אומנם יש לנו היכרות יום-יומית עם דרורי הבית, אבל מסתבר שיש להם יכולות חברתיות וקוגניטיביות מפותחות והצלחה ביולוגית יוצאת דופן כמין מלווה אדם וכמין פולש. שוחחנו עם פרופ' רועי דור, מהמחלקה למדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה, שגילה לנו את הסודות על הציפור שאנחנו פוגשים בכל פינה.
כיצד הפך דרור הבית לחלק כזה בלתי נפרד מהנוף האנושי, ומה הופך אותו לייחודי?
"אפשר לראות בקלות שדרורי הבית מותאמים היטב לחיים בסביבת האדם. הדרורים הם אוכלי כול שניזונים מזרעים, מפירות, מנבטים ומשאריות מזון שמצויות בסביבתנו. הם חיים בלהקות גדולות ומדי ערב מתכנסים ללינה בעצים. אחד המאפיינים המרתקים שלהם נוגע להיגיינה: לעיתים קרובות אפשר לראות להקת דרורים עושה 'אמבטיית חול'; כך הם מתנקים מטפילים באמצעות החול".
באמת רואים את הדרורים בכל מקום בארץ. האם גם בשאר העולם זה ככה?
"הדרורים נמצאים בכל היבשות מלבד באנטארקטיקה. המוצא של דרור הבית הוא כנראה מהאזור שלנו (מערב אסיה ומזרח הים התיכון), ומכאן הוא הרחיב את בית הגידול שלו לכל אירופה ואסיה. לשאר היבשות - צפון ודרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה - הוא הובא על ידי האדם, ושם הוא נחשב מין פולש".
מה מאפשר לדרורים לשגשג כל כך?
"במשך השנים הצליח הדרור להתאים את עצמו לפעילות האדם. הוא עבר מחיים בסביבה הטבעית, כמו קינון בכוכים טבעיים בעצים ובסלעים - לקינון במבנים, בעמודים ובכלליות במבנים של האדם. נוסף על כך, הדרור מסתמך על ניצול המשאבים שהאנושות יוצרת ועל מקורות המזון שזמינים בסביבת בני האדם. כיום הדרורים מראים פחות חשש מבני האדם בהשוואה למיני עופות אחרים. הם לא חוששים מאיתנו, וחלק מהם אף נכנסים למבנים כמו קניונים ומסעדות. אפשר לראות דרורים קופצים על שולחנות שהתפנו במסעדה ואוכלים את שאריות המזון".
"עובדה מעניינת נוספת היא שדרורי בית הם בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, ואפשר ללמד אותם לזהות צבעים וצורות. הם גם חיים בלהקות גדולות ויש להם יכולות חברתיות מעולות".
איך הדרורים משפיעים על המערכת האקולוגית?
"מבחינת תפקידם במערכת האקולוגית, הדרורים מעדיפים לאכול זרעים, בעיקר של דגנים, ולכן הם נחשבים מזיקי חקלאות. הם עלולים לגרום נזק לגידולים שונים ובעיקר לפירות, לזרעים, לנבטים ובממגורות. בארצות שבהם הדרור הוא מין פולש, הוא מסכן ומאיים על מינים מקומיים, בעיקר על ציפורים אחרות שמתחרות איתם על חורי קינון".
"עם זאת, חשוב לזכור שהדרורים הם מרכיב חשוב במערכת האקולוגית העירונית. הם מנקים שאריות מזון והם עצמם מזון למינים טורפים".
מה עלול לאיים על הדרורים?
"אומנם דרורי הבית אינם בסכנת הכחדה אבל בשנים האחרונות יש ירידה באוכלוסייתם העולמית, בעיקר באירופה. הסיבות לירידה בגודל האוכלוסייה אינן מובנות לחלוטין אך הן משויכות לירידה בזמינות של חורי קינון מתאימים. נוסף על כך, שינוי בחקלאות משפיע על זמינות המזון, ויש גם עדויות להגברת טריפה ולזיהומים".
