בזמן שהעולם חווה שנה רצופה באירועי מזג אוויר קיצוניים שנבעו משינויי אקלים - מסופות עזות, דרך עלייה חדה בטמפרטורות ועד עליית מפלס הים - נראה כי המצב באנטארקטיקה היה יוצא דופן. על פי דוח אקלימי שנתי המתייחס לשנת 2022 נראה שאפילו המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ חווה קיצוניות אקלימית, מה שמהווה סכנה כלל עולמית.
3 צפייה בגלריה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
(צילום: Shutterstock)
בדוח השנתי ה-33 של מצב האקלים, חוקרי אוניברסיטת קולורדו בולדר דיווחו כי היבשת הקרה והיבשה ביותר של כדור הארץ חוותה אשתקד גל חום חסר תקדים ואף כמות משקעים קיצונית. הדוח, שהתפרסם בכתב העת Bletin of the American Meteorological Society, נערך על ידי המרכז הלאומי למידע סביבתי של מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA), אך מבוסס על תרומתם של מדענים מרחבי העולם ומספק עדכון מפורט בין היתר על מדדי אקלים עולמיים ואירועי מזג אוויר בולטים, שנאספו על ידי תחנות ומכשירי ניטור סביבתיים הממוקמים ביבשה, במים, בקטבים ובחלל.
אנטארקטיקה עשויה להיראות לעיני רבים כאזור מבודד משאר העולם, אולם שינויים ביבשת הקפואה עלולים להשפיע באופן משמעותי על שאר כדור הארץ. "התקווה היא שבכל העולם יבינו עד כמה אזורי הקוטב בכלל וזה של אנטארקטיקה בפרט הינם מורכבים ושבריריים בפן האקלימי", אמרה ד"ר ראג'שרי טרי דאטה, מהמחלקה למדעי האטמוספרה והאוקיינוס באוניברסיטת קולורדו בולדר, שתרמה מידע בדוח על אנטארקטיקה והאוקיינוס הדרומי. "רוב המים המתוקים של כדור הארץ מרוכזים באנטארקטיקה, כך שמה שקורה שם משפיע בסופו של דבר על החופים ברחבי העולם ועל נושאים רבים אחרים - מחקלאות ועד לדפוסי הגירה".
בשנים האחרונות, מדענים תיעדו ירידה מהירה בקרח הים כתולדה של עלייה ניכרת בטמפרטורות באנטארקטיקה. היבשת החמישית בגדולה בעולם, חוותה אובדן מהיר של מסת הקרחונים, מה שתרם ישירות לעליית פני הים. ד"ר דאטה ועמיתיה דיווחו כי במשך שישה ימים בחודש מרץ האחרון, באזור גדול של מזרח אנטארקטיקה, נמדדו טמפרטורות של 10 מעלות צלזיוס מעל הממוצע ההיסטורי של אותו חודש בין השנים 1991 ל-2020.
3 צפייה בגלריה
התפרקות קרחונים בעידן של שינויי האקלים
התפרקות קרחונים בעידן של שינויי האקלים
התפרקות קרחונים בעידן של שינויי האקלים
(צילום: Shutterstock)
הטמפרטורה שנמדדה בחלק הפנימי של מזרח אנטארקטיקה הגיעה לשיא שלילי של מינוס 9.6 מעלות צלזיוס ב-16 במרץ 2022 (חם יותר ב-44 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה הממוצעת בחודש זה באותו מקום). בדרך כלל, חודש מרץ מסמן את המעבר מקיץ לחורף באנטארקטיקה. בעקבות גל החום קרס במזרח אנטארקטיקה מדף הקרח קונגר, ששטחו כ-1,200 קמ"ר (גדול יותר מהשטח של העיר ניו יורק), זאת לאחר שהפך פגיע יותר ויותר עם השנים.
למדפי קרח, יריעות קרח צפות קבועות המחוברות ליבשה, לוקח אלפי שנים להיווצר, כשהם מונעים את העלייה החדה במפלס הים. מכיוון שאנשים ברחבי העולם חוו גלי חום תכופים ואינטנסיביים בשנת 2022, ישנה הזדמנות לתקשר עם הציבור בכל הנוגע לשינויי האקלים באנטארקטיקה והשלכותיהם.
