במשך שנים רבות, פינגווינים חיו באנטארקטיקה, ללא דאגה למתרחש סביבם. אבל בית הגידול שלהם הולך ומתחמם, מה שמאלץ אותם להסתגל למציאות שעלולה לאיים על קיומם. 10 שנות מחקר באזור הרבייה של שלושה מיני פינגווינים שונים באנטארקטיקה מלמד כי עונת הרבייה שלהם מתרחשת כשבועיים מוקדם יותר.
השינויים, שעולים מהמחקר שפורסם לרגל יום הפינגווין הבין-לאומי (20 בינואר) בכתב העת Journal of Animal Ecology, לא רק משבשים את ציר הזמן של העופות הימיים חסרי יכולת התעופה, אלא גם פוגעים בגישתם למזון ואף מגבירים את התחרות הבין-מינית.
שלושת מיני הפינגווינים שנחקרו היו אדלי (Pygoscelis adeliae), רצועת-הסנטר (Pygoscelis antarcticus) ולבן-אוזן (Pygoscelis papua), עם גודל מושבות שנע בין תריסר פרטים ועד מאות אלפים.
החוקרים בחנו את השינויים בתזמון רביית הפינגווינים בין השנים 2012 ו-2022, בדגש על ההתמקמות באזורי הקינון. הפינגווינים ממין לבן-אוזן הראו את השינוי הגדול ביותר בעיתוי תקופת הרבייה, עם התקדמות ממוצעת של 13 ימים לעשור (עד 24 ימים בחלק מהמושבות). לעומת זאת, תקופת הרבייה של הפינגווינים ממין אדלי ורצועת-הסנטר הוקדמה ב-10 ימים בממוצע.
בעוד שפינגווין לבן-האוזן נוטה להסתגל לשינויים בצורה הטובה ביותר משום שהוא פחות בררני מבחינה תזונתית, פינגווין רצועת-הסנטר מתבסס על תפריט מצומצם מאוד, בעוד שפינגווין אדלי תלוי בקרח ים לרבייה ולחיפוש מזון. על כן, שני המינים הללו נמצאים בסיכון הגבוה יותר להכחדה, זאת בהשוואה לפינגווין לבן-האוזן.
צוות המחקר השתמש במאגר תמונות שצולמו על בסיס שעתי במשך עשור מ-77 מצלמות ניטור. המצלמות הללו תיעדו את המתרחש ב-37 מושבות באנטארקטיקה ובכמה איים תת-אנטארקטיים, מה שמבטיח שהמסקנות מהמחקר רלוונטיות למינים בכללותם ולא רק לאוכלוסיות ספציפיות.
כל מצלמת ניטור צוידה במדחום, מה שאפשר לחוקרים לעקוב גם אחר שינויי הטמפרטורה במושבות. הנתונים מלמדים כי מושבות הפינגווינים מתחממות פי ארבעה מהר יותר (0.3 מעלות צלזיוס לשנה) מהממוצע באנטארקטיקה (0.07 מעלות צלזיוס לשנה), מה שהופך אותן לאחד מבתי הגידול המתחממים ביותר על פני כדור הארץ.
ד"ר איגנסיו חוארס מרטינס, ביולוג מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת אוקספורד ברוקס, אמר כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שסביר להניח שיהיו "מנצחים ומפסידים של שינויי האקלים" עבור מיני פינגווינים אלה, בתקופה במחזור חייהם שבה מזון והתחרות עליו הם קריטיים להישרדות. "פינגווינים ממלאים תפקיד מפתח בשרשראות המזון באנטארקטיקה. על כן, אובדן מגוון הפינגווינים מגביר את הסיכון לקריסה של מערכות אקולוגיות ברחבי היבשת", אמר ד"ר מרטינס שהוביל את צוות המחקר. "מועד הרבייה של הפינגווינים משתנה במהירות שיא, מהר יותר מכל בעל חוליות אחר. יש לכך חשיבות רבה משום שמועד תקופת הרבייה צריכה להתאים לזמן שבו זמינות המזון היא הגדולה ביותר – בסיס קריטי להתפתחות הגוזלים".
6 צפייה בגלריה
ד"ר איגנסיו חוארס מרטינס לצד אחת ממצלמות הניטור באנטארקטיקה
(צילום: Ignacio Juarez Martinez)
פרופ' טום הארט מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס ומייסד פרויקט המדע האזרחי Penguin Watch, אמר כי אקולוגים טובים בספירת אוכלוסיות כדי להצביע על מגמות, אך לעתים קרובות ניתן למצוא את האזהרות המוקדמות על ירידה בשינוי ההתנהגותי של בעלי חיים, דבר שיכול להיות קשה מאוד לניטור. "הרעיון הוא להקים משהו שעושה את שני הדברים יחד: ניטור אוכלוסיות וגם תגובותיהן ההתנהגותיות לאיומים סביבתיים. מחקר זה מוכיח את היתרונות של ניטור בעלי חיים ברמת הנוף", אמר פרופ' הארט.
ד"ר פיונה ג'ונס מאוניברסיטת אוקספורד, חברת צוות המחקר, הוסיפה כי מכיוון שהפינגווינים מזוהים עם שינויי האקלים ואף מסמלים אותם, יש לתוצאות המחקר השלכות על מינים ברחבי העולם. "יש צורך בניטור נוסף כדי להבין האם התנודות המהירות בעונות הרבייה של מיני הפינגווינים משפיעה על הצלחת הרבייה שלהם", אמרה ד"ר ג'ונס.