"בישראל דרורי הבית נפגעו במיוחד מכניסה של מינים פולשים, בעיקר המיינה המצויה והדררה. אלה מינים שמתחרים עם הדרורים על חורי קינון ואף טורפים את ביציהם וגוזליהם בקן".
"מכיוון שהדרורים חיים בסמיכות לאדם, ההשפעה של משבר האקלים עליהם היא נמוכה יחסית למינים אחרים. עם זאת, הערים מתחממות מהר יותר מהסביבה הטבעית ולכן יכולות להיות לכך השפעות ניכרות על מקומות מתאימים לקינון. נוסף על כך, צפוי שמשבר האקלים יעצים את המחסור בזמינות המזון, בלחצי הטריפה ובזיהומים סביבתיים; כל אלה עלולים להוריד את הצלחת הרבייה והשרידות של דרורי הבית".
מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי לסייע לדרורים בישראל?
"הסיבות לירידה באוכלוסיות הדרורים אינן ברורות לחלוטין וייתכן שמדובר בשילוב של כמה גורמים. בישראל, דרך אחת להתמודד עם התחרות מצד מינים פולשים היא לתלות תיבות קינון מיוחדות שהפתח שלהן מוגבל בגודלו על ידי טבעת מתכת, באופן שמאפשר רק לדרורים (וגם ירגזים) להיכנס, אך לא למיינות".
איך חוקרים את הדרורים?
"המחקר של הדרורים מתבצע בטבע ובמעבדה. אני, למשל, חקרתי דרורי בית בכלובים כדי לבחון את התקשורת בין ההורים והגוזלים בקן. דרורי בית חיים ומתרבים היטב בתנאי שבי אבל יש בזה כמה אתגרים. בעונת הרבייה, למשל, צריך לדאוג להם לחרקים כמו רימות וזבובים כדי שיצליחו לגדל את הגוזלים. אספקה של כמות מספיקה של מזון מן החי יכולה להיות מאתגרת מאוד ודורשת טיפול אינטנסיבי".
מהי התגלית המפתיעה ביותר שגילית על הדרורים?
"בעבודת הדוקטורט שלי, מצאתי שהגוזלים בקן מבצעים התנהגות 'תחינה' שבה הם מזדקפים ומצייצים כתגובה להגעת ההורה לקן כדי לקבל מזון. ההורים מגיבים להתנהגות זו על ידי בחירת הגוזל שאותו יאכילו במהלך הביקור. התגלית המפתיעה הייתה שרמת התחינה של הגוזלים היא תורשתית. כלומר, לגוזלים ה'צעקנים' במיוחד יהיו גם צאצאים 'צעקנים' במיוחד".
מה עוד התגלה לאחרונה על הדרורים?
"אני שותף לקבוצת מחקר שבוחנת אוכלוסיות פולשות וטבעיות של דרורי בית ברחבי העולם, במטרה להבין תכונות הקשורות להצלחת הפלישה. המחקר הראה שאוכלוסיות פולשות מציגות שוֹנוּת רבה בהתנהגות ובתכונות פיזיולוגיות, אף על פי שיש להן מגוון גנטי נמוך. ההשערה היא שזה יכול להיות קשור לתגובה החיסונית שמאפשרת גמישות רבה יותר לאוכלוסיות הפולשות בהתמודדות עם הפתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות) בסביבה החדשה".
דרור הבית הוא מין מרתק מהרבה סיבות: התפוצה הגיאוגרפית הרחבה שלו, הצלחתו כמין מלווה אדם וכמין פולש, החברתיות שלו והיכולות הקוגניטיביות המפותחות שלו. לדברי דור, הוא מין מודל להרבה מחקרים התנהגותיים, פיזיולוגים ואבולוציוניים. לכן, יש הרבה מאוד שאלות שעדיין נשארו פתוחות על היבטים שונים הקשורים לפלישה הביולוגית וליכולותיו החברתיות.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
