הפתעה גדולה נרשמה השבוע בשדה חקלאי בצפון הארץ, כאשר גירית דבש תועדה במקום על ידי אחד העובדים. ברשות הטבע והגנים אמרו כי הפעם האחרונה שבה נראתה גירית כזו בארץ הייתה באוגוסט אשתקד, כשהחיה נראתה באזור הר דב על ידי חיילי צה"ל.
"גירית הדבש היא הטורף הנדיר ביותר בישראל", מספר עזרא חדד, פקח בסיירת הירוקה ברשות הטבע והגנים. "גירית הדבש מצויה כיום בסכנת הכחדה חמורה, ולמעשה נמצאת על סף היעלמות מהארץ. במהלך העשורים האחרונים נכחדו אוכלוסיות שלמות מאזורים נרחבים בארץ, בין היתר בשל פגיעה מכוונת מצד דבוראים, שנאבקו בה באמצעים קשים כמו הרעלות והרג, עקב הנזקים שגרמה לכוורות. בעשורים האחרונים דווחו מעט מאוד תצפיות ודאיות רובם מדרום הארץ, בנגב ובערבה".
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי גירית הדבש הינה טורף בינוני, שמזוהה במיוחד משאר היונקים הודות לצבע הפרווה המיוחד והבולט לעין - חציה העליון לבן-אפרפר וחציה התחתון שחור. גירית הדבש ידועה כמין עמיד במיוחד, עם מוניטין של חוסר פחד ויכולת מרשימה להסתגל לתנאים מגוונים. היא מתאפיינת במבנה גוף קומפקטי ושרירי, טפרים חדים ולסתות חזקות שהופכים אותה לצייד יעיל.
עוד אמרו ברשות הטבע והגנים כי למרות ממדיה הקטנים יחסית, היא מצטיינת בכוח ובזריזות יוצאי דופן, ובמקרים רבים אף תועדה כשהיא תוקפת בעלי חיים גדולים ממנה בהרבה כולל אריות וצבועים. הפרווה שלה ייחודית וקלה לזיהוי: רצועה לבנה בולטת מראש ועד לזנב, בעוד יתר הגוף שחור.
בישראל תפוצתה מקוטעת. בעבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת זוהו בישראל ארבע תת-אוכלוסיות נפרדות זו מזו. בשפלת יהודה, מאזור לטרון שער הגיא ועד ללכיש, בגליל העליון המזרחי, בעמק החולה ובגולן, בערבה הצפונית, בסביבות חצבה.
ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, אמר: "לעובד בשדה היה מזל רב, לראות במחוזותינו גירית דבש זוהי תצפית מאוד נדירה וחריגה שלא רואים כאן כל יום. זו חיה שהייתה כאן מאז ומתמיד בהיקפים מאוד נמוכים, זה קצה גבול התפוצה שלהם בעולם - גיריות הדבש נפוצות יותר באזור אפריקה. איננו יודעים מאיפה הגירית הזו הגיחה אל השדה - אך אנחנו מאוד שמחים לראות עדות לחיה המיוחדת הזו כאן אצלנו. חשוב לזכור כי גירית הדבש הינה חיית בר מוגנת, אין לנסות לגעת בה או להתקרב אליה".
