מדענים חשפו שרידים חנוטים של ברדלסים במערות בצפון סעודיה. לדברי המדענים, השרידים הם בני 130 עד יותר מ-1,800 שנה. בסך הכול נחשפו במערות שבע מומיות של בעל החיים המהיר בעולם, לצד עצמות של 54 ברדלסים נוספים, מאתר סמוך לעיר ערער, סמוך לגבול עם עיראק. מחקר על התגלית פורסם בכתב העת Communications Earth and Environment.
חניטה מונעת ריקבון באמצעות שימור גופות. המומיות המצריות הן הידועות ביותר, אך התהליך יכול להתרחש גם באופן טבעי במקומות שבהם יש קרחונים, חולות מדבר ובוץ כמו בביצות.
למומיות החדשות של החתולים הגדולים יש עיניים עכורות וגפיים מצומקות, והן מזכירות קליפות מיובשות. “זה משהו שמעולם לא ראיתי קודם”, אמרה ג’ואן מדורל-מלפיירה מאוניברסיטת פירנצה שבאיטליה, שלא הייתה מעורבת בגילוי המומיות.
החוקרים אינם בטוחים כיצד בדיוק הברדלסים הללו עברו חניטה, אך לפי המחקר החדש, ייתכן שהתנאים היבשים והטמפרטורה היציבה במערות ששיחקו תפקיד.
החוקרים גם אינם יודעים מדוע היו ברדלסים רבים במערות. ייתכן שמדובר באתר מאורות שבו נקבות המליטו וגידלו את גוריהן.
מדענים חשפו בעבר שרידים חנוטים נדירים של חתוליים אחרים, בהם גור של חתול שֶׁנְחַרְבִּי ברוסיה. שימור של יונקים גדולים בדרגה כזו הוא נדיר. מעבר לסביבה המתאימה, השרידים גם חייבים להימנע מלהפוך לטרף של אוכלי נבלות רעבים כמו עופות וצבועים.
מציאת ראיות כה שלמות לברדלסים שחיו לפני זמן רב באזור זה של העולם היא "חסרת תקדים לחלוטין", אמר מחבר המחקר אחמד בוג מהמרכז הלאומי לחיות בר בסעודיה, בהודעת דואר אלקטורני ששלח לסוכנות הידיעות AP.
בעבר נדדו ברדלסים ברוב שטחה של אפריקה ובחלקים מאסיה, אך כיום הם חיים רק ב-9% מטווח התפוצה ההיסטורי שלהם, והם לא נצפו בטבע ברחבי חצי האי ערב זה עשרות שנים. הדבר נובע ככל הנראה מאובדן בתי גידול, ציד בלתי מפוקח וממחסור בטרף.
לראשונה במקרה של חתולים גדולים שחנוטו באופן טבעי, הצליחו מדענים גם להציץ בגנים של הברדלסים, ומצאו כי השרידים דומים ביותר לברדלסים בני זמננו מאסיה ומצפון-מערב אפריקה. מידע זה עשוי לסייע בעתיד במאמצים להשיב את הברדלסים לאזורים שבהם הם חיו בעבר.
