מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה בצהריים (יום ג') את תוצאות הקול הקורא של מענק ה- ERC Proof of Concept לשנת 2026, בהם 10 חוקרים מישראל. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פוריים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.
מכון ויצמן למדע
פרופ' ולרי קריז'נובסקי - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
פיברוזיס ריאתי היא מחלה הקשורה להזדקנות, שמאופיינת בהצטלקות מתקדמת של רקמת הריאה, ירידה בתפקוד הנשימה ומוות מוקדם, ואין לה כיום טיפול מרפא קיים. המחלה נגרמת בין היתר על ידי הצטברות של תאים מזדקנים (סנֵסנטיים) וייצור מופרז של מטריצה חוץ-תאית(ECM).
במחקר קודם זיהו במעבדתו של פרופ' ולרי קריז'נובסקי מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע אינטראקציה קריטית בין חלבונים אשר תורמת להישרדות תאים אלה ולקידום הפיברוזיס. הפרויקט שזכה כעת במענק ERC PoC נועד לפתח מולקולות סינתטיות החוסמות אינטראקציה זו, ומראות פעילות סלקטיבית כנגד תאים סנסנטיים בתרביות תאים, עם פוטנציאל לפיתוח טיפול חדשני, מדויק ונסבל למחלה קטלנית זו.
בחודש יוני נפגעה המעבדה של פרופ' קריז'נובסקי מטיל איראני. הוא איבד את הציוד הרגיש, את הדגימות שהפשירו ואת הניסויים ארוכי השנים שביצע על מודלים של עכברים. בריאיון ל-ynet הוא אמר אז: "הופתעתי, בבניין לחקר הסרטן חוקרים דברים אוניברסליים לכל העולם ולטובת כל האנושות"
פרופ' יובל אורג - המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה
הפרויקט של קבוצת המחקר של פרופ' יובל אורג במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, שזכה כעת במענק ERC PoC, נולד ממחקר בסיסי במצבי צבירה קוונטיים יוצאי דופן של החומר - מוליכי-על טופולוגיים.
מתוך הבנה בסיסית זו מפתחים בקבוצתו של פרופ' אורג "דיודה" מוליכת-על, המאפשרת זרימת זרם חשמלי בכיוון אחד ללא איבוד אנרגיה, רכיב שחסר כיום במחשבים קוונטיים עתידיים. פיתוח הדיודה והטמעתה ישירות במוליכי־על טופולוגיים, שעליהם מבוססת טכנולוגיית מחשבים קוונטיים ייחודית שמפותחת, בין השאר, על-ידי חברת מיקרוסופט, מאפשרים יצירת מעגלים קוונטיים זעירים ויציבים, ניתנים להרחבה ויעילים אנרגטית.
פרופ' עידו עמית - המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונית פוגעות במיליוני אנשים, וחלק גדול מהחולים אינם מגיבים לטיפולים הקיימים או נאלצים להתמודד עם דיכוי חיסוני כללי ותופעות לוואי משמעותיות. המחקר במעבדתו של פרופ' עידו עמית במחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון ויצמן למדע, שזכה כעת במענק ERC PoC, נועד לפתח טיפול תאי חדש המבוסס על תאי CAR-T, שמטרתו "איפוס" ממוקד של מערכת החיסון, כך שיפעל רק נגד התאים שמניעים את הדלקת. במקום לדכא את מערכת החיסון כולה, מתכננים החוקרים תאים שמזהים ומסלקים תאי T פתוגניים, ובמקביל משחררים באופן מקומי ומבוקר אותות אנטי דלקתיים רק באזור החולה.
במעבדתו של פרופ' עמית משלבים את הכלים המתקדמים ביותר באימונולוגיה סינתטית, ריצוף חד-תאי ובינה מלאכותית כדי להפוך את הגישה לאפקטיבית, מדויקת ובטוחה יותר. המטרה היא לפתח טיפול שיפחית התלקחויות לאורך זמן וישפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אילה למפל, ביה"ס שמוניס לביו-רפואה וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז
פרופ' למפל היא חוקרת פורצת דרך, שמתמקדת במחקרה בפיתוח "מיקרו-מפעלים" - מבנים זעירים הנוצרים בתהליך הפרדת פאזות, אשר מאפשרים שליטה בתגובות כימיות. על מחקריה היא קיבלה את פרס החוקרת הצעירה של כתב העת Nanomaterials ואת פרס IVS Early Career.
