חברת SpaceX מתכננת לשגר כבר בחודש מאי את חללית סטארשיפ לניסוי נוסף, כחודשיים בלבד אחרי הניסוי השלישי - והמוצלח ביותר עד כה - של המערכת, שהיה באמצע מרץ. ביום שני השבוע עשתה החברה ניסוי הנעה סטטית - הפעלת המנועים בלי שיגור - של החללית המיועדת לניסוי הבא, בינתיים בלי טיל השיגור עצמו, הסופר-הבי. בציוץ של החברה נאמר שכל ששת המנועים פעלו כמתוכנן כל משך הניסוי.
הניסוי השלישי בשיגור ספינת החלל
(צילום: SpaceX)
בניסוי השלישי החברה רשמה כמו ציוני דרך משמעותיים, בהם כניסה מוצלחת למסלול המתוכנן, טיסה תקינה של כ-50 דקות עם תקשורת מלאה, פתיחת תא המטען של החללית וניסוי העברת דלק בין מיכלים. עם זאת, החללית התפרקה בכניסה לאטמוספרה, ועוד קודם לכן החברה לא השלימה בהצלחה ניסוי של הפעלת מנועיה מחדש בחלל. גם טיל השיגור, סופר הבי, לא השלים כמתוכנן את תמרון הנחיתה מעל הים.
החברה עדיין מנתחת את נתוני הניסוי האחרון, בתקווה לתקן את התקלות לקראת הניסוי הבא. "אנו נבין מה אירע בשני השלבים (טיל השיגור והחללית עצמה) בשלב הנחיתה שלהם, ונחדש את הטיסות, בתקווה בעוד שישה שבועות", אמרה בשבוע שעבר נשיאת SpaceX, גוויין שוטוול (Shotwell). מכיוון שהמשימה הסתיימה בהתרסקויות, גם מינהל התעופה האזרחי של ארצות הבית, FAA, חוקר את טיסת הניסוי, כפי שעשה גם אחרי הטיסות הקודמות. החברה תצטרך לקבל אישור שתיקנה את הליקויים שיתגלו בחקירה - אם יתגלו - כדי לקבל רישיון לטיסת הניסוי הבאה של הסטארשיפ.
4 צפייה בגלריה
כל המנועים פעלו כמתוכנן. חללית הסטארשיפ המיועדת לטיסת המבחן הרביעית בניסוי ההנעה הסטטית השבוע
(צילום: SpaceX)
פיצוץ בזמן אמת
כוכבים מסוימים מסיימים את חייהם בפיצוץ עז, סופרנובה שמאירה את השמיים בעוצמה של גלקסיה שלמה למשך זמן מה, בדרך-כלל ימים אחדים. התהליכים שמובילים לפיצוץ כזה, ושרשרת האירועים במהלכו, מסקרנים מאוד את המדענים, אבל קשה לחקור אותם - בין השאר כי אין לנו אפשרות לחזות מראש מתי פיצוץ כזה עומד להתרחש. אלה אירועים נדירים למדי, אבל למזלנו היקום כה גדול, ויש בו כל כך הרבה גלקסיות וכוכבים, עד שמדי פעם בפעם חוקרים מצליחים לזהות סופרנובה פעילה, לכוון אליה טלסקופים ולתפוס חלק מהפעילות ומהחומר שהיא מותירה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הפסיכולוג ששינה את החשיבה הכלכלית
הבעיה הכבדה של תרופות ההרזיה
להרגיש חום ביד תותבת
למרות ההצלחות האלה, השלבים הראשונים של סופרנובה והתהליכים שמובילים אליה עדיין עלומים במידה רבה, לפחות מבחינת ראיות תצפיתיות.
בשנה שעברה, קבוצת המחקר של פרופ' אבישי גל-ים ממכון ויצמן זכתה ב"הגרלת הלוטו הקוסמית", כשכוכב על-ענק אדום התפוצץ בסופרנובה בדיוק כשהיה להם זמן צפייה בטלסקופ החלל האבל. ב-19 במאי 2023 זיהו חוקרים אחרים את הסופרנובה, והזיהוי המוקדם איפשר לתלמידי המחקר ארז צימרמן ועידו אירני לבצע במהירות את החישובים והמדידות הדרושים כדי שאנשי סוכנות החלל של ארצות הברית – נאס"א – יוכלו לכוון אליה את הטלסקופ.
