מין חדש של דינוזאור, טורף בעל טפרים ארוכים ובגודל של טיגריס גדול, תואר על סמך מאובן שנמצא במקור באי וייט ומצוי כיום באחריות המוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון. הדינוזאור, המתואר במחקר שפורסם בכתב העת Royal Society Open Science, משתייך לקבוצה של טורפים זריזים ההולכים על שתי רגליים – מגרפטורים (Megaraptoridae) – והוא הראשון מהקבוצה הזו שהתגלה באירופה.
השם שהוענק לטורף האימתני הוא Invictibellatrix amberina. פירוש השם Invictibellatrix: "לוחמת בלתי-מנוצחת" – כמחווה להיותם של המגרפטורים טורפי-על גדולי ממדים. מקורו של השם Amberina באבן הענבר שנמצאה בסלעים שבהם התגלה המאובן, וגם בשם פרטי שניתן לנשים.
המגרפטורים היו קרובי משפחה של הטירנוזאורים – כולל הטירנוזאורוס רקס – אבל התאפיינו בראשים צרים ותקפו את הטרף באמצעות זרועותיהם הגדולות והטפרים הענקיים והמעוקלים שלהם, במקום באמצעות הלסתות. בעוד מינים מסוימים הגיעו לממדים עצומים – בדומה לטירנוזאורים – המין הזה הוא אחד הקטנים והקדומים ביותר בקבוצה הזו שהתגלו עד כה. הוא חי בתקופת הקרטיקון התחתון, לפני כ-120 מיליון שנים.
המאובן – שמקורו בחלק האחורי של הגולגולת – נרכש בידי המוזיאון להיסטוריה של הטבע בשנת 1924, אך לא נבחן מבחינה מדעית עד כה. "למרות היסטוריית איסוף מאובנים בת יותר מ-200 שנים, האי וייט ממשיך להפתיע אותנו במינים חדשים של דינוזאורים. עם זאת, מציאתם של מאובני דינוזאורים טורפים – כמו למשל Invictibellatrix amberina – התגלו כקשים במיוחד להשגה", אמר פרופ' פול בארט מהמוזיאון בלונדון, שהיה ממובילי צוות המחקר.
המאובן של Invictibellatrix amberina, ששכב במגירות המוזיאון להיסטוריה של הטבע יותר מ-100 שנים
(צילום: The Trustees of the Natural History Museum, London)
"על סמך מה שידוע לנו על קרובי משפחתו הקרובים ביותר, אורכו של טורף-העל הפרהיסטורי הגיע לשלושה עד ארבעה מטרים, בעוד גובהו היה מעט יותר ממטר וחצי – בערך גובהו של אדם", ציין ד"ר קסיוס מוריסון, מהמחלקה למדעי כדור הארץ של יוניברסיטי קולג' לונדון, שנמנה עם צוות המחקר. "סביר להניח שהוא היה מכוסה נוצות, וייתכן שאורך טפריו נע בין 10 ל-20 סנטימטרים. הוא ניזון מדינוזאורים קטנים, לטאות ויונקים – והיה לו תפקיד דומה לזה של הצבוע בשרשרת המזון בתקופה שבה הוא חי. לבני האדם הדינוזאור הזה היה מסוכן יותר מהטי-רקס, מכיוון שהיינו עבורו טרף בגודל מושלם – כשליש ממשקל גופו – והוא בהחלט היה רודף אחרינו. לעומתו, הטי-רקס לא היה טורח לעשות זאת, שכן היינו קטנים מכדי לעניין אותו".
"נקודה חמה" למציאת מאובנים
התגלית רק מעצימה את התעלומה, שכן המאובן הזה נותר במגירות המוזיאון להיסטוריה של הטבע במשך יותר מ-100 שנים, מבלי שזכה לתשומת לב של ממש. כאמור, האי וייט – השוכן בתעלת למאנש, באזור דרום-מזרח אנגליה – הוא "נקודה חמה" למציאת מאובנים, כך שייתכן והעתיד עוד טומן בחובו תגליות נוספות.
