חלקנו אולי מכירים את ערצב הגינה שמזיק לדשא, אבל יש מין מיוחד נוסף של ערצב, שלא נצפה במשך עשרות שנים עד שהתגלה מחדש. שוחחנו עם אסף בן דוד, דוקטורנט במעבדה של פרופ' תמר דיין במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב, שהקדיש את מחקרו למין הייחודי והמסתורי ערצב ים המלח.
מה זה בעצם ערצב?
"הערצב הוא סוג של צרצר שחי חיי מסתור בתת-הקרקע בבתי גידול לחים. הוא חופר מחילות בעזרת הרגליים הקדמיות שלו שמותאמות לחפירה, וגופו מכוסה בשערות חישה שמאפשרות לו לחוש את הסביבה שלו וכך לנוע בתוך הקרקע בצורה יעילה. מדובר בהתאמות מרשימות מאוד לחיים בתוך האדמה. הערצב ניזון מפרוקי רגליים אחרים ומחומר צמחי. התנהגות מיוחדת של הערצב הזכר היא שהוא 'שר' מתוך המחילה שלו. הקול שלו נשמע כמו טרטור של מנוע או של אופניים רועשים, והמחילה עצמה בנויה בצורה של שופר שמשמש כתיבת תהודה לצליל שהוא מייצר".
אם נרצה לשמוע ערצב, איפה כדאי לנו לחפש?
"כמעט לכולנו יש ערצב ליד הבית. בלילות של סוף מרץ ואפריל אפשר לשמוע את קולות הטרטור של הזכרים. פשוט צאו לגינה או לפארק הקרוב, חפשו מקום שרטוב תמיד, ליד צינור או ברזייה למשל, ותקשיבו למה שמתרחש קרוב לאדמה. ערצב הגינה הוא הנפוץ מבין מיני הערצבים בארץ ונמצא במדשאות רבות. בזכות עבודתו של טוביה קושניר ז"ל, שהיה בוטנאי ואנטומולוג (מומחה לחרקים) ידוע בישראל ושנהרג במלחמת העצמאות, הוגדרו מינים נוספים של ערצבים בישראל: ערצב אפריקני, ערצב ננסי וערצב ים המלח שאותו אני חוקר".
מה מיוחד בערצב ים המלח?
"ערצב ים המלח מספר את סיפור ים המלח שמשתנה במהירות. במקור חי ערצב ים המלח רק בחופי ים המלח וספציפית באזורים שבהם יש שילוב בין קרקע מלוחה ונביעות של מים מתוקים. במשך השנים, בעקבות נסיגת מפלס הים, השתנה חוף ים המלח מקצה לקצה. נסיגת המפלס גרמה למעיינות 'לנדוד' הרחק מקו החוף המקורי והשטח השתנה: נוצרו קניונים, מפלים ובולענים".
"השינוי הדרסטי הזה הכריח את הערצבים לנדוד בעקבות המים המתוקים ולחפש אתרי מחיה חדשים. כיום אפשר למצוא אותם בתוך הבולענים ובשפכי הנחלים. לצד נסיגת הים נפגעו בתי הגידול המקוריים שלהם כתוצאה מזיהום מעיינות, כמו זרימת שפכים בנחל קדרון, ומהסבה של שטחי מלחות טבעיים (שטחים שמכילים ריכוזים גבוהים של מלח) לשטחי חקלאות או לשטחי תעשייה".
איך הגעת לחקור את ערצב ים המלח?
"נחשפתי לעולם המופלא של קולות החרקים במהלך לימודי התואר השני שלי כשלקחתי קורס בביו-אקוסטיקה באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית. כשחזרתי לארץ, החלטתי לחקור את המין הנדיר הזה בשיתוף עם המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שעורכת סקרים, ניטורים ומחקרים על מיני פרוקי רגליים בסכנת הכחדה".
איך בכלל אפשר לחקור בעל חיים שחי מתחת לאדמה?
"זה באמת אתגר אדיר. זה אזור חם מאוד, וקשה להגיע אליו בגלל בולענים ואזורים ממוקשים. לפעמים שטנו בסירה בים המלח כדי להגיע לאזורים שלא נגישים ברגל. כחלק מהמחקר, שנעשה בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, השתמשנו בטכנולוגיה של מכשירי הקלטה אוטונומיים כדי לאתר את שירתו של ערצב ים המלח. השתמשנו בצילומי לוויין כדי לבחור את המיקומים המתאימים ביותר להציב את מכשירי ההקלטה. לשמחתנו, ב-2021 הצלחנו להקליט את צרצורו של ערצב ים המלח. זו עדות ראשונה מאז שנות ה-90 לנוכחות שלו. שמחנו לגלות שהערצבים שרדו את השינויים הקיצוניים בים המלח. נוסף על כך, גילינו ערצבי ים המלח באתרים חקלאיים בנאות הכיכר, שם הם חיים לצד ערצב הגינה".
מה תפקידו של הערצב בטבע?
"הערצב הוא חולייה חשובה בשרשרת המזון. הוא מזון למינים רבים כמו דוכיפת, שועלים וגיריות שחופרים אותם מהאדמה. גם טורפים מעופפים, כמו בזים אדומים או עטלפים, תופסים אותם באוויר בזמן תעופה. הרבה מכירים את הערצבים כמי שפוגעים בדשא בגלל המחילות שהם חופרים, אבל בים המלח הם חלק מעולם חי ועשיר".
איך משבר האקלים משפיע על הערצבים?
"נסיגת ים המלח נגרמת בעקבות משבר האקלים ופעילות אנושית. זה גורם להרס של בתי הגידול של ערצב ים המלח. לכן הדבר הכי חשוב זה לשמור על ים המלח ועל המעיינות המתוקים שבסביבתו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
