שתי מכות לא פשוטות ספגה "ספירת הפרפרים הגדולה" בישראל. מדובר במיזם המתקיים זו השנה השביעית באביב ‑ תקופת שיא בפעילות הפרפרים ‑ ויצא לדרך ב-29 במרץ. אלא שהפעם נתקלו חובבי הפרפרים במזג אוויר גשום ובמצב ביטחוני שמגביל אותם לאזורים סמוכים לבית ולמרחבים מוגנים.
הספירה היא יוזמה של מדע אזרחי שמובלת על ידי אגודת חובבי הפרפרים, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
"כשאין שמש הפרפרים לא עפים", מסבירה לאה בנימיני מאגודת חובבי הפרפרים. "לכן אי אפשר לקיים את הספירה בתנאי גשם וכשיש עננים. אבל ברגע שמתחמם והשמש יוצאת מבין העננים רואים את הפרפרים. מלבד איום הטילים, בקושי היה אפשר לצאת לספירה בגלל מזג האוויר הקר והגשום. אנו מקווים שיהיו בהמשך ימים יפים והמוני חובבי טבע ייצאו לספור את הפרפרים. בכל שנה יש כמה ימים גשומים וקרירים, אבל אף פעם לא הייתה לנו כזאת פתיחה גרועה מבחינת מזג האוויר".
כמו כן, בשל המצב הביטחוני, תתקיים הספירה בקרבת הבית ובסמוך למרחבים מוגנים, ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לצד זאת, מביעים מארגני היוזמה תקווה כי בהמשך התקופה ניתן יהיה לשוב ולצאת גם לאזורים פתוחים ומרוחקים יותר, ולספור את הפרפרים בבטחה. הספירה צפויה להסתיים ב-18 באפריל.
בשנים האחרונות, מאז שהחלה הספירה בישראל בשנת 2019, נאספו נתונים רבים המאפשרים לזהות שינויים ומגמות לאורך זמן. השנה מקווים החוקרים להעמיק את ההבנה בנושאים מרכזיים, בהם השפעת כמויות הגשמים החריגות באזורים שונים על שפע הפרפרים, הופעתם של מינים טרופיים בעקבות תנאי מזג אוויר ייחודיים. וכן סימנים לשיקום אוכלוסיות הפרפרים באזורים שנפגעו משריפות בקווי העימות.
ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים במארג ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אמר: "ניטור פרפרים הוא דרך מצוינת לכל אחד לעזור לעקוב אחר מצב הטבע, בכל מקום בארץ. נתונים שנאספו על ידי מתנדבים של התוכנית הלאומית לניטור פרפרים אפשרו, למשל, להעריך את הסיכון של 138 מיני הפרפרים המקומיים של ישראל - מתוכם נמצאו 55 מינים מאוימים (40%). ספירת הפרפרים הגדולה היא פעילות חשובה, המאפשרת גם למי שאינו יכול לנטר במקום קבוע לכל אורך השנה, לתרום למחקר ולהגנה על החרקים המופלאים הללו".
התקופה שבה סופרים את הפרפרים מביאה גם גילויים מרגשים. לאחרונה נצפתה הנימפית הכחולה על ידי לילך שני, תושבת עין גב, שרק יצאה לצפות בלהקת שקנאים. היא הבחינה בנימפית על גדת הכנרת. בתור חובבת טבע הבינה את חשיבות הנושא ומיד העבירה צילומים למדריך הטבע אופק קירשנבאום. קירשנבאום זיהה את הפרפר ודיווח על כך לאגודת חובבי הפרפרים. זהו פרפר טרופי שלפני מספר שנים הייתה אוכלוסייה יציבה שלו בנאות סמדר שבערבה, אך הוא נעלם מישראל לפני שנתיים.
בנימיני הסבירה כי "מציאתה של הנימפית הכחולה על ידי לילך שני היא דוגמה מובהקת לחשיבות מדע אזרחית. וזאת למה? כי השתתפות רחבה של האזרחים מאפשרת לקבל מקסימום מידע. לרוב אלו נתונים על כמות הפרפרים, על הקדמה או איחור של הופעת מיני פרפרים. אבל ה'צימוק' של השתתפות במדע אזרחי הם גם התגליות שמתגלות לאו דווקא על ידי מומחי הפרפרים".
שני לא הייתה היחידה שראתה את הפרפר, אבל היחידה שהבינה שיש פה משהו חריג ומיד העבירה את המידע הלאה למי שידעה שיש לו יידע גם על פרפרים. "יש היום גם חשיבות למדיה החברתית שבה מידע עובר במהירות. וכמובן מרגע שנודע הדבר החלו מנטרי פרפרים להגיע למקום ולדווח על כך למאגרי המידע של תוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל", סיכמה בנימיני.
