2025 הייתה מלאה באתגרים סביבתיים. מאירועי אקלים קיצוניים ועד משברים גלובליים של שמירת טבע ושל מלחמות. לפניכם הסוגיות הסביבתיות הבוערות בארץ ובעולם בשנה שחלפה.
ינואר: אימפריות נופלות
נפילת משטר אסד בסוריה בסוף 2024 העלתה שאלות לגבי עתיד זרימת המים בנחל הירמוך, מקור מים קריטי לממלכת ירדן שסובלת מהמחסור במים השני בחומרתו בעולם. חוסר הפיקוח באזור זה ממשיך להעלות חשש משמעותי מפני שאיבות מים בלתי מבוקרות על ידי גורמים מקומיים בסוריה. אלה עלולות לפגוע באספקת המים לירדן ולערער את היציבות באזור.
בצד המערבי של המפה, השתוללו שרפות ענק בלוס אנג'לס במשך שבועות ארוכים לפני שכוחות הכיבוי הצליחו להשתלט עליהן. השרפות כילו מאות אלפי דונמים של יערות ושל אזורים מיושבים, יצרו נזקים עצומים לצומח ולבעלי החיים וגבו את חייהם של עשרות בני אדם.
ההרס בעקבות גל השריפות בלוס אנג'לס
(רויטרס)
פברואר: יובש היסטורי
בתחילת פברואר הודיעה רשות המים כי חורף 2025 היה היבש ביותר ב-100 השנים האחרונות. היעדר המשקעים פגע במגוון מיני צמחים שאמורים לפרוח בחודש זה כמו אירוס ירוחם והכלניות.
בזירה הבין-לאומית, חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שביטל הגבלות על שימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות. הקרב על הקשיות מסמל מאבק גדול יותר בין אידיאולוגיות פוליטיות. אבל מחוץ לעולם הפוליטי, הים ממשיך להתמלא בפסולת פלסטיק.
מרץ: משבר סביבתי-ביטחוני
המצב הסביבתי ברצועת עזה מאיים באופן ישיר לא רק על תושבי רצועת עזה אלא גם על ישראל ובראש ובראשונה על תושבי העוטף והנגב המערבי. דווח על חשש להתפשטות מגפות וזיהומים קשים עקב חשיפת גופות והרס תשתיות המים והביוב. נוסף על כך, ביוב שזורם לים עלול לזהם את חופי ישראל ולהשבית את מתקני ההתפלה בים התיכון.
הזיהום בנחל שקמה בעוטף
(צילום: "סיירת שקמה")
אפריל: סחר בחיות בר
הסחר הבלתי חוקי בחיות בר צובר תאוצה. הרשת געשה בעקבות אירוע ההברחה של גורי אריות ושל עשרות קופים, אבל המקרים השכיחים יותר של הברחות הם לרוב של תוכים ושל זוחלים שמקבלים פחות תשומת לב תקשורתית. סחר בלתי חוקי בחיות בר ובצמחי בר הוא אחד מענפי הפשע המאורגן הגדולים ביותר בעולם והוא מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, תוך שימוש בכלים מתוחכמים והלבנת הון.
גורי האריות בחי פארק בקריית מוצקין
(צילום: חי פארק קריית מוצקין)
מאי: עשן מיתמר וטכנולוגיות שמנקות
בערב יום העצמאות פרצה שרפת ענק בהרי ירושלים ששיבשה את התוכניות לחג ופגעה בדונמים רבים של צומח וחי. השרפה פרצה שבוע אחרי שרפה נוספת באותו האזור. בעוד ששרפות תמיד היו כאן, נראה שמשבר האקלים מחמיר גם את התדירות וגם את העוצמה שלהן.
