בין רביעי לחמישי, בשעות שלפנות בוקר (12–13 באוגוסט), יגיע לשיאו מטר המטאורים המפורסם ביותר - הפרסאידים. הירח, שיהיה סמוך למולד, כמעט שלא יאיר את השמיים, וגם העובדה ששיא המטר צפוי בשעות שלפני הזריחה מבטיחה תנאים מצוינים לצפייה במטאורים - וחוויה לילית שאסור להחמיץ.
הפרסאידים הם אחד ממטרות המטאורים הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב הגבוה שלהם - יותר מ-100 מטאורים בשעה בשיא - והן בזכות העובדה שהם מתרחשים בשיא הקיץ. השנה יגיע המטר לשיאו ביום חמישי, בשעה 6:00 בבוקר (שעון ישראל), ולכן הזמן המומלץ ביותר לצפות בו יהיה החל מחצות הלילה שבין רביעי לחמישי, כשהקצב צפוי להתגבר בהדרגה לקראת שעות הבוקר.
מטר הפרסאידים הוא מטר רחב, הפעיל משלהי חודש יולי ועד השבוע האחרון של אוגוסט. לכן, גם מי שיגיע למקום חשוך כמה ימים לאחר השיא יוכל ליהנות ממטאורים רבים בשמיים. הירח, שיהיה עדיין סמוך למולד, ישקע בשעות הערב המוקדמות ולא יפריע לצפייה. במקביל ייראה גם מטר מטאורים נוסף – האקווארידים, שמקורו בקבוצת הכוכבים דלי (Aquarius) – שיוסיף עוד כמה מטאורים לחוויה.
מתי ואיך לצפות במטר?
ראשית - הבהרה. המטר יכול להיראות מכל מקום! אולם, בשל העובדה שזיהום האור מפריע, ככל שנתרחק ממקום יישוב ייראו יותר מטאורים. אין העדפה לאזור כזה או אחר. מקום חשוך יכול להיות ברמת הגולן, בעמקים, בבקעת הירדן, בערבה, במדבר יהודה ובנגב.
כאמור, רצוי לצפות במטר ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנתרחק מהם - יתגברו הסיכויים באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר. כיוון שביום שבו מתרחש השיא, הירח אינו מפריע והשיא צפוי ממש בעת זריחת החמה, השעה הטובה ביותר לצפות במטר היא לאחר חצות.
השיא בלילה שבין רביעי לחמישי לאחר חצות
(צילום: AP)
נקודת הרדיאנט, שממנה נובעים המטאורים בשמיים, זורחת בסביבות שעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. רצוי לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה - אם כי מטאורים עשויים להראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים להיראות יותר מ-100 מטאורים בשעה בהיעדרו של הירח, כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
מהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה - משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמיים במהירות ולנו נדמה שהוא נופל מהשמיים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ שמשקלם פחות מגרם אחד.
כאשר גופים שנלכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה, מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה. לרוב המטאורים מהירות שבין 20 ל-70 ק"מ לשנייה, כאשר מהירותם של הפרסאידים היא 59 ק"מ לשנייה. בגלל המהירות העצומה שבה חלקיק האבק מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה, הוא מתלהט ויחד עמו הגזים המצויים באטמוספרה והאור הנפלט כתוצאה מההתלהטות נוצר הבזק, שאותו אנו רואים ככוכב נופל. במקרים רבים, השובל שמותיר אחריו המטאור נראה שניות רבות לאחר המעבר כענן מוארך וקלוש בשמים.
עדיף להגיע למקומות ללא זיהום אור
(צילום: AP)
ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. רק חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה - אלה קרויים מטאוריטים. רק במקרים נדירים מאוד המטאוריטים עלולים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם מסוכנת. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בחודש פברואר 2013 התפוצץ אסטרואיד שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר.
אך אין כלל לחשוש ממטר המטאורים- כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
מהו מקור מטרות המטאורים?
מגוון הגופים המצוי בסביבתו של כדור הארץ רחב - החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד אסטרואידים שאורכם כמה ק"מ. מקורם של גופים אלה מימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
בכל לילה נראים מטאורים בודדים, הצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. לעומת זאת, מטרות המטאורים חלים במספר לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
תמונות ממטר מטאורים באוגוסט 2017
מקורם של מטרות המטאורים הוא בעיקר שביטים – גופים העשויים תערובת של קרח ואבק שגודלם נע בין כמה ק"מ לעשרות ק"מ - אך יש גם מטרות שמקורם באסטרואידים. השביטים מגיעים אלינו משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
מקור המטאורים במטר הפרסאידים הוא השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle, שחלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים שעד שנת 2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
מהו הרדיאנט?
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודה זו קרויה - הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק.
בשנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. הפרסאידים קרויים כך כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס, הוא הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שנושא את ראשה של המדוזה.
