בעלי חיים לומדים להבין - ואפילו להשתמש - בקולות או איתותים של מינים אחרים. "שפה היא סוג של מערכת תקשורת ייחודית לבני האדם", הסביר סיימון וויליאם טאונסנד, פרופסור לאנתרופולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת ציריך, ל-Live Science. "כאשר חוקרים בעלי חיים, נבחנים מאפיינים ספציפיים של תקשורת, כמו צלילים מסוימים בעלי משמעויות מסוימות".
כשמדובר בקליטת קולות ממינים אחרים, עיקר ההתמקדות מופנה אל הציפורים. ממחקר שפורסם בכתב העת Current Biology בינואר האחרון, עולה כי בעת נדידת ציפורי שיר הבינו הציפורים הנודדות את קריאותיהן של ציפורים נודדות ממין אחר, ונעזרו בהן לניווט.
כאן נוצר למעשה הבסיס לרעיון של תקשורת בין מינים שונים. יתרה מזו, מחברי המחקר הראו שנדידת ציפורי שיר איננה מסע נטול תקשורת ואינטראקציה בין-מינית, בשונה ממה שהיה ידוע עד כה.
אבל למידת "שפה" היא יותר מהבנת הנשמע, אלא גם היכולת לדבר אותה. דוגמה טובה לכך ניתן לקבל בדמותו של הדרונגו אפריקני, או בשמו הנוסף דרונגו ממזולג-זנב (Dicrurus adsimilis) - ציפור קטנה ושחורה, בעלת זנב מפוצל כמזלג, שחיה בערבות הסוואנה האפריקנית, ברחבי האזורים הטרופיים.
למין זה יש הרגל לעקוב אחר חיות אחרות בתקווה לגנוב ממזונן. הביולוג ד"ר תומס פלאוור מאוניברסיטת קפילנו בקנדה, חקר את הציפורים הללו בזמן שהן עקבו סוריקטות. הוא גילה שציפורי הדרונגו האפריקני משמיעות קריאות אזהרה - המעידות על טורף מתקרב - כדי להפחיד ולהבריח את הסוריקטות ולחטוף את המזון שאספו.
אבל לאסטרטגיה הזו יש חיסרון: הסוריקטות מבינות בשלב מסוים שמדובר בתחבולה, כך שהן לא נרתעות ומפסיקות להפיל את המזון במנוסתן. כאן נכנסים לתמונה כישוריו המיוחדים של הדרונגו האפריקני. ברגע שהוא מבין שתחבולותיו איבדו מהאפקטיביות שלהן, הוא עובר להשמיע קולות האזהרה של ציפורים אחרות - או אפילו לחקות את קריאת האזהרה של הסוריקטות עצמן.
בכך, מצליחה הציפור הערמומית להתל בסוריקטות בדרכים שונות ומגוונות. "הדרונגו האפריקני יודע לחקות את המינים שהוא עוקב אחריהם", אמר ד"ר פלאוור ל-Live Science. "הוא עוקב אחרי ציפורים אחרות ומחקה את קריאותיהן כדי לגנוב גם מהן את מזונן. אסטרטגיה זו מראה שהדרונגו האפריקני ניחן ביכולת יוצאת דופן של למידת צלילים, שמסייעת לו לטובותיו. כאשר צליל אחד מפסיק לעבוד, הוא יודע לעבור לצליל אחר".
ד"ר פלאוור עדיין בודק מה בדיוק קורה במוחו של הדרונגו האפריקני כשהוא משתמש באותן קריאות אזהרה. לא ברור האם הוא מערים על בעלי חיים אחרים במכוון - מה שיעיד על תהליכים קוגניטיביים מורכבים יותר - או שמא רק לומד שחזרה על צלילים מסוימים מספקת עבורו מזון. לדבריו של ד"ר פלאוור, ייתכן כי מדובר במקבילה של למידה באמצעות ניסוי וטעייה בקרב בני אדם.