לצד העשן המיתמר משרפות, נראה שהפליטות מארובות תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה במגמת שיפור. אומנם מדובר באחת מתחנות הכוח המזהמות ביותר בארץ אבל מחקר חדש חשף שהתקנת מערכות להפחתת פליטות מזהמים שיפרה משמעותית את איכות האוויר ביישובים הסמוכים. עם זאת, ארבע מתוך שש היחידות הפחמיות שבתחנה ממשיכות לפעול ללא המערכות להפחתת פליטות המזהמים. למרות הטכנולוגיות החדשות, הפתרון האופטימלי הוא להפסיק להשתמש בפחם ולעבור לאנרגיה מתחדשת. בישראל המעבר הזה מתעכב עקב בירוקרטיה, בעיות טכנולוגיות, שיקולים ביטחוניים ואינטרסים כלכליים.
יוני: טיל איראני פוגע במתקני בזן
שתי תקיפות טילים איראניות פגעו במתחם בזן שבמפרץ חיפה. הן גרמו למותם של שלושה עובדים והשביתו את המתקנים. אירוע זה חשף את הפגיעות הקריטית של משק האנרגיה הישראלי, שכן השבתת בזן הותירה את ישראל עם בית זיקוק פעיל אחד ומלאי חירום שמוגבל לכמה שבועות בלבד. בעקבות זאת חודד הצורך במעבר לייצור אנרגיה מבוזרת ומתחדשת.
באותו הקשר, מחקר חשף כי סכסוכים גיאופוליטיים הם כ"פיגוע אקלימי המוני" שמאיץ את ההתחממות הגלובלית, גורם לפליטות עצומות של גזי חממה, פוגע בתשתיות ירוקות ומקפיא שיתופי פעולה אזוריים כמו הסכם "חשמל תמורת מים" עם ירדן.
יולי: חוסן, ידע וחדשנות
מתקני בזן חזרו לפעילות לאחר תקיפות הטילים, אך הדיון על הצורך הדחוף בבניית חוסן אנרגטי עוד רלוונטי. יש אסטרטגיות שיכולות לתמוך במשק אנרגיה ישראלי חסין יותר כמו ביזור משק האנרגיה למיליוני מערכות סולאריות קטנות והקמת רשתות חשמל עצמאיות (מיקרו-גרידים), אך ההתקדמות עדיין לא מהירה ולא החלטית מספיק.
האירוע הסביבתי הגדול בישראל, הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה התקיים באוניברסיטת תל אביב. חלק מהנושאים המרכזיים שעלו בוועידה הם מעבר לאנרגיות מתחדשות מבוזרות, חשיבות החלבון האלטרנטיבי לביטחון המזון העולמי ושילוב תפיסת "בריאות אחת" שמקשרת בין סביבה לבריאות. נשיא המדינה יצחק הרצוג אף הדגיש את הקשר השלוב בין משבר האקלים לביטחון.
אוגוסט: גלי חום ובצורת
גלי החום שפקדו את ישראל ממחישים שהעתיד היבש שמזהירים מפניו כבר כאן. דו"ח של האו"ם מזהיר שבצורות מובילות לירידה באספקת מזון, להגבלות חמורות על צריכת חשמל ולמחסור חמור במים. בישראל, למרות ההתפלה, אזורים כמו הגליל והגולן שאינם מחוברים למוביל הארצי חוו השנה ירידה של כ-30 אחוז במקורות המים הטבעיים.
ספטמבר: עוני אנרגטי ובזבוז מזון
דו"ח חדש חשף כי כחמישית ממשקי הבית בישראל סובלים מעוני באנרגיה, שמבטא מצב שבו אין אפשרות כלכלית להשתמש בחשמל לצרכים בסיסיים, בפרט בעיתות של גלי חום וקור קיצוניים. האוכלוסיות בישראל שזוהו כפגיעות ביותר הן אנשים החיים בעוני, האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה הבדואית, וכן אוכלוסיית הגיל השלישי.
