סרטן הביצות האדום לא עוצר באדום. מדובר במין של סרטן נהרות שפלש לישראל ומסב לא מעט נזק. הוא נראה כמו לובסטר, אך חי במים מתוקים. יש לו צבתות גדולות וגוונו ארגמני. שוחחנו עם ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית אקווטית (מים מתוקים) מחטיבת מדע וממשק ברשות הטבע והגנים, על אחד המינים הפולשים המתוחכמים והבעייתיים ביותר בישראל ובעולם.
מאיפה סרטן הביצות האדום הגיע אלינו?
"סרטן הביצות האדום הוא מין פולש של סרטני נהרות ,שמגיע במקור מדרום ארצות הברית וממקסיקו. בבית הגידול הטבעי שלו הוא חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. אבל כשהוא מגיע למערכות אקולוגיות חדשות כמו בישראל, התפקיד שלו משתנה לחלוטין והוא הופך לאחד המינים הפולשים הבעייתיים בעולם - הוא אפילו מופיע ברשימת 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר של ה-Global Invasive Species Database".
"מאחר שבישראל אין סרטני נהרות מקומיים, מדובר במין זר, וכשהוא מתבסס בטבע, הוא עלול להפוך למין פולש בעל השפעות משמעותיות על המערכת האקולוגית. בעולם הוא נחשב אחד ממיני הסרטנים הפולשים והנפוצים ביותר, והוא הצליח להתפשט כבר באירופה, באסיה ובאפריקה. הוא משגשג ומתרבה במגוון עצום של בתי גידול מימיים".
סרטן ביצות אדום
(צילום: איימן מזעל, רשות הטבע והגנים)
"רבים לא יודעים זאת, אבל אחת הסיבות העיקריות להתפשטות שלו היא המסחר בחיות מחמד. סרטן הנהרות הזה נמכר במשך שנים כ'חיית אקווריומים', ואנשים שפשוט לא רצו בו יותר שחררו אותו למקווי מים טבעיים. במקומות מסוימים הוא גם גודל למטרות מאכל, ומשם הוא התפשט במהירות. כיום, מדינות רבות, כולל ישראל והאיחוד האירופי, אוסרות על סחר, החזקה או יבוא שלו בגלל הנזק הרב שהוא מחולל".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
מה הופך אותו לכל כך "מוצלח" בהישרדות שלו בהשוואה לחיות אחרות?
"מה שמייחד את סרטן הביצות האדום הוא היכולת לשרוד כמעט בכל בית גידול של מים מתוקים, בזכות סיבולת גבוהה מאוד למגוון תנאים סביבתיים. הוא יכול לחיות במים דלים בחמצן, לשרוד תקופות יובש ממושכות, ואפילו לחפור בקרקע מחילות עמוקות המסייעות לו לשרוד תקופות יובש ותנאי סביבה קיצוניים".
"תכונה מרתקת נוספת היא היכולת שלו לצאת מהמים ולנוע על פני הקרקע, במיוחד בלילות לחים. זה 'נשק יום הדין' שלו להתפשטות - כך הוא מסוגל לעבור בין בריכות ונחלים, להגיע לאזורים חדשים ולבסס שם אוכלוסיות במהירות. נוסיף לזה קצב גדילה מהיר, יכולת התרבות גבוהה מאוד ותפריט תזונתי שכולל כמעט הכול – מצמחים ועד בעלי חיים קטנים - וקיבלנו מין פולש עמיד וגמיש במיוחד, שמהווה בעיה קשה ברגע שהוא חודר למערכת טבעית".
סרטן ביצות אדום
(צילום: איימן מזעל, רשות הטבע והגנים)
מדוע בעצם הימצאות הסרטן הזה בישראל נחשבת לחדשות רעות כל כך למערכת האקולוגית?
"סרטן הביצות האדום פועל כ'מהנדס סביבה' אגרסיבי. הוא טורף דגיגים, ראשנים של דו-חיים וחסרי חוליות, כמו גם ביצים של דו-חיים ודגים, ופוגע ישירות במינים המקומיים עד כדי שינוי הרכב החברה. פעולת החפירה שלו הופכת את המים לעכורים, הורסת צמחיית מים טבעית ועשויה לעודד התפתחות מואצת של אצות שהופכות את המים לירוקים. האצות משנות את ריכוז החמצן ופוגעות עוד יותר בבעלי החיים שבמים. הוא משנה את מבנה הקרקעית ומשפיע על מרכיבים רבים במארג המזון".
"מעבר לנזק לטבע, הוא פוגע גם באדם - הוא מחליש דפנות של בריכות ומאגרים, פוגע בתעלות השקיה וגורם נזק לתשתיות מים ולחקלאות. לכן רשות הטבע והגנים פועלת לצמצום התפשטותו ובמקרים מסוימים גם למיגורו באתרים רגישים".