זהו מענק ה-ERC השני של פרופ' למפל. המענק הנוכחי מוענק לה, בשיתוף חברת Day One, עבור פיתוח שיטה חדשה, יעילה ובטוחה לייצור צימודי נוגדן-תרופה (Antibody-drug conjugates ADCs) אשר נמצאים בשימוש כתרופות ביולוגיות מדויקות ומוכוונות מטרה לסרטן. לצימודי נוגדן-תרופה הקיימים מגבלות רבות והמחקר הנוכחי מציע לייעל את השיטות הקיימות על ידי שימוש במיקרו-ריאקטורים מהונדסים שיאכסנו נוגדנים ותרופות וייעלו את תגובת הצימוד ביניהם.
פרופ' פבל גינזבורג, הפקולטה להנדסה ע"ש גורדון
פרופ' גינזבורג הוא חוקר מוביל בתחומו שמחקרו מתמקד בננו-פוטוניקה, אופטיקה קוונטית, מטא-חומרים, אופטו-מכניקה וביו-פוטוניקה. על מחקריו פורצי הדרך קיבל פרופ' גינזבורג את פרס שר העלייה והקליטה עבור תרומה יוצאת דופן לחברה ולמדינה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
כלי טייס בלתי מאויישים לשיפור תעבורה עירונית וטיוב משלוחים מהווים פיתרון יעיל ומשתלם כלכלית אך כזה שמציב גם אתגרים בטיחותיים וביטחוניים. פרופ' גינזבורג מציע במחקרו בנוכחי עליו קיבל את מענק ה-ERC לשלב סימון בטרקרים שנבנו על ידי בינה מלאכותית כך שהם יאפשרו מעקב אחר כלי הטייס עד למרחק של 10 ק"מ וכך לוודא את הבטיחות התעופה בסביבה עירונית שוקקת.
אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה
פרופ' רחלה פופובצר קיבלה את המענק היוקרתי לצורך פיתוח פלטפורמת GOLDEN-RT – טכנולוגיה חדשנית המבוססת על ננוטכנולוגיה שמטרתה לאפשר טיפול רדיותרפי סיסטמי מדויק בגידולים סרטניים ובגרורות מיקרוסקופיות.
"זהו שלב חשוב שבו המדע יוצא מהמעבדה ומשפיע על חיי המטופלים", אמרה פרופ' פופובצר. "פלטפורמת GOLDEN-RT נועדה לשפר את הדיוק של טיפולי רדיותרפיה וכך להגביר את יעילותם תוך הפחתת נזקים לרקמות בריאות. המטרה היא להנגיש את הדור הבא של טיפולים אונקולוגיים ממוקדים ובטוחים יותר".
זו הפעם השלישית שפרופ' פופובצר זוכה להכרה מצד מועצת המחקר האירופית: ב-2024 זכתה במענק Proof of Concept לפיתוח פלטפורמת GOLDEN-ADC, לשיפור הדיוק בהעברת תרופות לגידולים; וב-2022 זכתה במענק Consolidator עבור פרויקט BrainCRISPR , מערכת ננו מבוססת זהב להעברת מולקולות CRISPR למוח לצורך טיפול במחלות גנטיות נדירות של מערכת העצבים.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
פרופ' ניר שלזינגר מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים
פרופ' שלזינגר חוקר את תחום המפגש שבין עיבוד אותות, תקשורת אלחוטית ובינה מלאכותית. מחקרו הנוכחי מתמקד בפיתוח שיטות למידה חכמות המשלבות מודלים מתמטיים וידע פיזיקלי עם כלים מודרניים של למידת מכונה.
המענק היוקרתי - ERC Proof of Concept, ניתן עבור פיתוח מערכות תקשורת אלחוטיות לומדות, המסוגלות להסתגל באופן רציף ובזמן אמת לתנאי סביבה משתנים. "אני מפתח רכיבי תקשורת חכמים המבוססים על בינה מלאכותית קלה ויעילה, הפועלת ישירות על חומרה אלקטרונית סטנדרטית ולומדת מתוך האותות עצמם, ללא הסתמכות על מודלים פשטניים", הוא הסביר. "מטרת הפרויקט היא להדגים לראשונה מערכת תקשורת הפועלת כמערכת שמשפרת את ביצועיה תוך כדי פעולה, ובכך להניח תשתית טכנולוגית לדור הבא של רשתות אלחוטיות חכמות, יעילות וחסכוניות באנרגיה, בעלות פוטנציאל יישומי רחב בתעשייה ובחיי היומיום".
פרופ' שלזינגר סיים בהצטיינות את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרסם עבודות רבות בכתבי העת והכנסים המובילים בעולם בתחומי עיבוד האותות והתקשורת, ואף זכה בפרסים מדעיים בינלאומיים על תרומתו המחקרית.
