הגשושית ההליוצנטרית Solar Orbiter מקיפה את השמש אחת לשישה חודשים, תוך התבוננות גם בצד הרחוק שלה. בין אפריל ליולי 2024, היא הצליחה לנטר את אחד האזורים הפעילים ביותר בכוכב שלנו ב-22 השנים האחרונות.
במאי 2024, האזור המכונה NOAA 13664 הסתובב לצד השמש הפונה אלינו, מה שגרם לסופות הגאומגנטיות החזקות ביותר על פני כדור הארץ מאז 2003. "אזור זה גרם לתופעת זוהר הקוטב המרהיבה, שנראה באזורים שלא מצופה לראותה", אמרה הפיזיקאית ד"ר לואיז הארה, מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך ומנהלת המצפה המטאורולוגי הפיזיקלי בדאבוס שבשווייץ.
5 צפייה בגלריה
גשושית החלל האירופית Solar Orbiter מספקת תמונות של השמש, כולל תצפיות על מה שהוא, מנקודת מבטנו, הצד הרחוק שלה
(הדמיה: ESA/AOES)
השמש מסתובבת סביב צירה אחת ל-28 ימים. לכן, מכדור הארץ, ניתן לצפות באזורים פעילים של השמש רק עד שבועיים בכל פעם. לאחר מכן, הם נעים מעבר לשדה הראייה שלנו, ונשארים מוסתרים במשך שבועיים.
"למרבה המזל, משימת Solar Orbiter, ששוגרה על ידי סוכנות החלל האירופית בשנת 2020, הרחיבה את נקודת המבט שלנו", אמר ד"ר יואניס קונטוגיאניס, מומחה לפיזיקה סולארית במכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך ובמכון המחקר הסולארי ע"ש אלדו וסלה דאקו בלוקרנו שבשווייץ.
תיעוד התפרצויות סולאריות בין התאריכים 3-9 במאי 2024
(צילום: NASA)
כדי להבין טוב יותר את היווצרותם, התפתחותם והשפעותיהם של אזורים פעילים מאוד על השמש, ד"ר הארה וד"ר קונטוגיאניס הובילו צוות חוקרים בינלאומי. במחקר שהתפרסם בכתב העת Astronomy and Astrophysics שולבו הנתונים שנאספו על ידי Solar Orbiter מהצד הרחוק של השמש עם נתונים מהגשושית לחקר דינמיקת השמש (Solar Dynamics Observatory) של נאס"א, שצופה בצד הקרוב.
בכך הצליחו החוקרים לעקוב אחר אזור NOAA 13664 כמעט ברציפות במשך 94 ימים. לראשונה בהיסטוריה, בוצע מעקב אחר שלושה סיבובים של השמש. "זוהי סדרת התמונות הרציפה הארוכה ביותר שנוצרה אי פעם עבור אזור פעיל יחיד. מדובר באבן דרך בתחום הפיזיקה הסולארית", אמר ד"ר קונטוגיאניס. "צפינו בהיווצרות אזור NOAA 13664 ב-16 באפריל 2024 בצד הרחוק של השמש, כמו גם בכל השינויים שעבר האזור הפעיל עד לדעיכתו לאחר 18 ביולי 2024".
5 צפייה בגלריה
גשושית Solar Orbiter של סוכנות החלל האירופית, על רקע השמש
(הדמיה: ESA/ATG medialab, NASA/SDO/P. Testa (CfA)/AP)
שדות מגנטיים חזקים ומורכבים שוררים באזורים הפעילים של השמש. לעתים קרובות הם גורמים להתפרצויות סולאריות (סופות שמש) הפולטות כמויות עצומות של קרינה אלקטרומגנטית, פלזמה מאטמוספרת השמש וכן חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה לחלל.
בנוסף לזוהר הקוטב (אורורה), סופות שמש עלולות לגרום נזק משמעותי לעולם ההייטק שלנו. הן עלולות לגרום להפסקות חשמל בכדור הארץ, לשבש אותות תקשורת, לחשוף צוותים מוטסים לקרינה מוגברת או לגרום להתרסקות לוויינים. בפברואר 2022, לדוגמה, 38 מתוך 49 לווייני סטארלינק השייכים לחברת החלל האמריקאית SpaceX אבדו תוך יומיים משיגורם. "אפילו רמזורים על מסילות רכבת יכולים להיפגע ולעבור מאדום לירוק או להיפך", הסבירה ד"ר הארה.
5 צפייה בגלריה
התפרצות סולארית שתועדה על ידי גשושית Solar Dynamics Observatory של נאס"א במאי 2024
(צילום: NASA/SDO/ABACA/Reuters)
גם NOAA 13664 גרם לבעיות במאי 2024. "החקלאות הדיגיטלית המודרנית נפגעה במיוחד, מה שגרם לחקלאים לאבד ימי עבודה, תוך הסבת נזק רב ליבול", אמרה ד"ר הארה. "זוהי תזכורת טובה לכך שהשמש היא הכוכב היחיד שמשפיע על הפעילויות שלנו", מוסיף ד"ר קונטוגיאניס. "לכן חשוב מאוד שנצפה בו וננסה להבין איך הוא פועל וכיצד הוא משפיע על הסביבה שלנו".
יש לקוות שתצפיות אלו יתרמו להבנה טובה יותר של סופות שמש והשפעתן הפוטנציאלית על כדור הארץ. המטרה היא לשפר את דיוק תחזיות מזג האוויר בחלל, כך שניתן יהיה להגן טוב יותר על טכנולוגיה מודרנית רגישה. "כאשר אנו רואים אזור על השמש עם שדה מגנטי מורכב ביותר, אנו יכולים להניח שיש שם כמות גדולה של אנרגיה שתצטרך להשתחרר כהתפרצויות סולאריות", הסבירה ד"ר הארה.
5 צפייה בגלריה
ההתפרצות הסולארית במאי 2024, שהייתה העוצמתית ביותר בשני העשורים האחרונים
(צילום: NASA/SDO/AP)
עם זאת, נכון לעכשיו, חוקרים אינם מסוגלים לחזות את גודל ההתפרצות, האם תהיה התפרצות אחת חזקה או כמה חלשות יותר, ומתי אלה עלולות להתרחש. "אנחנו עדיין לא שם", הודתה ד"ר הארה. "לשם כך עומלים כעת בסוכנות החלל האירופית על בניית גשושית Vigil שתוקדש אך ורק לשיפור הבנתנו את מזג האוויר בחלל. משימה זו מיועדת לשיגור בשנת 2031".