המגרפטורים נחשבים למסתוריים ביותר מבין הדינוזאורים הגדולים אוכלי הבשר, שכן נמצאו מעט מאובנים שלהם. ההערכה היא שמקורם באסיה, ולאחר מכן נדדו דרך אירופה והפכו לטורפי-על ברחבי גונדוונה (Gondwana) – יבשת-על קדומה ודרומית שכללה את אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה, אנטארקטיקה, הודו, וחלקים נוספים כמו הלוח הערבי וארץ ישראל של ימינו. אולם עד כה, חסרו לתאוריה הזו ראיות מוצקות בדמות מאובנים, שכן לא נמצאו כאלה באירופה. "המין החדש הזה הוא ההוכחה הראשונה לכך שהמגרפטורים נכחו גם באירופה, והגיעו לגונדוונה בדרך הזו – ולא באמצעות דילוג בין איים דרומה יותר", אמר צ'ארלי שרר, דוקטורנט מהמחלקה למדעי כדור הארץ של יוניברסיטי קולג' לונדון, שנמנה עם צוות המחקר.
צילום לווייני של האי ווייט, שבו התגלה המאובן של Invictibellatrix amberina
(צילום: Zelvan / Shutterstock)
לצורך המחקר, החוקרים ביצעו סריקת סי-טי של המאובן ויצרו מודל תלת-ממדי של החלק הזה בגולגולת, וכן מודל של פנים הגולגולת – כלומר, של המוח. החוקרים השוו את המאובן לגולגולות ולקופסת המוח של טירנוזאורים, ספינוזאורים, רפטורים ודינוזאורים טורפים אחרים שהלכו על שתיים. שילוב ייחודי של מאפייני גולגולת – בהם פתח אליפטי במקום שבו חוט השדרה נכנס למוח ורכס בצורת שעון חול – הוביל את החוקרים למסקנה כי מדובר במין שלא היה מוכר עד כה. אלגוריתמים ממוחשבים, שניתחו כיצד מאפייני הגולגולת משתלבים עם אלו של מינים אחרים, מצאו בעקביות כי המאובן משתייך למשפחת המגרפטורים.
צוות המחקר השתמש גם במידול מתמטי כדי לבחון כיצד השתנתה לאורך זמן תפוצתם של המגרפטורים ברחבי העולם, בהתבסס על מאובנים שהתגלו עד כה, על העץ האבולוציוני (פילוגנטי) של הדינוזאורים, וכן על נתונים גאוגרפיים ואקלימיים. הצוות הגיע למסקנה כי המגרפטורים היו נפוצים ברחבי העולם בתקופת הקרטיקון התחתון, אך עד תקופת הקרטיקון העליון – עשרות מיליוני שנים לאחר מכן – הם ככל הנראה נכחדו מהיבשת הצפונית העצומה לאוראסיה (Laurasia), שכללה את אמריקה הצפונית, אירופה ואסיה (למעט תת-היבשת ההודית) של ימינו.
טירנוזאורוס רקס. "הדינוזאור הזה היה מסוכן יותר ממנו"
(הדמיה: Shutterstock AI)
בתקופה המאוחרת הזו, המגרפטורים הפכו לטורפי-על ברחבי גונדוונה שבדרום, כשהם מגיעים לממדים עצומים ובעלי טפרים באורך של עד 35 סנטימטרים. הסיבה להכחדתם ביבשת-העל הצפונית נשארה לא פתורה, אך ייתכן שהדבר נבע משינויי אקלים, מגורמים סביבתיים או מנוכחותם של טורפים מתחרים.
המאובן של Invictibellatrix amberina נמצא במקור למרגלות צוק בחוף הדרום-מערבי של האי וייט על ידי הפלאונטולוג החובב רג'ינלד וולטר טולי. זהו אחד מיותר מ-1,000 פריטים שגילה טולי, אשר נרכשו בידי המוזיאון להיסטוריה של הטבע לאחר מותו. במחקרם ציינו החוקרים כי השם שניתן לטורף הפרהיסטורי נועד "להעניק תקווה וכוח לכל מי שסובלים מבריונות, אפליה, התעמרות ודיכוי".
