בתחילת פברואר הודיעה רשות המים שהחורף הנוכחי הוא היבש ביותר ב-100 השנים האחרונות. מכיוון שלטבע אין מערכת השקיה חכמה, מתקני התפלה או מאגרים לשעת חירום, הוא עלול להתייבש ולהיפגע. מה ההשלכות של חורף שחון עבור הנחלים, הביצות, המדבריות והצמחייה? המורכבות של מערכות אקולוגיות גורמת לכך שגם כעת, לאחר מספר מערכות גשם משמעותיות, יש בטבע מי שנהנים ממצב המשקעים, אולם את חלק ממרכיבי המערכת גם הגשם ששב בפברואר לא יוכל להציל.
ביצה טובענית
אחת ההשלכות של משבר האקלים היא עלייה בתדירות של אירועי גשם קיצוניים. הסיבה לכך היא שאוויר חם יכול "להחזיק" יותר מים, ולכן ההתחממות גורמת לאירועי גשם כבד ולהצפות, ועלינו להתכונן לכך. "הרחקת התשתיות הבנויות והחקלאיות מסביבת הנחלים תאפשר לנחל לתפקד כמערכת אקולוגית עם צמחיית גדות ותצמצם את הסיכון שהצפות יפגעו בתשתיות", מסביר אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים.
אוזן מסביר שהצפות נגרמות מתכונה של הקרקע באגן הניקוז; "באירוע של גשם חזק ומתמשך, הקרקע מגיעה לרוויה ממים וכל טיפה נוספת שתרד עליה תזרום הלאה". במצב כזה קיים חשש שמפלס המים יעלה ויפגע בדרכי תחבורה, במבנים ובשטחים חקלאיים.
מצב אוויר חורפי ברחבי הארץ בפברואר
בזכות יכולת אגירת המים שלהן הביצות מספקות הגנה מאירועים של הצפות. ביצות הן בית גידול חשוב גם בגלל מגוון בעלי חיים שמוצאים בהן מחסה, ומקור למזון ושתייה. "באקלים הישראלי, משקעים הם גורם משמעותי במשטר המים בביצות", מסביר אוזן.
השנים האחרונות, הוא מציין, היו ברוכות יחסית בגשמים. במצב כזה, "ביצות שעמדו יבשות או שהיו מתמלאות לפרק זמן קצר, כמו ביער חדרה, החזיקו מים לתקופה הרבה יותר ארוכה". לדבריו, משך ההצפה משפיע על הצומח ועל שלבי ההתפתחות של מינים מאריכי חיים, למשל דו-חיים ומיני חרקים שהופכים מביצה, לזחל, לגולם ולחרק בוגר, בתהליך המכונה גם זמן גלגול. כלומר, כדי להשלים את הגלגול שלהם הם צריכים שהביצה תתקיים ולא תתייבש, אחרת הם לא יתפתחו.
"אירועי גשם קיצוניים יתרמו לביצה שמבוססת על נגר עילי. לעומת זאת, פיזור רחב יותר של משקעים במשך השנה, שמאפשר חידור של המים לקרקע, טוב יותר לביצות שמבוססות על מי תהום", הוא מסביר ומוסיף שהמים של ביצות יכולים להגיע ממקורות שונים כמו מגשם, משלג מופשר וממי תהום שנובעים מתוך אקוויפרים ושמזינים את הביצה. לדבריו, שנה יבשה כמו זו, מדגישה את החשיבות של פיזור הגשם, כך שימלא את האקוויפרים.
קונפליקט בעלי חיים ואדם
לפי ד"ר אסף צוער, מנהל אגף סביבה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, המדבר סובל בשנים האחרונות ממיעוט יחסי במשקעים. "האוכלוסיות של אוכלי עשב וטורפים יורדות. זאת תקופה קשה אבל בינתיים המערכת מתמודדת איתה והמדבר שורד את זה", הוא אומר. לדבריו, המחסור בגשמים מגביר את הקונפליקט בין בני האדם לבין בעלי החיים שמחפשים מזון ושתייה. "בעלי החיים מתחילים להיכנס לתוך היישובים ולתוך השטחים החקלאיים".
צוער מתאר את שני סוגי המדבריות בישראל: צחיח וצחיח קיצון. "במדבר מהסוג הראשון, כמות הגשם הממוצעת מספיקה לגידול צמחייה, ובסוג השני לא". כלומר, המדבר הצחיח קיצון מסתמך על מים שאינם גשמים ישירים. לדבריו, בחלוקה גסה, המדבר הצחיח מתפרש מבאר שבע ועד מצפה רמון, ואפשר למצוא בו צמחייה שמסתמכת על מי הגשמים.
לעומת זאת, באזור המדבר הצחיח קיצון שנמצא דרומה משם ושכמות הגשם שבו לא מספיקה, "הטופוגרפיה מנקזת את המים מהגשמים שירדו במקומות רחוקים אל ערוצי הנחלים שבהם זורמים המים, וכך הצמחים באזורים אלו יכולים לצמוח ולהתקיים. צמחים אלו תלויים בשיטפונות, כלומר בגשם במקומות רחוקים. לדוגמה, את העץ שנמצא בנחל פארן 'מעניין' אם ירד גשם בסיני", הוא מסביר.
