פרופ' אבישי דקל (74), מבכירי האסטרופיזיקאים בעולם, הלך אתמול לעולמו והוא בן 74. במשך עשרות שנים הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ופרסם שורה ארוכה של מחקרים פורצי דרך בתחום החלל. הלווייתו של פרופ' דקל תתקיים היום (ג') ב-12:00 בבית העלמין הישן בהרצליה.
פרופ' דקל נולד בירושלים וגדל באשקלון. בצה"ל הוא שירת כקצין בשריון ובמהלך מלחמת יום הכיפורים הוא נפצע בקרבות הבלימה בחצי האי סיני. בהמשך הוא שירת כמפקד גדוד במילואים בדרגת סגן-אלוף. לאחר שירותו הצבאי הוא למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהיווצרות המבנה ביקום, והייתה מהראשונות בישראל בתחום הקוסמולוגיה.
בהמשך כיהן פרופ' דקל כעמית מחקר וכפרופסור באוניברסיטאות ייל, קליפורניה ובמכון לאסטרופיזיקה בפריז. בשובו לארץ הפך לדמות מרכזית בהקמה והובלה של המחקר הקוסמולוגי המודרני בישראל. פרופ' דקל עמד בראש מכון רקח לפיזיקה ועסק רבות בחינוך מדעי לנוער במסגרת הרשות לקהילה ונוער. הוא כיהן כנשיא האגודה הישראלית לפיזיקה וזכה בפרס לנדאו על תרומתו המדעית בפיתוח מודל חדשני המזהה זרימה של רצועות גז קר כתהליך מרכזי בעיצוב הגלקסיות הבראשיתיות.
בסך הכול הוא היה שותף לכתיבת כ-400 מאמרים מדעיים. בשנת 2009 הוא היה שותף בפיתוח מודל המסביר את תהליך היווצרות הגלקסיות ביקום. המודל סותר את התיאוריה המקובלת היום בתחום, על פיה נוצרו הכוכבים בהתנגשות גלקסיות. כמה שנים לאחר מכן הצליחה קבוצת חוקרים לזהות זרמים קרים של גז, בעיקר מימן, בשתי גלקסיות שונות ובכך איששו ניבויים תיאורטיים של פרופ' דקל וצוותו.
בנוסף הוא עמד בראש צוות חוקרים שניבא את קיומן של גלקסיות דיסקה מסיביות כבר ביקום המוקדם, פחות ממיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. ניבוי זה אושר בתצפיות (טלסקופ ALMA) שדיווחו על גלקסיה דיסקה מסיבית ממוקמת בראשית היקום.
בשנת 2020 הוא זכה בפרס מפעל הפיס למדעים ואומנויות ע"ש לנדאו בתחום החלל. בריאיון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" הוא אמר אז: "החלום הבא מבחינתי זה לפתור את הבעיות שעדיין קיימות. למשל, היקום שלנו, ממה הוא מורכב? הוא מורכב לא מהחומרים שאנחנו מכירים או עשויים מהם. הוא מורכב מחומר אפל. אנחנו יודעים שאחוז ניכר מהאנרגיה ביקום מגיעה מחומר אפל, חומר שאת טיבו אנחנו לא מכירים אבל הוא בעל מסה ומפעיל כוחות כבידה על שאר החומרים וככה אנחנו רואים אותו. איך יודעים על קיומו? על ידי תנועות של גופים אחרים שנעים מהר בהרבה ממה שניתן היה לצפות אילו רק חומר רגיל היה מפעיל אותם".
פרופ' דקל הוסיף אז כי רוב החומר ביקום אפל. "אנחנו יודעים על קיומו ולא יודעים מה הוא. זה אחד מחלקי הפאזל הכי גדולים. מה אני מקווה שיקרה? שבשנים הקרובות נגלה את החומר האפל גם במעבדה ונבין ממה הוא עשוי. שאלה אפילו יותר גדולה זו האנרגיה האפלה. 70 אחוז מהאנרגיה ביקום זה משהו מסתורי לחלוטין, שמתבטא בכך שהיקום לא סתם מתפשט, אלא מאיץ את התפשטותו. אנחנו מודדים את זה בטלסקופים, יודעים לבטא את זה בצורה מתמטית, אבל לא מבינים את הטבע של זה ומה בדיוק גורם לזה. מדובר בחידה אדירה. תני לי פתרון לזה. אני אשמח מאוד".
שנה לאחר מכן התפרסם מחקר של פרופ׳ דקל ועמיתיו ממכון רקח באוניברסיטה העברית על החומר האפל - שנעדר בגלקסיות מסוימות. "אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שרק בגלקסיות מסיביות כאלה, ורק בעבר הרחוק כאשר היקום היה צפוף הרבה יותר, הגלקסיות הקטנות המתנגשות עם החומר האפל היו קומפקטיות מספיק למטרת חימום החומר האפל", הוא אמר אז. "כמו כן, רק בגלקסיות מסיביות כאלה, ובזמנים מוקדמים, החורים השחורים הענקיים שבמרכזיהן ספחו אליהם חומר בקצב מהיר מספיק, וייצרו מחלקו רוחות עוצמתיות לפני שהוא נבלע בחור השחור עצמו".
ב-2023 פורסם מחקר נוסף, שלו היה שותף פרופ' דקל, שבו נמצא כי התנאים המיוחדים ששררו בגלקסיות הראשוניות, של צפיפות גבוהה וריכוז נמוך של יסודות כבדים, אפשרו היווצרות כוכבים ביעילות גבוהה וללא הפרעה מכוכבים אחרים. "כבר בחצי מיליארד השנים הראשונות, זיהינו גלקסיות שכל אחת מהן מכילה כעשרה מיליארד כוכבים, כמו השמש שלנו", אמר אז פרופ' דקל, "התגלית הזו הפתיעה את החוקרים, שהתחילו לשקול הסברים שונים לתופעה - החל מהאפשרות שהערכת כמות הכוכבים בגלקסיות היא מוגזמת, וכלה בצורך בשינויים קריטיים במודל הקוסמולוגי הסטנדרטי של המפץ הגדול".
