ארגוני הסביבה "מגמה ירוקה", "מחאת הנוער למען האקלים" ואזרחים בני הגיל השלישי עתרו הבוקר (ג') לבג"ץ בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה ו-"בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן".
לדברי העותרים, הפחתה של 43% עד 2030 הוא "יעד המינימום למיתון חלק מהפגיעות הקשות ביותר של המשבר בחיי אדם, בשלמות הגוף ובכבוד הבסיסי של תושבי ישראל". העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ערן צין ואמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועורכי הדין אסף פינק ויוסי וולפסון.
לפני שבוע, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "חוק האקלים" של המשרד להגנת הסביבה, לקראת קריאה ראשונה בכנסת. לפי החוק, עד 2030 תהיה הפחתה של 30% בפליטות גזי החממה, כך שהיא תעמוד על 70% מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס). מדובר בחוק המציב יעדים נמוכים לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, והארגונים הירוקים מתחו ביקורת על כך.
העתירה שהוגשה לבג"ץ מבוססת על שלושה נימוקים משפטיים. הראשון, הוא שלדבריהם ממשלת ישראל מפרה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן את הזכות של אדם לחייו, לגופו ולכבודו. לטענתם, "ללא נקיטת צעדים דרמטיים, תהליכי משבר האקלים מציבים בטווח הארוך איום ממשי על המשך קיום החיים. המשבר כבר פגע בשלמות גופם ובבריאותם של בני אדם בישראל, והפגיעה רק תחריף. משבר האקלים גם צפוי לפגוע בתשתית הקיום האנושי כגון מזון, מים, מחסה ותנאים הכרחיים אחרים לקיום אנושי מינימלי. בנסיבות אלה, מוטלת על המדינה חובה חוקתית, מכוח סעיף 4 לחוק היסוד, לפעול למיתון משבר האקלים בהתאם ליעדים שנקבעו בהסכם פריז", כתבו בעתירה.
טיעון שני הוא הפרת החובה של המדינה להגן על הכבוד והחירות של הדור הצעיר והדורות הבאים. "השלכות שינויי האקלים עתידות להחריף עשרות מונים. מי שיישאו את עיקר המחיר הם ילדים, בני נוער והדורות הבאים. לחברי קבוצה זו קמה דרישה לגיטימית לצדק בין-דורי. קרי, שלא לאמץ מדיניות המביאה תועלת ורווחה למי שמצויים עתה על הגה קבלת ההחלטות על חשבון אלה שיבואו אחריהם", נכתב.
הטענה השלישית שעליה מתבססים העותרים היא הזכות לסביבה ראויה. לדבריהם, בעידן משבר האקלים יש להכיר בזכות לסביבה ראויה כזכות העומדת בפני עצמה. במקביל לכך, החובה להגן על הסביבה מוכרת ככלי חיוני להגנה על זכויות אדם מוכרות אחרות, כגון הזכויות לחיים, לשלמות הגוף, ולכבוד האדם וחירותו.
טווח הגילאים של העותרים היה מגוון במיוחד, כשהעותרות הצעירות ביותר הן דנה אופק ורות גילן בנות ה- 12, והמבוגרת ביותר לאה דויטש בת ה-92, ניצולת שואה שמרבית חייה הייתה אשת חינוך, וניהלה את מחלקת החינוך בלוד.
הגשת העתירה לוותה בהפגנה בהשתתפות בני נוער מכל רחבי הארץ, שנערכה ב-3.9. עשרות בני נוער צעדו מבנייני האומה בירושלים לבית המשפט העליון במחאה על "ההזנחה הפושעת של המדינה בטיפול במשבר האקלים.
הארגונים כוללים בעתירה מקרים מהעולם שבהם הוגשו עתירות דומות. בשנת 2015 בית המשפט העליון בהולנד הורה לממשלה להפחית ב-25% את יעדי הפליטות בהשוואה ל-1990, בהתבסס על הזכות לחיים המעוגנת באמנה האירופית לזכויות אדם. בנוסף לכך, קבע בית המשפט כי המדינה לא יכולה לחמוק מלפעול בשם הטענה כי מדובר בבעיה גלובלית או כי מדובר בהיקף פליטות נמוך שלא ישפיע על ההיקף העולמי. בגרמניה, שם עתרו גם בני הנוער המקומיים ב-2020, קבע ביהמ"ש הפדרלי-חוקתי כי היעדים שהציבה המדינה אינם חוקתיים וכי בכך היא הפרה את חובתה להגן על הזכות לחיים. עוד קבע כי גרמניה לא יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי מדינות אחרות אינן ממלאות את חלקן בהפחתת הפליטות.
"אנחנו מגישים עתירה היסטורית במטרה לעשות צדק ולהגן על בריאותם וחייהם של כל תושבי ישראל", ציין אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה. לדבריו, "מי שישלמו את המחיר הכבד ביותר של נזקי משבר האקלים הם בני הנוער, קשישים, עניים, חולים, תושבי הפריפריה. אנחנו דורשים להפסיק להתעלם מהשקופים האמיתיים. הדרישה שלנו היא בסיסית – לפעול בהתאם להסכמים הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם ולפי הקונצנזוס המדעי. עצוב שהדרישה הלגיטימית הזו נתקלה עד כה בהתעלמות פושעת שתעלה לכולנו בחיי אדם".
שי ציון גלומביק, פעילה במחאת הנוער למען האקלים, הוסיפה כי "זה מכעיס ומעציב אותי לדעת שלא אוכל לחיות חיים נורמליים. אני מתקשה להאמין שיש לממשלה את כל הכלים כדי למנוע את המצב, ובכל זאת הפוליטיקאים שלנו מתעלמים מאיתנו. אני מפחדת על העתיד שלי, ועל סבא וסבתא שלי, שבגלל ההשלכות של משבר האקלים אולי יחיו פחות. זה לא הוגן כי המצב לא נגרם בגללנו, ובכל זאת אנחנו אלה שנפגעים יותר מכולם. אני מקווה שהתביעה הזאת תצליח ותחייב את הממשלה לקחת אחריות על הבריאות שלנו".
עו"ד ערן צין, הקלינקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב: "ממשלת ישראל טומנת את הראש בחול ואינה קובעת יעדים מספקים להפחתת גזי חממה. ברחבי העולם מנוהלות אלפי תביעות אקלים נגד ממשלות קצרות רואי. בני נוער וקשישים בישראל, המשלמים בגופם, בחייהם ובאובדן עתידם את מחיר המחדל, מצטרפים לראשונה לגל זה. דרישתם מהממשלה היא בסיסית - לשמור על זכותם לחיים, בריאות וכבוד".
