ציד נרחב בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת אוכלוסיית הקורמורן הגדול בישראל, אלא שכעת בספירה השנתית שנעשתה בינואר 2025 נצפו 23,468 פרטים חורפים בישראל. מדובר במספר הגדול ביותר מזה שני עשורים. לשם השוואה, בשנה שעברה נספרו 19,080 קורמורנים, ואילו לפני שנתיים "רק" 14,937.
קורמורן גדול בישראל
(צילום: שלומי יצחקי, מתנדב רשות הטבע והגנים)
הקורמורנים נספרו ב-16 אתרים ברחבי הארץ. ברוב המקומות נספרו יותר פרטים מאשר בעבר, פרט לעמק החולה והכינרת. האזורים שנסקרו: מדגה דן, שמורת טבע החולה, בטיחה, ירמוך, נהריים, גאון הירדן, איי ראש הנקרה, שמורת טבע עין אפק, נחל קישון, נחל חדרה, נחל אלכסנדר, מאגר זוהר, נחל ירקון, נחל שורק, מאגר תלמי יוסף ואילת והערבה.
הספירה השנתית מתקיימת בכל שנה בתחילת ינואר, עם תום נדידת הסתיו וטרם תחילת הנדידה באביב. הקורמורנים נספרים בזמן ההתכנסות אל אתרי הלינה בשעות אחר הצהריים, או ביציאה מהם בבוקר. הספירה נערכת בכל אתרי הלינה הנגישים סביב הכינרת ובכל אתרי הלינה הידועים בארץ: עמק החולה, עמק הירדן ועמק בית שאן, עמק זבולון, חוף הכרמל ועמק חפר, דרום מישור החוף והנגב, ואזור אילת.
בספירה נבדקים שינויים בפריסת הקורמורנים ובנוכחותם באתרים טבעיים של שיחור מזון - הים והכינרת - והיא חלק מתוכנית הניטור של האוכלוסייה, שמטרתה לבחון את הצלחת פעולות הממשק.
"אנחנו מניחים כי השינוי בגודל האוכלוסיה קשור לעלייה בהצלחת הקינון של מין זה במושבות הקינון בשפך הדנובה וחופי הים השחור", הסבירה ד"ר יפעת ארצי, אקולוגית שמורת החולה ברשות הטבע והגנים. "הקורמורן חורף בישראל במשך כ-5 חודשים ומקנן בקיץ באוקראינה".
כדי לקבל תמונה ארצית ועולמית מדויקת ככל שניתן על מצב המין, נערכת הספירה מדי שנה בעת ובעונה אחת, ובאותה התקופה שאוכלוסיית המין נספרת בכל רחבי אירופה.
לפי ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN קורמורן גדול מוגדר כמין שאינו בסכנת הכחדה עולמית ואזורית (LC). קורמורן גדול אינו מקנן בישראל, אך בעבר הוא היה חורף שכיח – בעיקר באגם החולה, בכינרת, בשפכי נחלים אל הים התיכון ובבריכות דגים.
ציד נרחב בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת אוכלוסייתו, ובמפקדי עופות המים בעשור 1975-1965 תועדו בכל שנה רק כמה עשרות קורמורנים חורפים בישראל. בשנים שלאחר מכן החלה האוכלוסייה להתאושש. מאמצע שנות ה-80 חלה עלייה ניכרת במספר הפרטים, בד בבד עם עלייה בגודל האוכלוסיות באירופה, במיוחד במדינות שמהן נודדים קורמורנים החורפים בישראל. לשיא גודלה הגיעה האוכלוסייה החורפת ב-2004. בשנה זו תועדו כמעט 29,000 פרטים.
הקורמורן הגדול ניזון מדגים, ולכן גידול האוכלוסייה הגביר את החיכוך בין שומרי הטבע למגדלי הדגים. על רקע זה התירה רשות הטבע והגנים פעולות לצמצום נזקי הקורמורנים בבריכות דגים – בעיקר בירי מוגבל למטרת הטרדת הקורמורנים וגירושם מאתרי לינה סמוכים לאזורי מדגה. מאז ירד מספר הקורמורנים החורפים בישראל מדי שנה והתייצב בעשור האחרון, כפי שמלמדות תוצאות הספירות בשנים האחרונות.