לצד הטמפרטורות הגבוהות, במזרח אנטארקטיקה נרשמה גם כמות חסרת תקדים של שלג במרץ האחרון, כזו ששילשה את כמות המשקעים הממוצעת בחודש זה במקומות מסוימים בהשוואה לממוצע אותו חודש בין 1991 ל-2020. כתוצאה מכך, המאזן השנתי של שלג וקרח הגיע לערך הגבוה ביותר ב-40 השנים שחלפו מאז הפכו נתוני התצפית לזמינים.
3 צפייה בגלריה
התפרקות מדף הקרח קונגר
התפרקות מדף הקרח קונגר
התפרקות מדף הקרח קונגר
(צילום: רויטרס)
"כמות המשקעים החריגה השנה מעניינת מאוד מכיוון שאובדן הקרח בשולי אנטארקטיקה התקזז ועליית פני הים נבלמה", הסבירה ד"ר דאטה. תופעות מזג האוויר הנקראות נהרות אטמוספריים - שהובילו ליצירת שיטפונות שיא בקליפורניה השנה - תרמו הן לגל החום והן לשיא המשקעים באנטארקטיקה. מדובר בתופעה אקלימית בעלת תפקיד חשוב במחזור המים העולמי ובהסעה של לחות מאזורי האקלים הטרופי.
אוויר לח לרוב נושא בתוכו גם כמות רבה יותר של אנרגיית חום, שכן לאדי מים יש קיבולת חום גבוהה יותר מאשר לגזים אטמוספריים אחרים. לאחר שחדר אל האטמוספרה שמעל אנטארקטיקה, הנהר האטמוספרי נתקל בשכבת אוויר בלחץ גבוה שלכדה אותו תחתיה ועיכבה אותו מעל אותו אזור במשך זמן רב. הלחות הגבוהה הובילה להיווצרות עננים, שהורידו משקעים רבים ופעלו כשכבת בידוד אשר כלאה תחתיה חלק מאנרגיית החום וגרמה להקרנתה מטה אל פני הקרח.

אמנם מדובר בתופעה מוכרת, אך עוצמתה אשתקד הייתה חסרת תקדים. שינויים בנהרות האטמוספריים עלולים להוביל מספיק חום כדי להאיץ את הפשרת פני השטח או להוריד גשם במקום שלג, להעלות את פני הים ולהשפיע על מיליארדי אנשים ברחבי העולם. גרינלנד למשל, שהיא הרבה יותר חמה מאנטרקטיקה, כבר חווה רבות מההשפעות הללו.
בדוח מצב האקלים נכתב בנוסף כי גם ריכוזי גזי החממה בכדור הארץ הגיעו לשיא חדש בשנה שעברה. ריכוז הפחמן הדו-חמצני השנתי הממוצע העולמי היה גבוה ב-50% מהרמה הקדם-תעשייתית, הכמות הגבוהה ביותר שנמדדה ברישומי תצפית מודרניים. כמות החום שנאגרה באוקיינוס ומפלס פני הים העולמי עלו גם הם (מפלס הים עלה ב-10 ס"מ ביחס לממוצע של 1993).
בחלק אחר של הדוח, ד"ר טווילה מון, ממרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח באוניברסיטת קולורדו בולדר דיווחה ששינויים בדפוסי מזג האוויר משפיעים גם על הקוטב הצפוני. "תצפיות במהלך 40 השנים האחרונות (ויותר מכך) הראו כי האזור הארקטי הפך לח יותר, עם שינויים עונתיים והפרעות נרחבות המשפיעות על הצומח, החי, המערכות הפיזיקליות ועמי הקוטב הצפוני", אמרה ד"ר מון. "הדוח הנוכחי מוסיף חלקים לפאזל הגדול יותר של האופן שבו שינויי אקלים עתידים להשפיע על אנטארקטיקה. רבים מהאירועים הדרמטיים הללו בשנת 2022, בצירוף מחקר על הסיבות וההשפעות שלהם, יכולים לספק הבנה טובה יותר של העתיד האקלימי העולמי", סיכמה ד"ר דאטה.