איך משבר האקלים משתלב בסיפור הזה? האם הוא עוזר לסרטן הביצות האדום או מפריע לו?
"לצערי, משבר האקלים עלול דווקא לחזק את ההתפשטות שלו. בעוד מינים מקומיים רבים נפגעים מהתחממות המים וממיעוט משקעים, הסרטן הזה מסתגל בקלות למים חמים עם מעט חמצן ואף מתרבה בהם מהר יותר. בתקופות בצורת, כשהנחלים מתייבשים והמינים המקומיים נחלשים, היתרון של סרטן הביצות האדום – שיודע, כאמור, לחפור מחילות ולשרוד ביובש – מאפשר לו להמשיך להשתלט על בתי הגידול".
לאיזה בית גידול הוא כבר פלש בארץ, לדוגמה?
"בארץ הוא הצליח להתבסס בעבר בנחל בצת, שם נדרש טיפול אינטנסיבי כדי למגרו. זה היה מקרה מורכב מאוד. נחל בצת הוא נחל איתן שהחל להתייבש בקיץ בגלל קידוחים, וכדי לאושש אותו בוצעה הזרמה מלאכותית של מים".
"כשזיהינו את הפלישה של סרטן הביצות האדום, נאלצנו לקבל החלטה קשה: להפסיק את הזרמת המים בקיץ כדי לייבש את הנחל ולמנוע את המשך קיומה והתבססותה של האוכלוסייה. במשך שלוש שנים ניהלנו ניטור צמוד, כולל בדיקות דנ"א סביבתי, תוך מעקב אחרי מינים רגישים כמו סלמנדרות ועצי דולב. רק אחרי שלוש שנים ללא עדות לסרטן, הוחלט שהטיפול הסתיים וההזרמה תתחדש".
סרטן ביצות אדום
(צילום: איימן מזעל, רשות הטבע והגנים)
מה לגבי הכינרת? האם יש חשש שסרטן הנהרות הזה יגיע גם אליה?
"בהחלט. פלישה לכינרת עלולה להיות חמורה ומהירה מאוד. סרטן הביצות האדום עלול לערער את המערכת האקולוגית באזור החוף הרדוד, להעלות את עכירות המים ולפגוע בצמחיית החוף שחיונית להתפתחות דגיגים של מינים מקומיים. פגיעה כזו עלולה להשפיע בהמשך על שלל הדיג וגם על פעילות פנאי ונופש בגלל החפירות באזורי הרחצה. מאחר שהכינרת היא מקור מים חיוני, שינויים כאלה עלולים להשפיע על אזורי החוף הרדודים ועל תהליכים אקולוגיים חשובים באגם".
מה גילית שבאמת הפתיע אותך?
"התגלית המפתיעה ביותר עבורי הייתה קשורה דווקא לקרוב משפחתו, סרטן הנהרות המשויש. במהלך ניטור גילינו אוכלוסייה שלו בגוף מים קטן וארעי שנוצר במקרה מפעילות תפעולית. ככל הנראה נקבה אחת בלבד, שנשאה ביצים, הייתה המקור לאוכלוסייה שהתפתחה במקום. המין הזה מתרבה ב'רביית בתולים' (ללא זכר), וזה המחיש לי עד כמה המינים האלו מסוגלים לנצל אפילו שלולית קטנה כ'אבן דרך' להמשך התפוצה שלהם".
סרטן ביצות אדום
(צילום: Duloup, wikimedia commons CC BY-SA 3.0)
איך את עוקבת אחר סרטני הנהרות בטבע?
"המחקר שלי משלב עבודת שטח מאתגרת עם טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו מציבים מלכודות מסוגים שונים, אבל האתגר גדול כי הם פעילי לילה ונוטים להסתתר במחילות בשעות היום. לכן, אנחנו מפתחים ומחדדים שיטות ניטור גנטיות המבוססות על 'דנ"א סביבתי' (eDNA). הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו לזהות נוכחות של הסרטן בתוך דגימות מים וקרקע, גם כשאנחנו לא רואים פיזית אף פרט בשטח. זה כלי קריטי לזיהוי מוקדם לפני שהאוכלוסייה מתבססת".
לסיכום, מה הציבור הרחב יכול לעשות כדי לעזור במאבק במין הפולש הזה?
"הדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא לשחרר חיות אקווריום לטבע - לא סרטנים, לא דגים ואפילו לא צמחי מים. כל שחרור 'תמים' כזה יכול להפוך לאיום על מערכת אקולוגית שלמה. נוסף על כך, אם אתם מזהים בעל חיים לא מוכר במקור מים, דווחו על כך מייד לרשות הטבע והגנים כדי שנוכל להגיב מהר לפני שיהיה מאוחר מדי".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