קבוצת פרסאוס מצויה בשמים הצפוניים דרומית לקבוצת הקסיופיאה. קל מאוד למצוא את מיקום הקבוצה באמצעות אחת מהאפליקציות השמיים למכשירים סלולאריים. במקרה של מטר הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא.
הקצב של המטאורים ותיאום ציפיות
הקצב המצוטט של מספר המטאורים בשיא מטרות מטאורים הוא קצב תיאורטי חזוי. הוא נקרא קז"ש - קצב זניטי לשעה. זהו הקצב התיאורטי שהיה נצפה לו מקור המטאורים היה נובע מנקודה בדיוק מעל הראש בשעת השיא, הזניט, בלילה אופטימלי. כאשר נקודת הרדיאנט נמוכה מעל האופק ואנו מניחים שהמטאורים נעים באופן שווה לכל כיוון, הרי חצי מהם ינועו אל מתחת לאופק ולכן הקצב הנצפה יהיה קטן יותר מהקצב החזוי. כלל נוסף נגזר מחוקי מרפי ולפיו המטאורים היפים ביותר הם אלה שבדיוק נעו בכיוון ההפוך שאליו אנו מביטים....
לכן, גם אם הקצב החזוי הוא של מאה מטאורים, בפועל אנו נראה רק כמה עשרות וזאת בשעת השיא, אבל – גם כמה מטאורים בהירים החוצים את השמיים הוא מראה מרהיב. אם כי יש אינדיקציות שבשנים האחרונות המטר נחלש מעט.
מבט על המטר ממצפה רמון. למטה: אור המכוניות
(צילום: רויטרס)
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לצפייה במטאורים. גופים שונים מארגנים תצפיות לצפייה במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. יש התארגנויות רבות של גופים המארגנים תצפיות במטר, החל מאיזור הגלבוע, וכלה בערבה, במצפה רמון וסביבתה וכן גופים המקיימים אירועי הסברה לקהל כגון הטכנודע בחדרה, מצפה הכוכבים בגבעתיים, הפלנתניה ועוד. לפירוט של חלק מהגופים המקיימים אירועים סביב מטר הפרסאידים, אפשר לראות כאן באתר סוכנות החלל הישראלית.
לאלה שאינם יכולים להגיע לאחד מאתרי התצפית, יוכלו לצפות במטר מכל מקום חשוך. המטאורים הבהירים יכולים להיראות גם מתוך עיר. כאמור - אין צורך בטלסקופים או במשקפות, אלא רק במחצלת או בכיסא נוח, רצוי מאוד כמה חברים, שמיים חשוכים והרבה מצב רוח ומוזיקה טובה מעולם לא הזיקו. אפשר גם להכין משאלות. אני איני מאמין בקשר שבין מטאורים למשאלות, אולם תמיד אפשר לנסות. בארצנו הקטנה, זה לא מזיק.
מה עוד אפשר לראות בשמים מלבד המטאורים?
למי שמגיע לאזור מאוד חשוך, מומלץ לסרוק במשקפת את אזור שביל החלב על צבירי הכוכבים שלו. גם טלסקופ עם הגדלה נמוכה יספק חוויה של צפייה באיזורים העשירים של שביל החלב. במערכת השמש, נוגה מתקרב לנקודה הטובה ביותר השנה להיראותו ככוכב ערב. אי אפשר לטעות בנוגה הנראה כמו פנס בוהק במערב לאחר השקיעה.
מבין כוכבי הלכת, שבתאי נראה כבר בשעות הערב המוקדמות והוא עולה גבוה ככל שעוברות השעות וטלסקופ קטן איכותי יראה היטב את טבעותיו. מאדים זורח בשעות הקטנות של הלילה. מי שיכוון למאדים טלסקופ, יוכל להבחין בכוכב די חיוור, כמעלה וחצי דרומית מערבית ממנו, זה כוכב הלכת הננסי, האסטרואיד לשעבר, קרס.
ליקוי החמה של 12 באוגוסט
למי שיזדמן להיות בספרד, או בחופה המערבי של איסלנד ביום רביעי הקרוב (12 באוגוסט), יוכל להבחין בליקוי החמה המלא, ששיאו יהיה בשעה 20:45 שעוננו. הליקוי ייראה גם בחלקה הצפוני של קנדה ובצפון מערב אירופה, אולם השיא ייראה רק ממזרח גרינלנד, מערב איסלנד צפון פורטוגל וספרד. אם במשך שתי הדקות של הליקוי המלא ייראו גם מטאורים, זו עשויה להיות חוויה נדירה.
אולם, מי שמחמיץ את הליקוי, אל דאגה. הליקוי המלא הבא ב-2 באוגוסט 2027, צפוי להיות הליקוי הגדול ביותר שייראה מישראל בשנים הקרובות. הליקוי המלא ההוא יעבור במצרים וסעודיה, כאשר בדרום הארץ 90% מקוטר השמש יוסתרו בירח. ליקוי בסדר גודל קרוב לזה יחזרו רק בשנת 2034, 2035 ו-2060.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2026 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
