיות במכון לביולוגיה אבולוציונית, שנמנתה על צוות המחקר, ל-Live Science.
הניתוח הגנטי חשף גם עקבות של "שושלת רפאים" אסייתית עתיקה שתרמה גנטית הן לילידים אמריקאים והן לאוסטרלים המוקדמים, שחיו באזור הכולל את אוסטרליה, ניו זילנד ואיי האוקיינוס השקט של ימינו. אות גנטי זה, אותו מכנים החוקרים Ypykuéra (שפירושו "אב קדמון" בשפת הטוּפִּי הילידית של ברזיל), קיים ברמות נמוכות אך עקביות אצל פרטים דרום-אמריקאים במשך יותר מ-10,000 שנה, ומקורו באוכלוסייה אסייתית עתיקה. "הממצאים מחזקים את הרעיון שיבשת אמריקה אוכלסה באופן דינמי ומורכב יותר ממה שחשבו בעבר", אמרה ד"ר הונמאייר, "לרבות תרומות מאוכלוסיות קדומות שאינן מיוצגות ברשומות הארכיאולוגיות או המאובנים".
למרות שהייתה פחות מגוונת גנטית מקבוצות אנושיות יבשתיות אחרות, מחברי המחקרים גילו שלאוכלוסיית הילידים של אמריקה היה גיוון גנטי גדול יותר ממה שחשבו בעבר (יותר ממיליון וריאנטים גנטיים), כולל גנים חשובים להישרדות בסביבות החדשות של היבשת, כמו למשל יערות הגשם באמזונס והרי האנדים. "המגוון הגנטי הנוכחי הוא רק חלק קטן מהמקורי, שכן הקולוניזציה חיסלה את האוכלוסיות הילידיות ב-90%", אמרה ד"ר הונמאייר. "השילוב של קריסת אוכלוסיות, פיצולן ובידודן – יחד עם מגפות, שעבוד ולוחמה – גרם לצווארי בקבוק אבולוציוניים משמעותיים, אשר הפחיתו את המגוון הגנטי של העמים הילידים. למרות זאת, אנו צופים בהמשכיות גנטית של יותר מ-9,000 שנה באזורים מסוימים".
8 צפייה בגלריה
ציור משנת 1904 המתאר את הקבוצות האתניות השונות של הילידים באמריקה
(איור: G. Mülzel/Nordisk Familjebok/Wikipedia)
כמעט עשור של מחקר ושיתוף פעולה הושקעו בפרויקט, תוך שימת דגש על שיתוף פעולה מתמשך ומכבד עם הקהילות הילידיות. מעבר לגיוון הגנטי ודפוסי ההגירה, התגלו בו כי בין 1% ל-3% מהגנום הילידי מגיע מהומינידים קדומים, כמו האדם הניאנדרטלי והאדם הדניסובי. "ישנו גיוון תרבותי וביולוגי משמעותי בין קהילות אלו", אמר ד"ר קרלוס אדוארדו גררה אמורים, מבית הספר לאבולוציה אנושית והתפתחות חברתית באוניברסיטת אריזונה סטייט, שנמנה על צוות המחקר. "בעוד שחלק מהממצאים שלנו נדונים בקנה מידה יבשתי, אנו מכירים בכך שאוכלוסיות אלו נבדלות בהיבטים רבים של ההיסטוריה, התרבות והביולוגיה שלהן, כך שאין להתייחס אליהן כאל יחידה הומוגנית אחת".