תוך יומיים בלבד הופנה האבל אל הסופרנובה בגלקסיית השבשבת (M101), כ-22 מיליון שנות אור מאיתנו, וכך הצליח לתעד את רובה בזמן אמת. כמובן שמדובר בזמן אמת מבחינתנו – הפיצוץ עצמו אירע לפני יותר מ-20 מיליון שנה, אבל אורו מגיע אלינו רק עכשיו.
4 צפייה בגלריה
הנצנוץ הבוהק הוא הסופרנובה SN 2023ixf בגלקסיית השבשבת. התמונה מתבססת על נתונים טלסקופיים שהתקבלו ב-20, 21 ו-22 במאי
(צילום: טראוויס דיו, אוניברסיטת אריזונה (Hosseinzadeh et al. 2023))
במקביל לניתוח נתוני התצפית, החוקרים הצליחו לאתר צילומים קודמים של הכוכב שהתפוצץ, כך שהם יכולים לא רק לצפות בשלבים רבים של הפיצוץ, אלא גם להשוותם למצבו של הכוכב לפני כן. על הממצאים הם מדווחים במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת Nature. "כאשר אנחנו משווים את המסה של הכוכב אחרי הפיצוץ, שאותה מדדנו מהפיצוץ עצמו, למסה של הכוכב בתחילת חייו, נותרת שארית משמעותית", אומר אירני. "הפער מאפשר לקבוע, בסבירות גבוהה מאוד, שהסופרנובה השאירה אחריה חור שחור - שאליו ככל הנראה נבלעה שארית המסה החסרה". זה עולה בקנה אחד עם מחקר קודם של גל-ים ואירני, שמצא ראיות להיווצרות עצם כבד כמו חור שחור או כוכב נייטרונים אחרי סופרנובה אחרת. "בגלל קרבת הכוכב ואיכות הנתונים שנאספו, המחקר הזה מהווה הזדמנות נדירה להבין טוב יותר את המנגנונים שמובילים לסוף חייו של כוכב ולהיווצרותו של דבר חדש לחלוטין", סיכם גל-ים.
ואם כיום צריך הרבה מזל כדי לעקוב אחר סופרנובה בזמן אמת, ייתכן מאוד שבעוד שנים אחרות גילויים כאלה יהיו עניין שגרתי לגמרי, בזכות טלסקופ החלל הישראלי, אולטראסט, המיועד לשיגור בעוד כשנתיים. הטלסקופ אמור לסרוק את השמיים בחיפוש אחר פרצי קרינה על-סגולה, המעידה בין השאר על אירועים אנרגטיים כמו סופרנובה. הסריקה הנרחבת תאפשר לזהות אירועים כאלה ממש בזמן התרחשותם (מבחינתנו), ולכוון אליהם טלסקופים נוספים, בחלל ועל הקרקע, כדי לחקור את מגוון סוגי הקרינה שהם פולטים ולאפיין את התהליכים המתרחשים בהם.
תחנה בדרך לחלל
סוכנות החלל של ארצות הברית אישרה ארבעה מרכיבים בתחנת החלל אורביטל ריף (Orbital Reef) שמפתחות חברות בלו אוריג'ין וסיירה ספייס. אורביטל ריף צפויה להיות תחנת חלל פרטית, שתיכנס לשימוש לאחר סיום דרכה של תחנת החלל הבינלאומית ב-2030, ותאפשר לנאס"א להמשיך לקיים פעילות שוטפת של אסטרונאוטים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במקביל היא תוכל להשכיר חללי מגורים ועבודה לחברות פרטיות שירצו לעשות ניסויים בחלל, או אף לתיירים שיוכלו להרשות לעצמם בילוי מעל רוב האטמוספרה. לפני שלוש שנים זכו החברות במענק של 172 מיליון דולר מסוכנות החלל לפיתוח התחנה, במקביל לזכייה של חברה אחרת, אקסיום, במכרז לבניית תחנה פרטית בהדרגה, על גבי התשתית של התחנה הבינלאומית עצמה.
