בנושאים שאני חוקר כמעט תמיד יש מפגש בין היסטוריה יהודית מודרנית להיסטוריה של המדע. שאלות שנוגעות לסיבתיות שבתהליכים היסטוריים ולאפשרות הכללה שלהם והפשטה מהם, נמצאות בבסיס ההיסטוריה כמדע מודרני, ובשנים האחרונות מעסיקה אותי השאלה עד כמה הייתה ההיסטוריה היהודית יכולה להתפתח באופן אחר מהאופן שבו התפתחה בפועל.
השאלה הזו קשורה למושג שנקרא "קונטינגנטיות היסטורית", שלו כמה פרשנויות: אחת מהן היא הרעיון שאירוע היסטורי שהתרחש היה יכול גם שלא להתרחש. הרעיון ניטע בי לפני הרבה שנים, במהלך סמינר של מי שהיה אחד ממדריכיי בדוקטורט, פרופ' גבי מוצקין, שהזכיר כמעט בדרך אגב את שאלת הקונטינגנטיות ההיסטורית של השואה. כלומר, הוא העלה את האפשרות, שהכתה בי אז כברק, שאולי השואה הייתה יכולה שלא להתרחש. היסטוריון מקצועי עוסק בתקופות, בהקשרים ובגופי ידע מוגדרים, אבל מעל מחקר זה מרחפת השאלה כמה קונטינגנטיות יש בהיסטוריה היהודית אם מסתכלים עליה מגובה רב. או במילים אחרות, עד כמה היה המסלול שלה, בסופו של דבר, הכרחי?
- מדור "חוקרים פרטיים" - לכל הטורים הקודמים
"קונטינגנטיות היסטורית" היא מושג פילוסופי של המאה העשרים, וכיום המושג מזוהה בעיקר עם חקר האבולוציה ועם פילוסופיה של המדע. הוא קשור הדוקות לתפיסה שלפיה בתהליכים היסטוריים יש מידה רבה, אם כי לא מלאה, של הכרחיות. הניסוח המפורש הראשון של הרעיון הופיע במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהיסטוריונים חלוקים בשאלה אם היה אפשר למנוע אותה. מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר אני רואה איך הדיון בהכרחיות (או קונטינגנטיות) היסטורית מעורר מחשבה ודיון בהקשר הישראלי.
3 צפייה בגלריה
פרופ' עמוס מוריס-רייך
פרופ' עמוס מוריס-רייך
פרופ' עמוס מוריס-רייך
(צילום: ורדי כהנא, באדיבות עמוס מוריס-רייך)
כהיסטוריון שמתמקד במאה העשרים, השואה נוכחת במחקר שלי במישרין או בעקיפין. הדוקטורט שלי עסק ביהודים מתבוללים ובמושגי התבוללות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה הגרמנית של סוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. אנתרופולוגים כמו פרנץ בועז האמינו שבסופו של תהליך ארוך ייטמעו היהודים בסביבה שלהם וייעלמו כקבוצה. לעומת זאת סוציולוגים כמו גיאורג זימל חשבו שהיהודים ימצאו את עצמם במצב ביניים קבוע.
רציתי לברר אם ובאילו מובנים נבעו התחזיות האלו מהשאלות, מההנחות ומצורות ההיסק השונות של הסוציולוגיה ושל האנתרופולוגיה. אחד הדברים שעלה מהמחקר נגע להיבט המכונן של המדע: מדע ש"מייצג" את המציאות למעשה מתערב ומשפיע על המציאות האמורה. עם ההבנה הזו על ההיבט המכונן של המדע עברתי אחרי לימודי הדוקטורט לעסוק במתנגדים המרים של תומכי ההתבוללות במדע.
המתנגדים היו מחויבים למושגי גזע והאמינו שהיהודים אינם בני התבוללות. הם באו מתחומי דעת שונים כמו גנטיקה אנושית, אנתרופולוגיה פיזית, מדעי הגזע או מדעי הרוח. היו להם הנחות שונות והם שאלו שאלות שונות – גם התשובות שלהם היו שונות מאלה של אותם סוציולוגים ואנתרופולוגים. אחרי כמה שהויות מפרות במרכז מאקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין התמקדתי בנושא שאחרי 1945 "הוצא" מההיסטוריה של המדע (כפסידו-מדע, כאידאולוגיה וכתעמולה). ניסיתי לשחזר את תפיסות הגזע, את גרסאות המדע ומתודולוגיות לשימוש בצילום בחקר הגזע.
