עדויות רבות מרחבי העולם מראות כי ההשפעות של תופעת שינוי האקלים הולכות וגוברות עם הזמן, ולכן הדבר מחייב אימוץ של מגוון שיטות להתמודדות מולן. כשמדברים על שינויי אקלים המילים "מיטיגציה" ו"אדפטציה" הן מילות מפתח. מיטיגציה היא הפחתה של הגורמים לבעיה. לדוגמה, שימוש באנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, מעבר לתחבורה מבוססת חשמל כדי להקטין את פליטות גזי החממה. אדפטציה היא הסתגלות. כלומר, התאמת הפעילות האנושית לשינוי האקלים, שאותו לא ניתן כבר למנוע. מדובר בפעולות כמו התפלת מי ים, מעבר לייצור מבוזר של חשמל, כך שיהיה פחות פגיע לאירועי קיצון, מוכנות להצפות, בנייה חכמה ועוד. אנרגיות מתחדשות ממלאות גם תפקיד מכריע באסטרטגיות הסתגלות לשינוי האקלים, מכיוון שהן יכולות לצמצם את הפגיעות של מערכות אנרגיה לאירועים קיצוניים כדוגמת שריפות, הצפות, בצורות ועוד.
הדוקטורנט אברי איתן מבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית ביקש לבחון האם קובעי המדיניות שלנו מתמקדים באסטרטגיה של אדפטציה או מיטיגציה. איתן, יש לציין, משמש גם כאחראי תחום האנרגיה והסביבה ברשות התחרות. לדבריו "ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים". המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת "Sustainability" (קיימות).
אז איך קובעים מה האסטרטגיה שנבחרי הציבור הישראלים מעדיפים? איתן סקר את הדיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת בנושא זה במהלך השנים 2018-2007. בסך הכול מודבר כ-40 דיונים בוועדות השונות ולמעלה מ-2,000 עמודי פרוטוקולים. בניתוח הדיונים בוועדות הכנסת עלה כי השיח הנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי הסתגלות לשינוי האקלים עוסק כמעט תמיד בנושאים מקומיים, כמו הפחתת פגיעות של משק האנרגיה הישראלי, באמצעות ביזור וגיוון מערכות האנרגיה. מנגד, השיח הנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי להפחתה (מיטיגציה) של שינוי האקלים מתמקד בעיקר בסוגיות גלובליות, כגון הפחתת סיכונים סביבתיים עולמיים ועמידה בהסכמים בינלאומיים של ישראל.
מעבר לכך, הניתוח הכמותני מראה כי מרבית ההתבטאויות בוועדות הכנסת עסקו באנרגיות מתחדשות ככלי להפחתה של שינוי האקלים (64%), בעוד שמיעוט מההתבטאויות התייחסו לסוגיות של הסתגלות המשק המקומי (36%). הוועדה עם הכי הרבה הצהרות בנוגע לאנרגיות מתחדשות ככלי להתמודדות עם שינוי האקלים הייתה ועדת המדע והטכנולוגיה (45% מכלל ההצהרות), שעל פי הגדרתה אמורה לטפל בנושאים כאלה. ועדות נוספות בהן מספר ההצהרות היה גבוה יחסית הן ועדת הכלכלה (23% מכלל ההצהרות) וועדת הפנים והגנת הסביבה (17%). ההצהרות בוועדות אלה היו מוטות באופן משמעותי לטובת איפחות שינוי אקלים על פני הסתגלות.
ניכר כי מגמה זו משמעותית יותר בקרב חברי הכנסת, אשר מרבית ההתבטאויות שלהם (68%) התייחסו לאנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות שינוי האקלים, ביחס ל-32% מההתבטאויות שהתייחסו למאמצי ההסתגלות. כך לדוגמה אופיר פינס, כמנכ"ל החברה הפרטית גרינגו, אמר כי "העולם לקח על עצמו לייצר אנרגיה נקייה במסגרת המאבק בפליטות גזי החממה, נקודה. למי שלא זוכר, אנחנו חלק מהעולם". ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן התייחסה לחתימה על הסכם פריז, ואילו השר ניצן הורוביץ, שהיה באותה תקופה חבר כנסת, התייחס אז לאנרגיות מתחדשות כאמצעי אדפטציה לשינויי אקלים.
"אנחנו רואים שבבדיקה של הציטוטים של מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים הם מתייחסים לאיך שמדינת ישראל נתפסת בעולם והמחויבות שלנו כלפי מדינות אחרות", אומר איתן. "אנחנו צריכים להיות מוכנים לאירועי קיצון כמו שריפות, הצפות וגלי חום. נראה ששמים דגש מופחת על זה ומתמקדים בהיבט של צמצום פליטות. הפוליטיקאים שלנו נמשכים אחרי טרנדים. זה יותר סקסי לדבר על צמצום פליטות מאשר לדבר על מוכנות לאירועי קיצון. והתקופה האחרונה - ההצפות בבריטניה וגרמניה ואירועי החום הקשים בצפון אמריקה - המחישה את הצורך להיערך".
לפיכך, ממצאי המחקר מעידים כי באופן מפתיע, על אף ההשפעה המועטה של ישראל על פליטת גזי החממה ברמה העולמית, קובעי המדיניות מתמקדים יותר בקידום אנרגיות מתחדשות ככלי לאיפחות של שינוי אקלים (הנוגע בפועל להפחתה של פליטת גזי החממה) ולא ככלי להסתגלות. במאמר המדעי מודגש עוד כי "הממצאים שופכים אור על תפקידה החשוב של ההשפעה הבינלאומית - הנוטה להדגיש הפחתה על פני הסתגלות - בהנעת שיח המדיניות הפנימי בנושא אנרגיות מתחדשות כשיטת התמודדות עם שינוי האקלים". עוד נכתב כי "מהדיונים עולה שהשיח נסחף למקומות פופוליסטים במקום להתמודד עם הסוגיות העקרוניות. יכול להיות שההימצאות שלנו במזרח התיכון, בסביבה של לחימה בתופעות, משפיעה על השיח. אבל המסקנות החשובות הן לתת הרבה מקום לבעלי מקצוע. זה תחום שמבוסס מדע ויש חשיבות לתת לקולם להישמע".
