כלי רכב חשמליים הם עובדה קיימת. בשנת 2022, נרשם גידול חסר תקדים במכירות כלי הרכב החשמליים בישראל, כאשר מתחילת השנה ועד היום, נמסרו בישראל למעלה מ-55 אלף כלי רכב שהם 100% חשמליים, בנוסף ל-100 אלף כלי רכב היברידיים. המשמעות היא שישראל כבר עברה את אירופה באחוז כלי הרכב החשמליים מסך המסירות – 16% מהמכירות בישראל הן של כלי רכב חשמליים, לעומת 13% באירופה.
כלי הרכב החשמליים נתפסים על ידי הציבור כהמצאה חדשה וכמעט "עתידנית", אך האמת מעט שונה. הרכב החשמלי הומצא כבר באמצע המאה ה-19, ובשנות ה 90 של אותה מאה ניתן היה לראות כלי רכב חשמליים ברחובות ערי ארה"ב. אולם, כאשר מערכת הכבישים בארה"ב עברה שדרוג וניתן היה לגמוע מרחקים משמעותיים יותר, קרנם של כלי הרכב החשמליים ירד והשוק הוצף ברכבים מונעים בדלק.
בשנים האחרונות, על רקע היוזמות למאבק בפליטת גזי חממה והתפתחות משמעותית בטווח הנסיעה, כלי הרכב החשמליים (בתוספת שדרוגים מרשימים בתוכנה ובחוויית תפעול הרכב) חוזרים לכבוש את השוק בסערה וכמו שאומרת הקלישאה - "ההיסטוריה חוזרת" - והיא ידידותית לסביבה ועם טביעת רגל פחמנית נמוכה משמעותית ביחס לכלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית.
לצד היתרונות הרבים, קיימים גם אתגרים, שאיתם מתמודדים יצרניות הרכב, היבואנים, הצרכנים והמדינות.
האתגר הראשון הוא טעינת כלי הרכב. צריכת החשמל של רכב חשמלי מעלה בכ-50% את צריכת החשמל במשק הבית, כלומר צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול, ובקצב מואץ בשנים הקרובות. כמות צריכה שרק ברמה המדינית יהיה אפשר להתמודד איתה. כבר עתה אנו חווים, אפילו אצלנו בישראל, הפסקות חשמל יזומות להתמודדות עם צריכה מוגברת במצבי קצה, ומקרים אלו ילכו ויתגברו.
מדובר באתגר משמעותי שהמדינה נדרשת להתמודד אתו ולכן נדרש לעבור בהקדם למיקוד באנרגיות מתחדשות הן ברמה הלאומית והן בהקמת "משקי אנרגיה" מצומצמים ברמת הבית הפרטי.
האתגר הבא המונח לפתחנו הוא מה נעשה עם הסוללות בכלי הרכב החשמליים לאחר שהן יסיימו את חייהן? הסוללה היא המרכיב המשמעותי ביותר ברכב החשמלי. מדובר בסוללה ששוקלת מאות קילוגרמים ומהווה כ-30% ממשקל הרכב ועשרות אחוזים מהעלות שלו.
במצב שוק של מכירות הולכות וצומחות של כלי רכב חשמליים, בתוך כעשור אנו עלולים לעמוד מול "צונאמי" של סוללות שסיימו את חייהן ונדרשות לפינוי, סילוק ומיחזור. מדובר בעשרות אלפי טונות של סוללות.
האתגר יהיה לענות על השאלה כיצד ניתן למחזר את הסוללות הללו ובעצם לייצר מהן סוללות חדשות, או במילים אחרות לייצר "כלכלה מעגלית" אמיתית. למעשה, באירופה בקרוב יהיה מדובר בתקנה מחייבת עם אכיפת "חוק הסוללות", שעליה הכריזו באיחוד האירופי רק החודש יחד עם דירקטיבה רחבה בתחום.
דירקטיבה זו משרטטת בצורה מאד ברורה את היעדים של מיחזור הסוללות, מחייבת יצרני סוללות חדשות להשתמש בחומרים ממוחזרים ומתייחסת להיבטים ספציפיים מאוד בתהליך המיחזור ואף לשימור האנרגיה בתהליך. כלומר, יש לייצר סוללות חדשות על בסיס חומרים שיופקו מסוללות שסיימו את חייהן. והרווח לסביבה כפול: הפחתת חומרים שעוברים להטמנה, והפחתה משמעותית בתלות במכרות הניקל, הקובלט והליתיום.
3 צפייה בגלריה
רוני קאופמן, דירקטורית בחברת מיל"י – מיחזור סוללות לישראל וסמנכ"לית הפיתוח העסקי של כלמוביל
(צילום: דרור כץ)
גם בישראל זוהה הצורך הזה, ולכן הוקמה מיל"י - מיחזור לישראל, שמציעה טיפול כולל החל משלב האחסון של סוללות חדשות, דרך תיקון סוללות ועד הקמת מפעל למיחזור סוללות ליתיום יון, שיפיק את החומרים שמהם ניתן לייצר סוללות חדשות. המפעל צפוי להיות מפעל מיחזור הסוללות הגדול ביותר במזרח התיכון והפרויקט החזוני והחשוב הזה כבר יצא לדרך, כאשר הקמת המפעל תחל בשנה הקרובה בנאות חובב בנגב.
בזמן שתהליכי מיחזור סוללות בעולם עדיין נמצאים בחיתוליהם, והקמה של מפעל כזה, שעומד בדרישות הרגולציה, מוערכת בעלות של עשרות מיליוני דולרים, גם ממשלת ישראל צריכה להיכנס לעובי הקורה ולהכניס את הטיפול בסוללות ליתיום יון שמקורן ברכבים לרגולציה מסודרת.
וכמו שישראל הפכה למובילה באימוץ הטכנולוגיה של הנעה חשמלית (מבוססת סוללות), אנחנו מקווים שהיא תהפוך גם למובילה בפתרון שחייב לבוא לצידה, על מנת להשלים תהליך סדור ושלם שיטיב עם סביבה.
רוני קאופמן, דירקטורית בחברת מיל"י - מיחזור סוללות לישראל וסמנכ"לית הפיתוח העסקי של כלמוביל
פורסם לראשונה: 12:27, 10.07.23
