בין שברי ציור קיר מסו-אמריקני עתיק חשפו ארכיאולוגים בגואטמלה את העדויות העתיקות ביותר ללוח שנה הקדוש לתרבות המאיה. זאת, לאחר שחיבור של שני שברי ציורי קיר, המשלימים זה את זה, חשפו סימון המכונה "7 אייל". מחקר על התגלית פורסם השבוע בכתב העת Science Advances. בני המאיה בנו מקדשים, פירמידות וארמונות ועסקו בחקלאות מתוחכמת - כעת נראה כי הממצא הנדיר שופך אור על יכולת מרשימה נוספת שלהם.
4 צפייה בגלריה
שני חלקי האבן שנמצאו ומהווים את יום '7 אייל' בלוח השנה צולקין בתרבות המאיה
(צילום: San Bartolo-Xultun Regional Archaeological Project)
שני השברים העתיקים מתוארכים בין שנת 300 ל-200 לפני הספירה, על פי תיארוך פחמן רדיואקטיבי שנערך על ידי צוות המחקר. תאריך מוקדם זה מצביע על כך שלוח השנה ששמו צולקין (Tzolk’in), אשר שימש גם תרבויות פרה-קולומביאניות אחרות במסו-אמריקה (שמו של אזור ותרבות במדינות אמריקה המרכזית), כמו האולמקים, האצטקים, הטאוטיווקאן והמאיה, הוא העתיק ביותר שהתגלה עד כה ושרד את כל הכיבושים ומלחמות האזרחים בגואטמלה, שהתנהלה בין השנים 1960 ל-1996. התגלית האחרונה רק מחזקת את הקריאות להעניק לציורי הקיר של פירמידת לאס פינטוראס באתר הארכיאולוגי במחוז סן ברטולו (צפונית-מזרחית לעיר המאיה העתיקה טיקאל), בג'ונגלים של צפון גואטמלה, אשר זכה לפרסום ב-2001 בשל גילוי חדר קבורה ובו ציורי קיר משוכללים וצבעוניים המתוארכים לכ-100 לפנה"ס, המתארים סצנות טקסיות ומיתולוגיות של המאיה, מעמד של מורשת תרבותית.
שברי הטיח הצבוע היו כנראה פעם חלק מציור קיר, כאשר חלקו היה רב גוני וחלקו בצבעי שחור, אפור ולבן. ידוע כי בני המאיה עקבו אחר לוח שנה קדוש זה, הכולל 260 יום ועודנו משמש חלק מקהילות הילידים. החלוקה הייתה כך שהימים בלוח השנה הזה מוספרו מ-1 עד 20, והם חזרו על עצמם 13 פעמים, עד להשלמת 260 יום. לכל מספר, היה ציור נלווה, כך שכמו שיום 7 לווה בדמות אייל, ביום 8 היה ארנב, ביום 9 מים וביום ה-10 כלב. כמו כן, השם שניתן לממצא נבע מכך שניתן היה להבחין בבירור בראש הצבי ומעליו סמל המאיה עבור המספר 7 (קו אופקי עם נקודה מעליו).
4 צפייה בגלריה
שני השברים העתיקים שמתוארכים בין 300 לפנה"ס ל-200 לפנה"ס
(צילום: Heather Hurst, David Stuart)
במקום נמצאו עוד כ-7,000 שברים נוספים. למעשה, פירמידת לאס פינטוראס מרובדת כמו בצל, משום שבני המאיה היו בונים בכל פעם מבנה חדש על גבי זה הקיים. בכך, אם ארכיאולוגים "יחדרו" לתוך השכבות הפנימיות של הפירמידה העתיקה, הם עשויים למצוא מבנים וציורי קיר מתקופות קדומות אף יותר. "מדובר בשתי חתיכות קטנות שהתאימו זו לזו, כזכר לימים שהיו בעבר חלק מקיר אבן, שנהרס על ידי בני המאיה העתיקה כשהם בנו מחדש את המבנה שהפך בסופו של דבר לפירמידה. לעומת החלק העליון שקל יותר לפירוש, את מה שכתוב על החלק התחתון קשה להבין, אך ייתכן כי הוא מבטא את המספר שבחלק העליון", הסביר דייוויד סטיוארט, פרופסור לאמנות וכתיבה מסו-אמריקנית באוניברסיטת טקסס, שהוא המחבר הראשי של המחקר ומי שהיה חלק מהגילוי ב-2001.
לתרבות המאיה ישנם ארבעה לוחות שנה, מכיוון שהם התעניינו מאוד בקביעת זמן. האחד הוא כאמור לוח הצולקין, שההשערה היא שמספר ימיו נבע מהדמיון לזמן ההיריון של עובר אנושי. יחד עם זאת, חשוב לומר כי 260 הימים אינם מהווים שנה או תאריך מסוים, אלא בעל משמעות לבני המאיה בלבד ולא למי שמחוץ לתרבות זו, משום שלוח זה היה חשוב לקביעת חגים דתיים ומועדים הקשורים אליה בלבד. לוחות השנה האחרים של המאיה הם האב (Haab') - לוח שנה שאורכו 365 יום, המורכב מ-18 חודשים של 20 יום ועוד 5 ימים נפרדים שנחשבו למביאי מזל רע, לוח שנה ירח - לו רמת דיוק גבוהה יחסית ולוח שנה הנקרא "הספירה הארוכה" - שסופר את הזמן בימים ומסתיים בתאריך 21 בדצמבר 2012, שנקרא ה"לידה מחדש" (הכוונה איננה לסוף העולם, כפי שכמה אנשים טעו לחשוב, אלא לאירוע ייחודי לתרבות זו). "כאשר ארבעת סוגי לוחות השנה הללו נלקחים בחשבון, סימון '7 אייל' הוא הראיה המוקדמת ביותר של כל לוחות השנה של תרבות המאיה", אמר פרופ' סטיוארט.
אגב, חוץ ממחזורים אלו, היה לבני המאיה מחזור אחר חשוב ששמו "מחזור נוגה", שנבע מבקיאותם של באסטרונומיה. מחזור זה דמה לזה של כוכב הלכת נוגה, אשר באמצעותו הם הצליחו לחשב את תנועותיו של כוכב הלכת בדיוק רב - שהושג על ידי בני התרבויות המערביות רק שנים רבות אחר כך. נוגה סימן מלחמות בשביל בני המאיה ושליטים רבים יצאו למלחמה כשכוכב זה היה קרוב יותר לכדור הארץ.