מועד השיטפונות במדבר
יחד עם זאת, המצב מורכב. "את השיטפונות אנחנו אוהבים לראות, אבל מי השיטפונות הם גם משאב שנגזל מהסביבה", אומר צוער. זאת אומרת, לפיזור המשקעים במדבר יש חשיבות גדולה – מבחינה מרחבית, מבחינת משך הזמן וגם מבחינת מועד הגשמים. במצב הרגיל, "אם 100 המילימטרים השנתיים של הגשם יורדים בסתיו, אז לאחר מכן יש תקופה ארוכה עם היקף אידוי מים נמוך וצימוח טוב יותר של צמחים לפני גלי החום הגדולים שמייבשים הכול".
דוגמה אחת לצומח שמושפע ממועד המשקעים היא עץ השיטה. "לאחר שזרע שיטה נובט, יש לו חצי שנה להוציא שורשון מעמיק ולמצוא מאגר מים תת קרקעי. אם הוא לא יצליח לעשות זאת, הוא לאא ישרוד את הקיץ", מסביר צוער. לכן, לזרע שיטה שנובט בסתיו יש סיכוי גדול יותר לשרוד במדבר, אך זרע שינבוט באביב לא ישרוד את גלי החום הראשונים של הקיץ.
דוגמה נוספת להשפעה של היעדר המשקעים על הצמחים היא אירוס ירוחם. לפי ד"ר יובל ספיר, מרצה בכיר בבית הספר למדעי הצמח ולאבטחת מזון, והמנהל המדעי של הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, היעדר המשקעים בעונת הסתיו בשנים הקודמות הביא לכך שאירוס ירוחם כמעט נעלם מהנוף.
"כמות הפרחים בשמורת אירוס ירוחם היא כ-70-60 אלף. אולם, כשכמות המשקעים בסתיו עמדה על כמחצית מהממוצע הרב-שנתי, ספרנו רק כמה עשרות פרחים", הוא אומר. ספיר סבור שגם השנה כמעט שלא יפרחו בשמורה פרחי אירוס ירוחם. "מבחינה ביולוגית, אירוס ירוחם מפתח את הפרחים בסתיו, ולכן אם אין גשם, אז אין פרחים". לדבריו, כשהסתיו יבש, הצמח חוסך במשאבים ומחזיר אותם אל קנה השורש.
אתגר נוסף הוא באופן מדידת המשקעים. "להסתכל על כמות המשקעים זה פשטני, כי העיתוי שלהם הוא קריטי. כל צמח פורח בזמן אחר", מסביר ד"ר ניב דה מלאך, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. "לדוגמה, אם לא היו מספיק גשמים בדצמבר ובינואר - פריחת הכלניות שאמורה להתרחש בפברואר תיפגע".
בגלל התחרות בין המינים, איחור בעונת הגשמים יכול להשפיע בטווח הארוך. "עם הכלניות מתחרים דגנים, שבגלל הגשם המאוחר יגדלו עוד יותר", הוא אומר. לדבריו, בשנה הבאה, הדגנים היבשים שנשארו מהקיץ הקודם יפריעו ללבלוב של הכלניות. "גשם מאוחר לא רק שלא מפצה את הכלניות, הוא עלול לפגוע בהן עוד יותר". בניגוד לכלניות, הוא מדגיש, קיימים מינים אחרים שפורחים מאוחר יותר ואותם דה מלאך חוקר – למשל, שיבולת שועל נפוצה, ציפורנית ארץ ישראלית וקחוונית מצויה, שיכולים לשרוד ינואר יבש וקר, וכך פברואר רטוב "יפצה" אותם. "כשגשם מתחיל מאוחר, כמו השנה, כל המערכת האקולוגית נמצאת ב'דיליי'. מינים 'מוקדמים', כמו הסביון, פרחו השנה בינואר במקום בסוף נובמבר", הוא מציין.
מים למגוון המינים
"זה אתגר גדול להבין איך היעדר משקעים משפיע על מערכת אקולוגית", טוען דה מלאך. "ברמה הגלובלית, אזורים גשומים יותר הם אזורים עם מגוון מינים גדול יותר", הוא מסביר. לכן, ההנחה הרווחת היא שכשמערכת אקולוגית מתייבשת יש סכנה של אובדן מגוון ביולוגי. "למשל, בקליפורניה מצאו שתקופות של בצורת פגעו במגוון המינים", אומר דה מלאך. אבל יש גם מקרים שונים.
"בישראל, מחקרים הראו שמערכת אקולוגית נשארת עמידה למרות ירידה של 30 אחוז בכמות המשקעים", הוא מסביר ומוסיף, "מצד אחד, יש מינים שרגישים למחסור במשקעים ושיכולים לגדול פחות ואפילו למות מרצף של שנים כאלה. ומצד שני, יש תחרות בין מינים בטבע, וכמות משקעים נמוכה תיתן יתרון למינים אחרים שמותאמים יותר לתנאי יובש". במילים אחרות, הרגישות של חלק מהמינים לתנאי יובש עשויה לאפשר למינים אחרים ש"מפסידים" בתחרות כשיש הרבה מים, להפוך פתאום ל"מנצחים".
את ההשפעות ארוכות הטווח אפשר לשער, אך בשטח "את התוצאות של הגשם המאוחר אפשר לראות בעין", הוא אומר. מביצות ונחלים, דרך דפוסי הצמיחה במדבר ועד המועד וההיקף של הפריחה – משקעים משפיעים על הטבע במגוון דרכים. משבר האקלים והשינוי הנלווה במועד ובכמות הגשמים משנים את הנוף. בכל בית גידול עלולים להיעלם ולהתפתח מינים שונים, וההשפעות המורכבות וארוכות הטווח מכך כבר נוכחות.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