במקביל, בחן מחקר ישראלי לעומק את נושא בזבוז המזון בקרב ילדים ונוער ומצא שהפריטים הנפוצים ביותר שנזרקים על ידי ילדים הם שאריות מארוחות מבושלות ובמקום השני – כריכים שנארזו לבית הספר. המחקר הצביע על כך שהסיבה העיקרית לבזבוז היא הניתוק הרגשי של ילדים ושל נוער מתהליכי גידול המזון והמליץ על חשיפה רציפה לשטח ולחקלאות כדרך לייצר שינוי.
אוקטובר: עיוורון אקלימי וטכנולוגיה חדשנית
סקר בין-לאומי רחב היקף הציג תמונה מדאיגה: רק 42 אחוז מהישראלים תופסים את משבר האקלים כאיום חמור. נתון זה ממקם את ישראל בתחתית הרשימה מבין 25 המדינות שנסקרו. האיום המרכזי בתודעת הישראלים נותר הטרור.
למרות ההמעטה בחשיבות משבר האקלים, פעולות לשמירה על הסביבה ממשיכות להיעשות. מחקר ישראלי הראה כיצד שיטת הדנ"א הסביבתי מאפשרת לנטר נהרות ונחלים באופן לא פולשני. השיטה מזהה מגוון ביולוגי ומגלה מינים פולשים חדשים כמו דג אקווריום בירקון, ומצמצמת באופן משמעותי את השימוש בשיטות מסורתיות שפוגעות בדגים ובבתי הגידול.
נובמבר: COP30 וצרכנות
ועידת האקלים העולמית COP30 התקיימה בבלם שבברזיל, כאשר תשומת הלב הופנתה לאתגרים של המדינה המארחת. ברזיל מתמודדת עם בירוא יערות באמזונס בהיקף גדול, בעיקר לצורך גידול בקר, עם שרפות ענק, עם מחסור במים ועם זיהום אוויר. החלטה חשובה שהתקבלה בוועידה היא הקמה של קרן למאבק בדיס-אינפורמציה אקלימית. עם זאת, נסגרה הוועידה בלי החלטות שמחייבות במפורש להפסיק בהדרגה את השימוש בדלקי מאובנים.
בני העמים הילידים הפגינו בוועידת האקלים
(צילום: רויטרס)
השנה בחודש הקניות, ערער מחקר חדש על המוניטין ה"ירוק" של בגדי יד-שנייה. המחקר חשף כי רכישת בגדי יד-שנייה אינה מחליפה לרוב קנייה של בגדים חדשים, אלא מצטרפת אליה, מה שמפחית משמעותית את התרומה הסביבתית. החוקרים קראו להתמקד בהפחתת הצריכה הכוללת, מה שדורש שילוב של חינוך ושל רגולציה.
דצמבר: איכות מי הקולחים
דו"ח חדש חשף תמונה מורכבת מאחורי אחד ממקורות המים המרכזיים של החקלאות הישראלית – מי הקולחים. אף על פי שישראל היא מובילה עולמית בהשבת מי קולחים לחקלאות, עולה מהדו"ח כי חלק ניכר מהמים אינו עומד בתקן הנדרש. עוד נמצא שמי הקולחים עלולים להכיל מגוון מזהמים, בהם חיידקים, וירוסים ושיירי תרופות, שמגיעים לקרקע, למים ולשרשרת המזון. על פי הדו"ח, יש לחזק את הניטור בזמן אמת, לשקול הגבלות על השקיית גידולים רגישים כמו ירקות עליים ולטפל במזהמים כבר במקור לפני הגעתם למתקני הטיפול בשפכים.
ומה לגבי 2026?
נראה שב-2026 ישראל והעולם יידרשו להעמיק את בניית החוסן האקלימי נוכח העלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים והתרחשות משברים גיאופוליטיים. עלינו להמשיך למנף את הידע המדעי, את החדשנות ואת השאיפה לטוב כדי להצליח להסתגל למציאות שמשתנה במהירות.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