4 צפייה בגלריה
עוד מקום לחיות ולעבוד בו, גם אם המים הם שתן ממוחזר. הדמיה של תחנת החלל אורביט ריף
(מקור: Blue Origin)
השבוע הודיעה נאס"א כי אישרה לאחר בחינה ארבעה מרכיבים של מערכות הבטיחות ותמיכת החיים. אחת מהן היא מערכת למיחזור שתן, זיעה ואדי נשימה למי שתייה, בדומה למערכת שפועלת כבר עשור וחצי בתחנה הבינלאומית, שם הבדיחה היא שהקפה של אתמול הוא הקפה של היום והקפה של מחר. המערכות הנוספות הן מיכל המים של התחנה, מערכת לחיטוי המים, וכן מערכת לזיהוי וסינון מזהמים באוויר, גם בריכוז נמוך מאוד.
"אבני הדרך האלה חיוניות כדי להבטיח שתחנה מסחרית תוכל לקיים סביבה תומכת חיים, כך שתמשיך להיות גישה לאסטרונאוטים של נאס"א לפעילות במסלול נמוך סביב כדור הארץ, והם יוכלו להמשיך לעסוק במחקר מדעי בתנאים הייחודיים של מיקרו-כבידה", אמרה אנג'לה הארט, מנהלת תוכנית הפיתוח של נאס"א למשימות מסחריות במסלול נמוך. "בנוסף, כל נקודת ציון כזו מאפשרת לנו לקבל תובנות על התקדמות השותפות שלנו בפיתוח תחנת החלל".
פרידה מסוס עבודה
טיל השיגור הוותיק דלתא 4 הבי מסיים את דרכו, אחרי שנים רבות של שירות מוצלח. השיגור האחרון של הטיל של תאגיד השיגור ULA, תוכנן לחמישי בערב, שעון ישראל, אך נדחה ביממה ארבע דקות לפני תום הספירה לאחור. הטיל אמור להציב בחלל לוויין של סוכנות הביון האמריקאית NRO. זה יהיה השיגור ה-44 של טיל דלתא 4 במשך יותר מעשרים שנה, והשיגור ה-16 של תצורת ה-Heavy המיועדת למטענים גדולים. חוץ מכישלון חלקי בשיגור הראשון, כולם הסתיימו בהצלחה.
4 צפייה בגלריה
סוס עבודה ותיק עם רקורד מרשים של הצלחה בשיגור מטענים כבדים. טיל Delta IV Heavy בשיגור לוויין של סוכנות NRO ב-2019
(צילום: Michael Peterson/USAF, Public domain)
דלתא 4 הבי הוא טיל השיגור המדורג רביעי בעולם מבחינת כוח הדחף שהוא יכול לספק, אחרי ה-SLS של נאס"א, הפלקון הבי של ספייס אקס, וכמובן הסופר-הבי של ספייס-אקס, שעדיין אינו מבצעי אבל כאמור למעלה, כבר שיגר פעמיים חלליות סטארשיפ לחלל. הוא מדורג קצת מעל ה-Long March 5 הסיני. דלתא 4 הם טילים חד-פעמיים, ולא נעשה שימוש חוזר בשלב הראשון שלהם או במאיצים שלהם. הטילים החזקים הללו שיגרו בין השאר את החללית אוריון לטיסת הניסוי הראשונה שלה בשנת 2014, ואת החללית פארקר (Parker) לחקר השמש ב-2018.
את מקומו של דלתא 4 הבי, וגם של הטיל אטלס 5 שאמור לצאת משימוש בעוד כמה שנים, יתפוס הפיתוח החדש של ULA, הטיל וולקן קנטאור. שיגור הבכורה של הטיל החדש עבר בהצלחה רבה בתחילת השנה, אם כי החללית שנשא לא הגיעה לירח עקב דליפת דלק.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
