פייק ניוז? לא בכוורת. מחקר ישראלי חדש מצא כי דבורי דבש משנות את עוצמת התקשורת שלהן בהתאם למידת האמינות של המידע שהן מעבירות. דבורים שהעבירו מידע שהתברר כאמין הגבירו את מאמצי הגיוס שלהן, רקדו במשך זמן רב יותר וחשפו יותר דבורים למידע. לעומת זאת, דבורים שלא קיבלו חיזוק על המידע שהעבירו הפחיתו בהדרגה את מאמצי התקשורת שלהן.
המחקר נערך על ידי פרופ' שרון שפיר וד"ר כרמי אוקסמן ממרכז טריואקס לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, ופרופ' עפר פיינרמן מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע. החוקרים ביקשו לבדוק כיצד מושפעת התקשורת החברתית במושבת דבורים מאיכות המידע - ובפרט האם דבורים משנות את התנהגותן בהתאם למידת האמינות של המידע שמועבר באמצעות הריקוד.
"ריקוד הנענוע" הוא אמצעי התקשורת שבאמצעותו דבורי דבש מעבירות זו לזו מידע על מיקומם של מקורות מזון. הדבורה הרוקדת מבצעת תנועות שמספקות לדבורים האחרות מידע על הכיוון והמרחק למקור המזון, ובכך מגייסת אותן לצאת ולאסוף אותו.
החוקרים בדקו אם דבורה שקיבלה חיזוק לכך שהמידע שהעבירה היה אמין תגביר את מאמצי הגיוס שלה, לעומת דבורה שהמידע שהעבירה לא היה אמין או שלא ניתן היה לאמתו. במילים אחרות, הם ביקשו להבין אם איכות המידע משפיעה על האופן שבו הדבורים מתקשרות זו עם זו – והאם גם הדבורים המקבלות את המידע משנות את התנהגותן בהתאם.
רוקדות יותר כשהמידע אמין
ממצא המחקר המרכזי היה כי דבורים שהעבירו מידע שהתברר כאמין הגדילו את מאמצי הגיוס שלהן והרחיבו את מספר מעגלי הריקוד. הן רקדו במשך זמן רב יותר, הפיקו אות חזק יותר וחשפו יותר דבורים למידע שהעבירו.
לדברי החוקרים, כאשר הדבורה מקבלת חיזוק לכך שהמידע שהעבירה היה אמין, היא מגבירה את עוצמת האות שהיא משדרת. כך, מידע שהוכח כאמין זוכה להפצה רחבה יותר בתוך הכוורת.
דבורה על פרח
(צילום: יוסף (ג'וחה) אנגל)
לעומת זאת, בקרב דבורים שהעבירו מידע שהתברר כלא אמין לא נמצא שינוי משמעותי בעוצמת הריקוד לאורך זמן, והן לא הגדילו את מספר מעגלי הריקוד. דבורים שלא קיבלו משוב על הריקוד שלהן אף הפחיתו בהדרגה את מאמציהן ואת מספר המעגלים שביצעו.
לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על מנגנון חברתי שבאמצעותו מידע אמין מקבל "הגברה", בעוד שמידע לא ודאי או מידע שאינו מקבל חיזוק הולך ונחלש. מנגנון כזה עשוי לסייע לכוורת לשמור על זרימת מידע יעילה בין אלפי הדבורים החיות בה.
ד"ר כרמי אוקסמן סיפרה כי העניין שלה בתחום החל כבר בילדותה: "תמיד חפרתי בחצר של ההורים שלי וחיפשתי חרקים. ולאט לאט הבנתי שאני אוהבת חרקים חברתיים כמו נמלים ודבורים. והבנתי שיש מערכת תקשורת מתוחכמת ומעניינת בין הפרטים".
החוקרת ד"ר כרמי אוקסמן וחברים
(צילום: אלבום פרטי)
לדבריה, "מעניין שיש חיה כל כך קטנה שחיה בחברה גדולה של אלפי פרטים, ולכל אחד המידע הפרטי והאישי שהיא מעבירה הלאה. הריקוד הוא שפה שבה הדבורים מסבירות אחת לשנייה איפה נמצא המזון".
ד"ר אוקסמן ביקשה להבין מה קורה כאשר דבורה מעבירה מידע שאינו אמין: "מעניין לדעת מה הדבורים עושות עם הפייק ניוז הזה. ראינו שהמושבה, בסופו של דבר, מעודדת מידע אמין ומהימן. יש את הדבורה האמינה, הדבורה השקרנית שמפרסמת על אודות מזון, והדבורה עם מידע שלא נבדק. המושבה משתיקה את המידע שאי אפשר להצליב ואת הפייק ניוז".
מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, גיל שצברג, אמר כי "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. מחקר חשוב זה מסביר את היכולת הגבוהה של הדבורים להעריך את אמינות המידע שהן מפיצות".
לדבריו, "כמו בעולם גם בישראל הורחבו המחקרים בתחום דבורי הדבש המאביקות כ-80% מגידולי החקלאות, במטרה להגן עליהן ובמקביל לייעל את פעילות ההאבקה שהן מספקות". שצברג הוסיף כי הוא מקווה שתוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם היעלמות הדבורים, שלדבריו נגרמת בין היתר בשל איומים הקשורים למשבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולאורבניזציה המואצת.
