רכישת ההליכה על שתי רגליים - תנועה יבשתית שבה בעל חיים נע באמצעות שתי הגפיים או הרגליים האחוריות שלו - נחשבת לצעד מכריע באבולוציה האנושית. כעת, עצם ירך ושתי עצמות אמה, שנמצאו במקום שבו אותרה הגולגולת המפורסמת של אב קדמון אנושי לפני קצת יותר מ-20 שנים, מספקת ראיות חדשות לפיהן ייתכן שהשושלת האנושית הלכה זקופה כבר לפני 7 מיליון שנים.
4 צפייה בגלריה
הגולגולת של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
הגולגולת של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
הגולגולת של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
(צילום: Shutterstock)
הכל התחיל בשנת 2001, כאשר חוקרים גילו שלושה חלקי לסת, מספר שיניים וגולגולת קטנה אך שלמה יחסית, בני 7 מיליון שנה (תקופת המיוקן), שלדעתם שייכים ליצור שהלך זקוף והיה האב הקדמון של האדם המודרני (מה שהופך אותו לאב הקדמון האנושי הקדום ביותר). כעת, החוקרים מצאו ראיות נוספות שלדבריהם מחזקות את טיעוניהם שהוטלו בספק.
הראיות כוללות עצם ירך חלקית ושתי עצמות אמה. הן התגלו במדבר ג'וראב בצ'אד שבמרכז אפריקה, ושויכו למין המאובן ששמו סהלאנתרופוס צ'אדנסיס (Sahelanthropus tchadensis), שהילך זקוף על שתי רגליו, גם כשטיפס על העצים. "גולגולת זו, ובמיוחד הכיוון והמיקום שבו עמוד השדרה התחבר - נקב העורף הגדול (Foramen magnum) בו עובר גזע המוח להתחבר לחוט השדרה - שאיפשר את איזון הראש על גבי צוואר אנכי, בדומה להולכים זקופים כמו בני האדם של ימינו, מצביעים על צורת תנועה על שתי רגליים, מה שמחזקים את הטענה לפיה סהלאנתרופוס צ'אדנסיס היה מסוגל לבצע תנועות דו-רגליות", אמר פרנק גאי, הפליאונתרופולוג של אוניברסיטת פואטייה.
4 צפייה בגלריה
משמאל לימין: עצם הירך של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, בן אדם מודרני, שימפנזה וגורילה
משמאל לימין: עצם הירך של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, בן אדם מודרני, שימפנזה וגורילה
משמאל לימין: עצם הירך של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, בן אדם מודרני, שימפנזה וגורילה
(צילום: Franck Guy/PALEVOPRIM/CNRS – Universite de Poitiers)
במחקר החדש, גאי ושותפיו השוו את המאובנים לדגימות הומינואידיות קיימות ונכחדות, כולל קופי אדם (בני אדם, שימפנזים מצויים וננסיים, גורילות ואורנגאוטנים), קופי מיוקן וכן כמה הומינינים מאובנים כגון אורורין טוגננסיס, אוסטרלופיתקוס, הומו סאפיינס וארדיפיתקוס. בנוסף, השתמשו החוקרים בתמונות שהופקו מסריקת CT ברזולוציה גבוהה, של עצמות הירך והאמה שהתגלו, כדי להעריך את המורפולוגיה הפנימית של העצמות. "מבנה עצם הירך מצביע על כך שסהלאנתרופוס צ'אדנסיס היה בדרך כלל בעל תנועה דו-רגלית על הקרקע, אבל כנראה גם על העצים. על פי תוצאות הסריקה של עצמות האמה, תנועה זו התקיימה בסביבות העצים באמצעות טיפוס המתאפשר על ידי אחיזת ידיים חזקה, ממש כמו חיות שוכנות עצים, שונה בבירור מזה של גורילה או שימפנזה שנשענים על גבי מפרקי כף היד", אמרו החוקרים מצרפת ומצ'אד, שהרכיבו במחקר החדש שפורסם בכתב העת Nature, את הצוות.
הם מצאו בבדיקות שביצעו לעצמות הירך והאמה, שהכיוון של בסיס עצם הירך והחלק העליון שלה, דומה לאלו של הומינינים או בני שושלת האדם, אך לא לעצמות הירכיים של קופים אפריקנים. בנוסף, צפיפות העצם שנראתה בחתך הפנימי של עצם הירך דמתה גם היא לזו של ההומינינים, מה שמרמז שהופעל עליה עומס התואם לזה שמופעל בעת הליכה זקופה. "לא הייתה תכונת קסם אחת, אלא דפוס כולל של תכונות, שכולם מצביעים על דו רגליות. יחד עם זאת, הוא עדיין שהה זמן לא מבוטל על העצים, שם הוא כנראה היה הכי בטוח מפני טורפים", אמר גאי.
4 צפייה בגלריה
איור המציג את אופני התנועה השונים של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
איור המציג את אופני התנועה השונים של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
איור המציג את אופני התנועה השונים של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס
(איור: Sabine Riffaut, Guillaume Daver, Franck Guy/PALEVOPRIM/CNRS - Universite de Poitiers)
4 צפייה בגלריה
החוקר פרנק גאי (משמאל)
החוקר פרנק גאי (משמאל)
החוקר פרנק גאי (משמאל)
(צילום: PALEVOPRIM/CNRS – Universite de Poitiers)
ובכל זאת, מומחים אומרים שדרושה עבודה נוספת כדי להראות שסהלאנתרופוס צ'אדנסיס היה באמת זקוף בהליכתו. "הראיות תואמות דו-רגליות, אך אינן מוכיחות זאת", אמר המורפולוג הפונקציונלי כריס רוף מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. אחרים חושבים שהעצמות כל כך דמויות שימפנזה עד שלא סביר שהמין הלך זקוף כמו הומינינים מאוחרים יותר. "זה לא היה שימפנזה, אבל זה גם לא היה קוף זקוף שחי על הקרקע מהסוג שכנראה היו אבותינו הקדומים ביותר", טען ברנרד ווד, פליאונתרופולוג מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
בלי קשר, ציר עצם הירך חשוב מכיוון שהוא מתוארך לתקופה שבה אבות האדם הקדומים ביותר נראו כמו קופי אדם אפריקנים, אבל התפצלו מהשושלת שהובילה לשימפנזים. "בשלב מסוים ההומינינים הופכים דו-רגליים, אבל בדיוק איך ומתי המעבר הזה התרחש היא אחת השאלות המעניינות והחשובות ביותר על השושלת שלנו", אמרה הפליאונתרופולוגית קרול וורד מאוניברסיטת מיזורי. "כל המאובנים שנקשרים לזה הם חשובים, אבל למרבה הצער, אלה לא מספקים את המידע המכריע לו קיווינו".