שממית החומות המצרית אינה סתם עוד זוחל שמסתתר בין סלעים או קירות מבנים. מאחורי הצלחתה להתבסס ולשגשג רחוק כל כך מביתה המקורי בצפון אפריקה מסתתר מנגנון ביולוגי מרתק: במזג אוויר קיצוני היא משנה את עצמה מבפנים כדי לשרוד.
השממית הזאת היא מין פולש לישראל והיכולת שלה לשרוד מעניקה לה יתרון על פני המינים המקומיים שהיא עלולה לדחוק וכך לשנות את יחסי הכוחות במערכת האקולוגית ולפגוע בה. מחקר חדש חושף כיצד שממית החומות המצרית מתאימה את איבריה הפנימיים ואת הקצב המטבולי שלה לעונות השנה – ומדוע זה סוד להצלחתה כפולשת.
עונה קרה? זמן לצמצם
כמו זוחלים אחרים, חום גופן של שממיות מושפע מהסביבה ולכן הן תלויות בטמפרטורה החיצונית לפעולות שונות. בחורף, כאשר הטמפרטורות יורדות והמזון נדיר, השממיות נכנסות למצב של "ברומציה" – סוג של תרדמת קרה. במשך תקופה זו, השממיות מצמצמות את הפעילות שלהן למינימום, ובמקביל, גם את איבריהן הפנימיים.
מחקר שפורסם לאחרונה מצא שבמהלך החורף מסת הכבד של השממיות קטנה בלא פחות מ-69 אחוז, מסת הלב הצטמצמה ב-37 אחוז, ומסת הקיבה ירדה ב-25 אחוז. "האיברים הפנימיים מתכווצים לא רק כדי לחסוך באנרגיה, אלא גם כדי לספק מקור תזונתי וחלבוני כאשר אין מזון זמין", מסביר הדוקטורנט שחר דובינר, מוביל המחקר מהמעבדה של פרופ' שי מאירי ופרופ' ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. כלומר, בחורף השממית ניזונה מהאיברים הפנימיים של עצמה.
לצד צמצום האיברים הפנימיים, בזכרים יש איבר אחד שעושה את ההפך הגמור: האשכים. החוקרים מצאו שבתקופת החורף האשכים של השממיות הללו מכפילים את המסה שלהם כהכנה לעונת הרבייה באביב. "השממית נותנת עדיפות לרבייה על פני כל דבר אחר", אומר דובינר. "זו הסיבה שהן מצליחות להתפשט ולבנות אוכלוסיות חזקות גם בסביבות חדשות".
היכולת להתאים את הגוף לתנאים משתנים היא קריטית להישרדות, והיא מהווה יתרון למינים פולשים על חשבון המינים המקומיים. "השממית הפולשת היא דוגמה למין שיכול לנצל תנאים משתנים לטובתו, ולכן אנו רואים אותה מתפשטת לאזורים חדשים", הוא אומר. בזכות מנגנון זה, שממית החומות המצרית הצליחה להתבסס לא רק במדבריות חמים אלא גם בסביבות עירוניות ובאזורים שבהם הטמפרטורות משתנות משמעותית בין הקיץ לחורף.
לדוגמה, בסביבה בנויה השממיות מנצלות תאורה מלאכותית שמושכת חרקים, אורבות להם וטורפות אותם. זהו יתרון שמאפשר להן לשגשג, אך גם מגביר את התחרות עם מינים מקומיים. "השממיות הפולשות יוצרות לחצים משמעותיים על המערכות האקולוגיות, ולכן חשוב להבין את המנגנונים שמאפשרים להן להצליח", הוא אומר, כדי לדעת כיצד למגר את התפשטותן.
השממית הטרמפיסטית
שממית החומות המצרית נצפתה לראשונה בישראל בשנת 2012 על קירות בתים בקיבוץ עין גדי. מאז התגלו פרטים נוספים בערבה הדרומית, וב-2024 נצפו פרטים גם בקיבוץ אליפז –מה שמעיד על התפשטותה המתמשכת באזור. היא ידועה במבנה גופה הקוצני, באצבעותיה הרחבות ובזנבה המשונן. רשות הטבע והגנים פועלת לצמצום אוכלוסייתה ומבקשת את עזרת הציבור בזיהוי ובדיווח על תצפיות, במטרה למנוע את נזקיה האקולוגיים.
"השממית יודעת להיצמד, לנסוע בתוך מכוניות, משאיות, על משטחים", מסבירה בהודעה מטעם רשות הטבע והגנים ד״ר טל פולק, אקולוגית מחטיבת המדע. "מפעל המים בעין גדי מוציא הרבה משאיות לכל רחבי הארץ ויש לה פוטנציאל לקחת טרמפ". נוסף על כך, "השממית אוכלת כל דבר שהיא יכולה להתגבר עליו. בצפון אפריקה היא תועדה אוכלת גרביל. היא אוכלת שממיות אחרות ופרוקי רגליים. היא סכנה פוטנציאלית לכל דבר שחי בבית הגידול שלה וקטן ממנה. כשמצאנו אותן בעין גדי לא היו שם שממיות אחרות. ההערכה שלנו היא שהשממית הזו חיסלה את כל השממיות המקומיות. הפוטנציאל שלה לנזק מאוד גדול", מציינת פולק בהודעה. מעריכים שהגעתה של הפולשת היא כתוצאה של פעילות אנושית, בעיקר באמצעות סחר ושינוע סחורות.
לממצאי המחקר יש השלכות רחבות יותר מאשר רק על שממיות. הבנה של מנגנוני הסתגלות אלו עשויה לשמש חוקרים לבחינת מינים פולשים נוספים ולשיפור התמודדות עם השפעות שינויי אקלים על בעלי חיים בכלל. "השממית היא עדות לכמה בעלי חיים יכולים להיות יצירתיים ועמידים בסביבה משתנה", אומר דובינר. " כדי לשמור על האיזון האקולוגי, עלינו להבין כיצד הם פועלים ולהתאים את המדיניות שלנו". המחקר מדגיש את הצורך במעקב ובניהול מושכל של אוכלוסיות מינים פולשים. דובינר מוסיף שיש להגביל משמעותית את היכולת להכניס לישראל – בכוונה או במקרה – מינים שיכולת ההסתגלות שלהם גבוהה כמו של השממית ושנצפו כמינים פולשים "מוצלחים" במקומות אחרים.
המחקר החדש על שממית החומות המצרית מספק הצצה לעולם של חוסן, של הסתגלות ושל שינוי מתמיד. השממית, שמצליחה לשנות את עצמה כדי לשרוד, היא תזכורת לכוחם של תהליכים טבעיים ולעדינותן של המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודהה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
