בשנת 1982, פרסם הקריקטוריסט האמריקני גארי לארסון, כחלק מהקומיקס "הצד הרחוק", תיאור סוריאליסטי ממנו השתמע כי פרות אינן אינטליגנטיות מספיק. כעת, הנחה זו התערערה במבחן המציאות הודות לפרה אמיתית בשם ורוניקה, שהתגלתה כמי שיודעת לעשות שימוש במטאטא ובמקלות עץ כדי לגרד חלקים שונים בגופה.
השימוש הרב-תכליתי שעשתה הפרה ורוניקה במטאטא
(צילום: Antonio Osuna Mascaró, Alice Auersperg)
התגלית הראשונה מסוגה נחשפה במחקר שפורסם בכתב העת Current Biology, במה שמהווה עדות להערכות השגויות לגבי היכולות הקוגניטיביות של בקר הבית. "הממצאים מדגישים כיצד הנחות לגבי אינטליגנציה של בעלי חיים עשויות לשקף פערים בתצפית ולא מגבלות קוגניטיביות אמיתיות", אמרה ד"ר אליס אוארספרג, ביולוגית קוגניטיבית באוניברסיטת הרפואה הווטרינרית בווינה.
ורוניקה אינה גדלה למטרות בשר או חלב. היא פרה חומה שוויצרית, אשר גודלה כחיית מחמד על ידי ויטגר ויגל, חקלאי אורגני ואופה מאוסטריה. לוויגל ישנה הערכה רבה לבעלי החיים והוא ראה בוורוניקה חלק ממשפחתו. לפני למעלה מעשור, ויטגר שם לב שוורוניקה מרימה מדי פעם מקלות ומשתמשת בהם כדי לגרד את גופה.
דפוס ההתנהגות הזה זכה לתשומת לב מדעית לראשונה כאשר תועדה בווידאו – סרטונים שהגיעו לידיה של ד"ר אוארספרג. "כשראיתי את הצילומים, היה לי ברור מיד שזה לא מקרי", היא נזכרת. "זו הייתה דוגמה משמעותית לשימוש בכלים במין שכמעט ולא נחקר בפן הקוגניטיבי".
4 צפייה בגלריה
הפרה ורוניקה מגרדת את גופה, ברקע המאפייה של בעליה
(צילום: Antonio Osuna Mascaró, Alice Auersperg)
4 צפייה בגלריה
הפרה ורוניקה אוחזה במקל שבאמצעותו גירדה את גופה
(צילום: Antonio Osuna Mascaró, Alice Auersperg)
יחד עם עמיתה מהאוניברסיטה הרפואה הווטרינרית, חוקר הקוגניציה של בעלי החיים ד"ר אנטוניו אוסונה-מסקארו, נסעו השניים לשטח מחייתה של ורוניקה, שם ביצעו סדרת ניסויים מבוקרים. החוקרים הניחו על הקרקע מטאטא (בכיוון אקראי) ומקלות עץ ותיעדו באיזה קצה ורוניקה בחרה ולאיזה אזור גוף היא כיוונה. הם גילו שהבחירות שלה היו עקביות ומתאימות מבחינה תפקודית לאזורי הגוף אליהם היא כיוונה. "הוכחנו שפרה יכולה להשתמש בכלים בצורה גמישה ורב-תכליתית", אמר ד"ר אוסונה-מסקארו.
הבחירה במטאטא, למשל, נעשתה משום שיש לו קצה פונקציונלי וקצה לא פונקציונלי. החוקרים גילו שוורוניקה בדרך כלל העדיפה לגרד את העור העבה של גבה עם הצד של המברשת. לעומת זאת, כשרצתה לגרד אזורים עדינים ורגישים יותר בפלג גופה התחתון, כמו למשל עטיניה, היא הפכה את האחיזה וגירדה שם בעדינות עם קצה מקל האחיזה. בנוסף, גילו החוקרים כי גירוד פלג גופה העליון של ורוניקה היה כרוך בתנועות רחבות וחזקות, בעוד שגירוד פלג גופה התחתון איטי יותר, זהיר יותר ומבוקר מאוד.
4 צפייה בגלריה
הפרה ורוניקה משתמשת במטאטא לגירוד גופה
(צילום: Antonio Osuna Mascaró, Alice Auersperg)
4 צפייה בגלריה
הפרה ורוניקה מגרדת את גופה בזמן שהיא מחזיקה שני מקלות בפיה
(צילום: Antonio Osuna Mascaró, Alice Auersperg)
שימוש רב-תכליתי בכלים, כפי שעשתה ורוניקה, הוא נדיר ביותר. חוץ משימוש כזה בקרב בני אדם, הוא תועד בעבר באופן מובהק רק בקרב שימפנזים.
"ורוניקה נאלצה להתמודד עם אילוצים פיזיים ברורים, שכן היא הייתה חייבת להשתמש במטאטא ובמקלות העץ שהנחנו לפניה רק באמצעות פיה", אמר ד"ר אוסונה-מסקארו. "על כן, מה שהרשים אותנו היה האופן שבו היא מתאימה את אחיזתה ותנועותיה בהתאם לצרכיה".
כאמור, הממצאים מייצגים את המקרה המתועד הראשון של שימוש בכלים בבקר הבית ואת העדות הראשונה לשימוש גמיש ורב-תכליתי בכלים במין זה. הם גם מרחיבים את הטווח הטקסונומי של בעלי חיים הידועים כבעלי יכולת זו. אחת ההערכות היא שדפוס ההתנהגות של ורוניקה הוא תולדה של היחס לו היא זוכה – כחיית מחמד משפחתית – מה שסייע לה לפתח כישורים כה ייחודיים. על כן, סבירות גבוהה שתוחלת החיים הארוכה שלה, האינטראקציה היומיומית עם בני האדם וגישתה לעושר רב של חפצים, סייעו להתפתחותה הקוגניטיבית.
