פרופ' חגית מסר ירון מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב תקבל בחודש הבא את מדליית IEEE לשנת 2024 על הישגים יוצאי דופן ביישום טכנולוגיות, לשיפור הסביבה ובטיחות הציבור. המדליה תוענק לה על תרומתה למיפוי וחישה של הסביבה על ידי שימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות.
IEEE, המכון להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הוא האגודה המקצועית הבין לאומית הגדולה בעולם. המכון נוסד ב-1884 במטרה לקדם חדשנות ויזמות טכנולוגית למען האנושות ובו למעלה מ-450 אלף חברים מרחבי העולם. בקרב חוקרי הנדסת החשמל בעולם, מדליית IEEE נחשבת "לפרס הנובל" בתחום.
פרופ' מסר ירון הסבירה כי המחקר שלה מלכד סביבו שניים מהאתגרים המרכזיים של עולם המדע והטכנולוגיה: החשש משינויי האקלים ומהשלכותיו על החיים על כדור הארץ, והיכולת לעבד נתוני עתק במערכות בינה מלאכותית.
האתגר הראשון מחייב מעקב צמוד אחר משקעים ותופעות אקלימיות נוספות בכל מקום שבו חיים בני אדם. כמו כן, כיוון שאת הציביליזציה האנושית מלווה כיום התקשורת הסלולרית, נוכחות בני אדם מאופיינים בקיומה של רשת תקשורת אלחוטית, והטכנולוגיה מאפשרת עיבוד נתוני עתק הנאספים מרשתות אלו.
"הטכנולוגיה שפיתחנו עושה שימוש בשינויי עוצמת האות בתקשורת האלחוטית כדי לנטר תופעות מטאורולוגיות בכלל ומשקעים בפרט, ומהווה לכן פריצת דרך בחקר שינויי האקלים ובהתמודדות עימם", הדגישה פרופ' מסר ירון.
מחקרה של פרופ' מסר ירון מתמקד, בצורה מאוד מקורית, באפשרות השימוש בתפוצה הקיימת של אנטנות סלולריות לחיזוי מזג אוויר וירידת משקעים ללא הצורך בהקמת מערך חיישנים נוסף. הרעיון שעומד בבסיס המחקר מאפשר להתגבר על המחסום הקיים להקמת תשתיות חיישנים ורדארים לחיזוי מזג אוויר בצפיפות הנחוצה כדי לספק מדדים וחיזויים אמינים.
פרופ' מסר ירון הציגה את הרעיון שלה לראשונה בכתב העת המדעי היוקרתי Science. בשנת 2009 הראה מחקר כי יישום הרעיון יכול לשמש בנוסף לחיזוי שיטפונות. על כך, יוענק לפרופ' חגית מסר ירון ולעמיתיה למחקר פרס הממציא/ה הטוב/ה ביותר של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בשנים האחרונות, בעקבות מחקרה של פרופ' מסר ירון, תחום המחקר של חישת סביבה אופורטוניסטית התפתח מאוד.
פרופ' חגית מסר ירון אמרה: "אני נרגשת מאוד על קבלת המדליה ושמחה על ההכרה בעבודתי. אני רואה חשיבות גדולה ביישום טכנולוגיות קיימות למען האנושות, ורוצה להודות לשותפי לקבוצת המחקר על תרומתם. האתגרים העכשוויים עוררו לאחרונה עניין רב בטכנולוגיה בת-קימא זו ברחבי העולם, לרבות הקמת רשת של למעלה ממאה חוקרים הפועלת ליישומה במימון האיחוד האירופי, יוזמה לקידומה באפריקה, ועוד".
