קנאביס הוא אחד הצמחים הפסיכו-אקטיביים הנפוצים ביותר כיום. עם זאת, קשה לקבוע מבחינה ארכאולוגית כיצד נעשה בו שימוש בתקופות הפרהיסטוריות. חלקי צמח כגון פרחים, עלים ושרפים הם חומרים מתכלים, ולכן הם שורדים לעיתים רחוקות בלבד. ידוע כי הקנאביס שימש למטרות מגוונות, כגון הפקת שמן, ולא שימש אך ורק כתרופה או כסם.
צמה של שיער אנושי שנשתמרה, המתוארכת לכ-2,800 שנים לפני זמננו, ממנו התגלה שימוש בקנאביס כחומר משכר חושים
(צילום: Frozen Corpses Golden Treasures, T. Wallace & G. Caspari/Handout/Reuters)
צוות מחקר בינלאומי, בהובלת ד"ר ג'ינו קספארי מהמכון למדעי הארכאולוגיה באוניברסיטת ברן וממכון מקס פלאנק לגיאו-אנתרופולוגיה, שילב מגוון שיטות אנליטיות בניתוח ממצאי קבר של בני המעמד הגבוה ברפובליקת טובה שבדרום סיביר. הקבר משתייך לבני המעמד הגבוה בחברה הסקיתית – תרבות של רוכבי סוסים שחיו בערבות אירו-אסיה. בסך הכול נמצאו בקבר כ-1,000 זרעי קנאביס. שישה מהזרעים תוארכו באופן ישיר באמצעות שיטת הפחמן הרדיואקטיבי. ממצא זה, בשילוב תוצאות תיארוך נוספות, מצביע על כך שהזרעים הונחו בקבר בראשית המאה השמינית לפני הספירה. "הזרעים מעידים על כך שלקנאביס היה תפקיד חשוב בטקסים שנערכו סביב הקבר", אמר ד"ר קספארי.
צוות המחקר בחן גם שרידי שיער אנושי שנשתמרו בתא הקבורה המרכזי, וגילה כי נעשה שימוש בקנאביס. "מחקר זה הוא בעל ערך רב במיוחד, שכן הוא משלב ניתוח של שרידים צמחיים עם עקבות מולקולריים בגוף האדם", ציין ד"ר קספארי.
מבט אווירי על תל הקבורה הסקיתי שנחקר בסיביר
(צילום: Frozen Corpses Golden Treasures, T. Wallace & G. Caspari/Handout/Reuters)
זרעי הקנאביס שהתגלו בקבורת בני המעמד הגבוה בחברה הסקיתית
(צילום: Caspari et al)
הזרעים שנמצאו בקבר מקורם, ככל הנראה, בצמחי בר. על סמך ממצא זה בלבד לא ניתן לקבוע אם הצמחים גודלו במיוחד בשל תכונותיהם הפסיכו-אקטיביות. כמו כן, הימצאותם בקבר אינה מהווה, כשלעצמה, הוכחה לשימוש בקנאביס למטרות פסיכו-אקטיביות. עובדה זו התבררה רק באמצעות ניתוח דגימות השיער: בכמה מהדגימות שנבדקו זיהו החוקרים סימנים ברורים התואמים לקנאבינול (Cannabinol). חומר זה נוצר, בין היתר, כתוצאה מחמצון של טטרה-הידרו-קנאבינול (THC) – התרכובת הפסיכו-אקטיבית העיקרית בקנאביס. בנוסף, הצוות איתר סימנים חלשים אשר, על בסיס המסה שלהם, תואמים לתרכובת זו.
לדברי החוקרים, בדיקות השיער מצביעות על שימוש בקנאביס. עם זאת, הן אינן מאפשרות לקבוע באופן מהימן את הכמות שנצרכה. כמו כן, לא ניתן לקבוע בוודאות כיצד חדרו החומרים הפעילים לגוף – למשל, באמצעות שאיפה או בליעה. לפיכך, הבדיקות אינן מאששות שיטת צריכה ספציפית. באתרים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות יותר במרכז אסיה נמצאו שרידים כימיים של קנאבינואידים (תרכובות כימיות הפועלות על מערכת הקולטנים הקנאבינואידית בגוף) בכלים ועל אבנים שחוממו, דבר המעיד בבירור על שאיפה. "השרידים המולקולריים בשיער וזרעי הקנאביס מגיעים מאותו קבר, ומצביעים על כך שהקנאביס שימש בשל סגולותיו משכרות החושים", אמר ד"ר קספארי.
שרידי שיער אנושי שנשתמר בקברים בסיביר, ממנו זיהו החוקרים שימוש בקנאביס
(צילום: Caspari et al)
ד"ר ג'ינו קספארי לצד צמח קנאביס הגדל בהרי אלטאי בסיביר
(צילום: Frozen Corpses Golden Treasures, T. Wallace & G. Caspari/Handout/Reuters)
קשת סקיתי רכוב על סוס
(איור: Sammy33/Shutterstock)
צוות המחקר משייך את ממצאי הקנאביס להקשר של קבורה טקסית. "בקבר נסיכותי זה, הקבורות לוו בהקרבת סוסים בהיקף נרחב, וככל הנראה גם בהקרבת בני אדם", הסביר ד"ר קספארי.
ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Science, מספקים את העדות הארכאולוגית הקדומה ביותר הידועה כיום, שתוארכה באופן ישיר, לשימוש בקנאביס בשל סגולותיו הפסיכו-אקטיביות. עם זאת, לא ניתן להסיק מהם מסקנות כלשהן לגבי ריכוז ה-THC בצמחים מאותה תקופה. כמו כן, עד כה לא ניתן היה לקבוע אם הצמחים נבחרו במכוון או עברו תהליך של טיפוח במטרה להשיג רמות גבוהות יותר של חומרים פעילים. "כבר התחלנו בביצוע ריצוף של חלק מדגימות הצמחים והזרעים שהשתמרו להפליא", סיכם ד"ר קספארי. "בכך נוכל ללמוד עוד על ההיסטוריה של ביות הגידול הזה ועל תפוצתו".