בחלקם הגדול אלה פרקים בעייתיים וקודרים בהיסטוריה של המדע, והמחקר שלי החזיר אותם אל תוך ההיסטוריה של המדע. התוצר של מחקר זה – הספר מדעי הגזע: תולדות הצילום המדעי – יצא בעברית ב- 2024 בשיתוף הסדרה "אדום כהה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ויד ושם. הספר ממפה, משחזר ומנתח את ההיסטוריה של הצילום כראָיה מדעית מאטלס גזעי מפורסם מ-1874 ועד לסוף מלחמת העולם השנייה. הספר מכסה תחומים שונים, מגנטיקה אנושית ועד לפנומנולוגיה ועוסק בעיקר בהקשר הגרמני. כל מה שקשור ל"גזע" היה נתון במחלוקת מדעית קשה כבר משנות העשרים, אבל בסוף מלחמת העולם השנייה איבד הצילום באחת את מעמדו המדעי, ואילו תחום המחקר כולו המשיך.
3 צפייה בגלריה
המחשה של גשטלט גזעי באמצעות צילום וסילואט. מתוך סדרת הרצאות פדגוגית של פנומנולוג הגזע הנאצי לודוויג פרדיננד קלאוס משנת 1936 (public domain)
המחשה של גשטלט גזעי באמצעות צילום וסילואט. מתוך סדרת הרצאות פדגוגית של פנומנולוג הגזע הנאצי לודוויג פרדיננד קלאוס משנת 1936 (public domain)
המחשה של גשטלט גזעי באמצעות צילום וסילואט. מתוך סדרת הרצאות פדגוגית של פנומנולוג הגזע הנאצי לודוויג פרדיננד קלאוס משנת 1936 (public domain)

המחקר הזה הוליד מחקרים נוספים: האחד נגע לצילום בהיסטוריה יהודית במאה העשרים באומנות, בתרבות, במדע, ובפילנתרופיה; אחר נגע להתייחסות ליהודים אחרי 1945 בגרמניה באותם ענפים של המדע שהיו מבוססים על מושגי גזע ואנטישמיות; השלישי – להתמודדות אינטלקטואלית ופילוסופית עם מקומה של הביולוגיה בתפיסת העולם הנאצית מנקודת מבט של החצי השני של המאה העשרים. המחקר הנוכחי עוסק במידת ההכרחיות במסלול של ההיסטוריה היהודית במאה העשרים בד בבד עם ההתחקות אחר ההבנה המשתנה של מידת ההכרחיות של תהליכים היסטוריים בכלל. גם המחקר הזה נוגע בשואה, וגם במחקר הזה נפגשים היסטוריה יהודית מודרנית והיסטוריה של המדע.
עמוס מוריס-רייך הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות.
- פודקסט MYTAU אוניברסיטת תל אביב :
שיחה עם אמיר טייכר
מדעי הגזע: תולדות הצילום המדעי
- פודקסט ציונות באי-נחת עם גלעד שרביט:
על ציונות ומדע

ספרים מומלצים בעברית למתעניינים בכתבה:
- גיאורג זימל, כיצד תיתכן חברה: ומאמרים נוספים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2012)
- סנדר גילמן, האף היהודי ואיברים בולטים אחרים (תל אביב: רסלינג, 2015)
- מדעי הגזע: תולדות הצילום המדעי ("אדום כהה", בני ברק וירושלים: הקיבוץ המאוחד והוצאת הספרים של יד ושם, 2024)
"חוקרים פרטיים" הוא מדור ב-ynet שנוסד ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית שבו חוקרים מסבירים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' נעמה גבע-זטורסקי, פרופ' אורי בן-דוד ופרופ' ארז בן-יוסף מהאקדמיה הצעירה הישראלית.