במשך עשרות שנים סברו חוקרים כי ההומו ספיינס והניאנדרטלים היו אויבים, אך מחקר חדש - המתבסס על ממצאים ממערת תנשמת שליד שוהם, משנה את התפיסה לגבי יחסי הגומלין בתקופה הפליאוליתית התיכונה במזרח הקרוב. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אדם – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מ-50 שנה.
6 צפייה בגלריה
איור המתאר את ההומו ספיינס והאדם הניאנדרטלי חולקים טכנולוגיה והתנהגות
(איור: אפרת בקשיץ)
במחקר, שפורסם בצהריים (יום ג') בכתב העת Nature Human Behaviour, הוצגו עדויות חדשות לכך שניאנדרטלים והומו ספיינס שחיו באזור לא רק התקיימו במקביל, אלא אף חלקו היבטים מהותיים של חיי היומיום, טכנולוגיה ומנהגי קבורה. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של יחסי הגומלין ביניהם ומציעים כי הקשרים בין הקבוצות היו עמוקים ומשמעותיים יותר מכפי שהניחו בעבר.
החפירות במערת תנשמת, המנוהלות מאז 2017 על ידי פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר מריון פרוו מהאוניברסיטה העברית, שואפות לבחון את טיב הקשרים בין הומו ספיינס לניאנדרטלים במזרח הקרוב של התקופה הפליאוליתית התיכונה. האם הם היו יריבים שהתחרו על משאבים, שכנים שלווים או שהם אפילו שיתפו פעולה?
באמצעות שילוב נתונים מארבעה תחומי מחקר מרכזיים - ייצור כלי אבן, אסטרטגיות ציד, התנהגות סמלית ומורכבות חברתית – המחקר מצביע על כך שקבוצות אנושיות שונות, כולל ניאנדרטלים, קדם-ניאנדרטלים והומו ספיינס, היו מעורבות באינטראקציות משמעותיות. לפי החוקרים, אינטראקציות אלו תרמו להעברת ידע ולאחידות התרבותית של האוכלוסיות.
המחקר מציע כי קשרים אלו תרמו למורכבות החברתית ולחידושים התנהגותיים. כך, למשל, מנהגי קבורה פורמליים החלו להופיע בישראל לפני כ-120 אלף שנה, והם היו הראשונים בעולם, ככל הנראה כתוצאה מהתגברות הקשרים החברתיים. אחת התגליות המרתקות במערת תנשמת היא השימוש הנרחב בפיגמנטים מינרליים, ובעיקר אוכרה, שנראה כי שימשה לקישוט הגוף. ייתכן שהתנהגות זו שימשה להבחנה חברתית בין קבוצות שונות.
6 צפייה בגלריה
פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במהלך החפירות הארכאולוגיות במערת תנשמת
(צילום: בועז לנגפורד)
6 צפייה בגלריה
חפץ ליתי ממערת תנשמת שנוצר בטכנולוגיה המשותפת להומו ספיינס ולאדם הניאנדרטלי
(צילום: ד"ר מריון פרוו)
ריכוז הקברים במערת תנשמת מעלה שאלות מסקרנות על תפקידה בחברה הפליאוליתית התיכונה. האם האתר שימש כבית קברות ייעודי? אם כן, ייתכן שהדבר מעיד על קיום טקסים משותפים ועל קשרים קהילתיים חזקים. הצבת חפצים משמעותיים – כגון כלי אבן, עצמות בעלי חיים וגושי אוכרה – בקברי הנקברים עשויה לרמז אף על אמונות מוקדמות בחיים שלאחר המוות.
פרופ' זיידנר מתאר את ישראל כ"כור היתוך" שבו קבוצות אנושיות שונות נפגשו, יצרו קשרים והשפיעו זו על זו. "הנתונים שלנו מראים כי קשרים בין אוכלוסיות אנושיות היו גורם מרכזי בהתפתחות חדשנות טכנולוגית ותרבותית לאורך ההיסטוריה", הוא מסביר.
6 צפייה בגלריה
אוכרה. מערת תנשמת מספקת עדויות לשימוש נרחב באוכרה (פיגמנטים מינרליים), אשר ייתכן ששימשה לקישוט הגוף
(צילום: פרופ' יוסי זיידנר)
ד"ר פרוו הדגישה את מיקומו הייחודי של האזור בצומת הדרכים של נדידות אנושיות. "בתקופה הפליאוליתית התיכונה, תנאים אקלימיים משופרים הגדילו את כושר הנשיאה של האזור, מה שהוביל להתרחבות דמוגרפית ולהגברת המגעים בין מיני אדם שונים", היא אמרה.
פרופ' הרשקוביץ הוסיף כי הקשרים בין אורחות החיים של קבוצות אנושיות שונות בלבנט מרמזים על יחסים עמוקים ועל אסטרטגיות הסתגלות משותפות. "הממצאים מציירים תמונה של אינטראקציות דינמיות שהושפעו הן משיתוף פעולה והן מתחרות".
