הפתעה על הירח: החללית היפנית, שנחתה לפני כשבוע וחצי על אדמת הירח, "חזרה לחיים". כך מסרה הלילה (יום ב') סוכנות החלל היפנית. הדבר מאפשר לחללית לחקור את פני הירח, למרות ההתחלה המאכזבת.
ההכרזה המפתיעה מהווה דחיפה לתוכנית החלל של יפן, תשעה ימים לאחר שהנחתת לחקירת הירח (SLIM) נחתה בזווית, שהותירה את הפאנלים הסולאריים מופנים לכיוון הלא נכון. "אמש הצלחנו ליצור קשר עם SLIM, וחידשנו את הפעילות!", כך הודיעה סוכנות החלל היפנית בפלטפורמת המדיה החברתית X, ופרסמה תמונה מעט מטושטשת של פני הירח.
2 צפייה בגלריה
החללית היפנית על הירח
החללית היפנית על הירח
החללית היפנית על הירח
(צילום: AFP / סוכנות החלל היפנית)
"התחלנו מיד בתצפיות מדעיות, וקיבלנו בהצלחה אור ראשון לתצפית של 10 פסים", נכתב בהתייחס למצלמה הספקטרוסקופית הרב-פסית של הנחתת.
ביום שישי לפני שבוע וחצי הפכה יפן למדינה החמישית בעולם, שמצליחה להנחית בהצלחה חללית על הירח. יפן עשתה זאת אחרי ארצות הברית, ברית המועצות, סין והודו. אך למרבה האכזבה, מיד לאחר הנחיתה נודע כי החללית לא תוכל לבצע את המשימות שלה - כיוון שהפאנלים הסולארים אינם יכולים להטעין אותה, בשל זווית הנחיתה.
בשבוע שעבר הודיעה סוכנות החלל היפנית כי היא כיבתה את מערכות החללית SLIM, כשנותרו 12 אחוזי חשמל, בתקווה שהחללית תתעורר השבוע. דובר סוכנות החלל היפנית אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית הבוקר כי פעולת SLIM התחדשה "ככל הנראה בגלל שייצור החשמל התחדש בסוללה הסולארית שלו, כשהיא קיבלה אור שמש".

2 צפייה בגלריה
אנשי סוכנות החלל היפנית מסתכלים על תמונה של החללית
אנשי סוכנות החלל היפנית מסתכלים על תמונה של החללית
אנשי סוכנות החלל היפנית מסתכלים על תמונה של החללית
(צילום: REUTERS/Kim Kyung-Hoon)
"אנחנו נתעדף את מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו - התבוננות ואיסוף מידע - במקום להתאים את המיקום של SLIM, שכן התאמת המיקום עלולה להוביל למצב גרוע יותר", אמר הדובר. אבל המשימה לא תימשך זמן רב ולפי ההערכות היא צפויה להסתיים בסוף החודש - כלומר ביום רביעי.
בכתבה של איתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסמה גם ב-ynet, נכתב כי נחתת הירח SLIM, ראשי תיבות באנגלית של "נחתת חכמה לחקר הירח" (Smart Lander for Investigating Moon) שוגרה לחלל בספטמבר 2023 כמטען משני בשיגור של טלסקופ החלל XRISM, ואחרי מסע של כמעט ארבעה חודשים במסלול חסכוני בדלק, נכנסה למסלול סביב הירח בסוף דצמבר. ייחודה העיקרי הוא מהלך של נחיתה מדויקת במיוחד, על בסיס טכנולוגיות ניווט חדישות שמבוססות על ניתוח ממוחשב בזמן אמת של צילומי הקרקע. הטכנולוגיות האלה מתבססות על מערכות ממוחשבות לזיהוי פנים והפעם הן אמורות לזהות את המכתשים שהחללית חולפת או מרחפת מעליהם, ולקבוע את מיקומה המדויק.
(הדמיית הנחיתה על הירח)
החללית היפנית, שגודלה כמכונית, ניסתה לנחות באתר מוגדר במיוחד, אליפסה שאורכה כמאה מטרים בלבד, בשוליים החיצוניים של מכתש שיאולי (Shioli), מכתש פגיעה שקוטרו כ-300 מטרים. המכתש הזה נמצא בתוך מכתש גדול יותר, בצד הקרוב של הירח, כ-13 מעלות מדרום לקו המשווה שלו. הנחיתה עצמה נעשתה במתכונת שונה מהמקובל גם בכך שהחללית הייתה אמורה לנחות על קרקע משופעת, וגם כי היא הייתה אמורה להתייצב על צידה, כך שמנוע הנחיתה אינו פונה כלפי הקרקע, אלא הצידה. ליתר דיוק, לאחר שרגל הנחיתה הראשונה פוגעת בקרקע, החללית אמורה ליפול על צדה, וארבע רגלי נחיתה מתוחכמות שהודפסו במדפסת תלת-ממד, אמורות לבלום את הזעזוע ולייצב את הנחתת על פני הירח. ייתכן ששלב מסוים בתמרון הזה נכשל, והחללית התהפכה בנחיתה או התגלגלה הצידה באופן שונה מהמתוכנן.