פרופ' יהושע (ג'וש) ברבן מהמחלקה לכימיה
פרופ' ברבן, חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עוסק במחקריו בשילוב ניסויים ותיאוריה לחקר כימיה פיזיקלית של מולקולות ראקטיביות בתנאי סביבה קיצוניים כמו טמפרטורות גבוהות.
מענק ה-ERC Proof of Concept ניתן עבור פיתוח גישה חדשה להצתה מבוססת לייזרים של דלק. "הצתה בלייזר היא אסטרטגיה שהוכחה כבעלת מספר יתרונות על פני טכנולוגיות קונבנציונליות (פלאגי הצתה) ובה שיטה שלנו יש גם פוטנציאל לסייע למחקרים פיזיקליים וכימיים במגוון רחב של תחומים", הוא הסביר.
פרופ' ברבן החל את דרכו המקצועית בלימודי כימיה באוניברסיטת ייל והמשיך לדוקטורט ב-MIT. בשנת 2017 הצטרף למחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זכה להוקרה ולפרסים רבים בארץ ומחוצה לה, על מחקריו המאפיינים ומייצרים מולקולות בטמפרטורות גבוהות ובפלזמות בעזרת ספקטרוסקופיה.
הטכניון
פרופ' יהונדב בקנשטיין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים
פרופ' יהונדב בקנשטיין, בוגר האוניברסיטה העברית, הצטרף לסגל הטכניון אחרי פוסט-דוקטורט כעמית רוטשילד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. הוא נחשב למדען מוביל בגילוי חומרים, עם התמחות בחומרים ננומטריים פולטי אור ובפרובסקיטים - הטכנולוגיה שבלב החיישן החדש שזיכה אותו במענק. עבודתו המדעית זיכתה אותו בשורת פרסים יוקרתיים, בהם פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי ופרס גולדברג מטעם הטכניון.
המענק שיקבל ישמש אותו לקידום MagicLayer - חיישן לדור חדש של דימות רפואי בקרינה מינימלית. החיישן שמפתח פרופ' בקנשטיין מבוסס על גבישים ננומטריים ועל פליטת אור קוונטית מהירה במיוחד.
חיישנים המשמשים להדמיה רפואית מוגבלים כיום במהירות התגובה שלהם. איטיות זו גורמת לאובדן מידע יקר ומאלצת את הרופאים להגדיל את חשיפתו של המטופל לקרינה. הגבישים הסטנדרטיים בתעשייה הגיעו לקצה גבול היכולת הפיזיקלית שלהם ומתקשים לספק את "הגביע הקדוש" של התחום: רזולוציית-זמן של 10 פיקו-שניות. כאן נכנס לתמונה החיישן החדש, המבוסס על מערכי גבישים ננומטריים שפותחו בטכניון. טכנולוגיה זו מספקת תגובה מהירה משמעותית מזו של הטכנולוגיות הקיימות, והיא רלוונטית לא רק לעולם הרפואה אלא גם לשיפור מיקרוסקופים אלקטרוניים ולניטור בזמן אמת של גזים רדיואקטיביים במתקנים גרעיניים.
פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה
פרופ' עדו קמינר, שהשלים את כל תאריו בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ארנה ואנדרו ויטרבי, חזר אליה כחבר סגל אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. הוא מדען בעל שם עולמי בפוטוניקה, במיקרוסקופיית אלקטרונים, באינטראקציות אור-חומר, בעיבוד מידע קוונטי ובגילויים מתמטיים באמצעות בינה מלאכותית. עבודתו המדעית זיכתה אותו בפרס לם (Stanisław Lem), בפרס שמידט (Schmidt Science Polymath Award), בפרס בלווטניק, בפרס קריל ובקבלתו לאקדמיה הצעירה הישראלית.
המענק החדש ישמש אותו לפיתוח Stork - רכיב חדשני המשפר את ביצועיהם של מיקרוסקופים אלקטרוניים מסוג TEM. ביצועיהם של מיקרוסקופים אלה, הן בדימות של רקמות ביולוגיות והן באנליזה של חומרים אחרים, מוגבלים מאוד ומתקשים לספק תמונת תלת-ממד חדה. טכנולוגיית Stork מאפשרת "להזריק" אור ישירות לדגימה ולאסוף ביעילות את האור הנפלט ממנה. היא תספק מידע חסר תקדים על רקמות ביולוגיות, על תהליכים אולטרה-מהירים ועל פגמים זעירים בהתקנים אלקטרוניים ותסלול דרכים חדשות במיקרוסקופיה בטמפרטורות נמוכות (cryo‑EM).
צוות המחקר שעבד על הצעת המחקר הזוכה כלל את ד"ר טל פישמן, ד"ר מיכאל ינאי וד"ר רפאל דהן וכן את הסטודנטים מרטה רוז'נקו ורותם אלימלך.
