ברקע המאמצים להרחיב את השימוש באנרגיה מתחדשת, מתברר שלמתקנים לייצור אנרגיה סולארית במאגרי מים יש גם מחיר אקולוגי: דוח חדש של רשות הטבע והגנים חושף כי הצבת פאנלים סולאריים במאגרים גורמת לירידה חדה - של עד 40% - במספרם של מיני ברווזים וצוללים, ומהווה נורת אזהרה לעתידם של מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
הדוח נכתב עבור רשות הטבע והגנים בידי ד"ר דוד שוהמי, בשיתוף ד"ר עופר שטייניץ וד"ר דותן רותם מחטיבת המדע של הרשות. במסגרת המחקר נותחו נתונים שנאספו ב-334 גופי מים ברחבי הארץ במהלך מפקד עופות המים השנתי, בין השנים 2008 ל-2025.
במרוץ הגלובלי לצמצום פליטות גזי חממה אימצה ישראל פתרון שנחשב יצירתי ויעיל: הצבת מתקנים פוטו-וולטאיים במאגרי מים, המאפשרת ייצור אנרגיה נקייה מבלי לתפוס שטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים. אלא שממצאי הדוח מצביעים על כך שלפתרון הזה יש השפעה ניכרת על עופות המים.
מהמחקר עולה כי התקנת הפאנלים לא פגעה משמעותית בעושר המינים במאגרים, אך כן הובילה לצניחה במספר הפרטים הכולל, בין היתר במאגרים כמו יסודות, עורבים, תל יצחק ואלונים. הקבוצות שנפגעו ביותר הן הברווזים המסננים והעופות הצוללים, שמספרם ירד בשיעור של 16% עד 40%.
למרות שישראל נמנית עם המדינות המובילות בעולם בהתקנת פאנלים סולאריים במאגרים, הידע על השפעתם האקולוגית היה מוגבל עד כה. ממצאי המחקר מצביעים לראשונה על כך שצמצום שטח פני המים הזמין משנה את אופן השימוש של עופות המים במאגרים. הפגיעה אינה נובעת רק מכיסוי המים עצמם: התקנת המערכות מחייבת רשת של כבלי עיגון, שלעיתים נמתחים מעל פני המים או צפים עליהם, ומקשים על נחיתה והמראה של העופות.
במסגרת המחקר בוצע מיפוי של כיסוי הפאנלים באמצעות חישה מרחוק, שאפשר השוואה בין מאגרים עם מתקנים סולאריים למאגרים דומים ללא מתקנים, וכן השוואה בין מצב העופות לפני ההתקנה ולאחריה. התוצאות היו עקביות: עם התקנת המערכת נרשמה ירידה מובהקת בשימוש במאגרים מצד ברווזים מסננים ועופות צוללים.
המין שנפגע במיוחד הוא המרית הצפונית, שבמאגרים מחופים נרשמה ירידה ממוצעת של עשרות פרטים ממנו. גם מינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה עולמית, כמו הצחראש הלבן - שכשליש מאוכלוסייתו העולמית חורפת בישראל - והברווז המשויש, הציגו מגמות ירידה מדאיגות.
מנגד, המחקר זיהה קבוצה אחת שנהנתה מהשינוי: האנפות. מספרן אף עלה בחלק מהמאגרים, ככל הנראה משום שהפאנלים משמשים עבורן פלטפורמות ציד נוחות בלב המאגר, המעניקות הגנה מפני טורפים יבשתיים.
ד"ר דותן רותם מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים מדגיש כי אין מדובר בהתנגדות לאנרגיה סולארית: "להפך - היא חיונית למאבק במשבר האקלים. אבל נדרש תכנון מושכל. המלצתנו היא להשאיר מאגרים חשובים ללא חיפוי כלל, ובמקומות שבהם כן מותקנים פאנלים - להגביל את הכיסוי לכשליש משטח המים, כך שלא יפגע במינים הרגישים. בנוסף, אנו פועלים מול החברות לשיקוע כבלי העיגון, כדי לצמצם את ההפרעה הפיזית".
ככל שישראל מתקרבת ליעד של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030, הלחץ על מאגרי המים צפוי לגבור. ברשות הטבע והגנים ממליצים להשאיר מאגרים מרכזיים, בהם תשלובת הקישון, רבדים, נשר ומאגרים בעמק זבולון ובעמק יזרעאל, ללא כיסוי סולארי. "משבר האקלים הוא אתגר קריטי", מסכמים ברשות, "אבל עדיף למצות קודם את הפוטנציאל של גגות בערים וביישובים הכפריים, לפני שפוגעים בבתי גידול ייחודיים".
