אז איך ניראה בעוד אלף שנים? מדענים סבורים כי בני האדם עשויים להשתנות בצורה דרמטית, באמצעות שילוב של טכנולוגיה, אבולוציה והשפעות סביבתיות. אפילו החיים בחלל יעצבו את האנושות מחדש.
( צילום: ליאור שרון)
תחזיות מדברות על מראה אחיד יותר, עם עור כהה יותר – זאת בזכות ערבוב גנטי מוגבר. בנוסף, ייתכן שנלך ונהיה קטנים יותר. עם זאת, בני האדם בעוד אלף שנה ייראו הרבה יותר טוב. בחירות בני הזוג עתידות להוביל לפרטנרים אטרקטיביים יותר, עם נטייה לתכונות רצויות כמו אינטליגנציה, הצלחה ומראה שרירי.
לא רק הטבע ישפיע, כך שיישארו אנשים יפים יותר על כדור הארץ, גם הטכנולוגיה. עריכת גנים בעתיד עשויה לאפשר עיצוב מכוון ומדויק של תכונות, אולי אפילו התאמות לסביבות קיצוניות כמו כוכב הלכת מאדים. לצד כל ההתפתחויות הללו, חוקרים מזהירים כי ייתכן שהמוח אנושי דווקא יהפוך לקטן יותר.
ומכאן, לחיה רירית ובוהקת. חשופית הבננה קיבלה את השם שלה, כמו שניתן לראות, מצבעה הצהוב, והיא עושה את מופע הבכורה שלה כאן בחדשות הטובות.
היא רכיכה יבשתית שנפוצה בעיקר בקליפורניה ומתאפיינת לא רק בצבע מיוחד, אלא גם בגודל שלה – שיכול להגיע עד ל-25 סנטימטרים, מה שהופך אותה לאחת החשופיות הגדולות בעולם.
באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז היא אפילו משמשת כקמע הרשמי, מה שמעיד על המעמד שלה באזור. אולי בזכות עובדה זאת, מדענים מהאוניברסיטה השלימו לראשונה את ריצוף הגנום המלא של חשופית הבננה. הגנום יסייע לחוקרים להבין את המאפיינים הייחודיים של החשופית, ביניהם הריר הג'לטיני המפורסם שלה (שאתגר את החוקרים בריצוף הגנום משום שהקשה על בידוד ה-DNA). הריר הדביק של חשופית הבננה יכול לגרום לאלחוש טורפים ומאיימים. כמו כן בדקו החוקרים גם את היכולת שלה להתרבות באמצעות הפריה עצמית.
פרויקט זה הוא חלק מיוזמת ה-California Conservation Genomics Project (CCGP), שמטרתה לרצף את הגנומים של 230 מיני צמחים ובעלי חיים בקליפורניה, כדי לתמוך במחקרים ביולוגיים שנועדו לשמור על המגוון הביולוגי.
ומכאן, לטלסקופ החלל ג'יימס ווב, שצילם תמונה מרהיבה של הכוכב הצעיר HH 30, שנמצא במרחק של 450 שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים שור.
למעשה הכוכב נמצא במערכת כוכבים צעירה, שבמרכזה שוכן הכוכב שזה עתה נולד, במונחים חלליים. הכוכב מוטמע למעשה בדיסק צפוף של אבק וגז, שמתדלקים את היווצרותו. הכוכב הצעיר מתאפיין בזרמי גז בהירים שנוצרים כאשר סילוני הגז שלו מתנגשים באבק ובגז הסובבים אותו, מה שיוצר גלי הלם בהירים, שנראים בטלסקופים ככתמים זוהרים.
אובייקטים כאלה נקראים בעגה האסטרונומית הרביג-הארו (על שם האסטרונומים ג'ורג' הרביג וגיירמו הארו, שחקרו את האובייקטים הללו בשנות ה-50 של המאה ה-20). בתמונה שג'יימס ווב לכד ניתן לראות את הדיסק המקיף את הכוכב, שממנו עשויה להתפתח מערכת פלנטרית חדשה.
במאמר שפורסם בשבוע שעבר, התמקדו החוקרים בחקר גרגרי אבק, בגדלים קטנים מאוד, הנמצאים בדיסק שנצפה. באמצעות נתוני האינפרא-אדום של ווב ביחד עם תצפיות נוספות, הם הצליחו לקבל תמונה מפורטת של תנועת האבק בדיסק, כיצד הוא נודד ומתי הוא מתחיל להתגבש לכדי כוכב. הבנת התהליכים האלה מסייעת למדע ללמוד כיצד מערכות פלנטריות נוצרות ומתפתחות.
