אורה מלאכותית יכולה להשפיע על הביולוגיה של בעלי החיים שחשופים לה, בעיקר אלה מהם שחיים בעיר. מחקר חדש מראה כי אור עירוני בלילה מעכב את כניסתם של יתושי הבית לתרדמת חורף, מאריך את תקופת פעילותם, וכך מגדיל את הסיכון להעברת מחלות באמצעות עקיצות.
בכל סתיו מתרחש אצל בעלי חיים ממינים רבים תהליך חיוני להישרדות: הגוף מקבל מהסביבה אותות שמעידים שהחורף מתקרב והוא צריך להתכונן לתקופה של מחסור במשאבים. עבור יתושי הבית (Culex pipiens f. pipiens), שהם הנשאים המרכזיים של נגיף קדחת מערב הנילוס ושל מחלות נוספות, האות החשוב ביותר הוא התקצרות שעות האור.
יתושים מתקבצים סביב מנורה
יתושים מתקבצים סביב מנורה
יתושים מתקבצים סביב מנורה
(צילום: Ernest Rose, shutterstock)
כאשר הימים מתקצרים, היתושים הבוגרים נכנסים למצב בשם דיאפאוזה (Diapause) - מעין "תרדמת חורף" שבה הנקבות מפסיקות את פעילות הרבייה, אינן מוצצות דם וצוברות אנרגיה כדי לשרוד את העונה הקרה.
לפי המחקר החדש, זיהום אור בערים עלול לשבש את המנגנון הזה. תאורה מלאכותית בלילה, תופעה אבולוציונית חדשה יחסית שנוצרה בעקבות פעילות האדם, עלולה לגרום ליתושים לטעות ולהתנהג כאילו הקיץ עדיין נמשך.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי: מדוע המונדיאל מזהם כל כך? להצעיר את העין טיפול הקסם בעצי האבוקדו

פאוזה בדיאפאוזה

סביבת מגורי האדם מתאפיינת בשתי תופעות סביבתיות שמתרחשות במקביל: רמות גבוהות של תאורה מלאכותית וטמפרטורות גבוהות יותר, שנובעות מאפקט אי החום העירוני – התחממות אזורים עירוניים בנויים בשל מבנים, כבישים עקב ספיגת חום ופליטתו. שתי התופעות עלולות להשפיע על מחזור החיים של חרקים, אך עד כה לא היה ברור כיצד הן פועלות יחד.
במחקר, שנערך בעיר קולומבוס באוהיו שבארצות הברית, חוקרים ביקשו מהתושבים להציב בחצרות שלהם זחלי יתושים במכלים סגורים במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר. בכל חצר הוצבו שני מכלים: אחד באזור שחשוף לתאורה מלאכותית, כגון תאורת מרפסת, והשני בפינה חשוכה בחצר. החוקרים עקבו אחר הטמפרטורה בכל מכל, ולאחר שהזחלים הפכו ליתושים בוגרים הם בדקו אם הם נכנסו לדיאפאוזה או נשארו פעילים.
תאורה מלאכותית בלילה עלולה לגרום ליתושים לטעות ולהתנהג כאילו הקיץ עדיין נמשך. יתוש על עלה
תאורה מלאכותית בלילה עלולה לגרום ליתושים לטעות ולהתנהג כאילו הקיץ עדיין נמשך. יתוש על עלה
תאורה מלאכותית בלילה עלולה לגרום ליתושים לטעות ולהתנהג כאילו הקיץ עדיין נמשך. יתוש על עלה
(צילום: | Shutterstock, Mario Saccomano)
התוצאות היו ברורות: חשיפה לאור מלאכותי בלילה עיכבה את הכניסה לדיאפאוזה. רק רבע מהיתושים שנחשפו לתאורה בחודש ספטמבר נכנסו לדיאפאוזה, בהשוואה ליתושים שגדלו בחושך. עד חודש אוקטובר ההבדל היה חד במיוחד: כל היתושים במכלים החשוכים נכנסו לדיאפאוזה, בעוד 59 אחוזים מהיתושים שנחשפו לאור נשארו פעילים.
השפעת התאורה לא הסתכמה רק בהתנהגות, והיו לה השלכות חשובות על הנקבות: ליתושות שנחשפו לאור היו זקיקי ביצים מפותחים יותר, הן נטו יותר למצוץ דם והצליחו להתרבות יותר. משמעות הדבר היא שאור מלאכותי עשוי להאריך את התקופה שבה יתושות עוקצות ומעמידות צאצאים - וכך להגדיל את הסיכון להעברת מחלות לבני אדם.

גם אור חלש משפיע

לפי החוקרים, אפילו אור בעוצמה נמוכה יחסית, דומה לאורו של לילה זרוע כוכבים, הספיק כדי לשבש את הכניסה לדיאפאוזה. “זיהום אור היה גורם מעכב חזק הרבה יותר של דיאפאוזה מאשר הטמפרטורה [כלומר מאשר ההשפעה של אי החום העירוני – מ. ס.]”, אמרה לידיה פיי (Fyie), חוקרת חרקים מאוניברסיטת מיין והמחברת הראשית של המחקר, בראיון לאתר של כתב העת Science.
תאורה מלאכותית יכולה להשפיע על הביולוגיה של בעלי החיים שחשופים לה. תל אביב בערב
תאורה מלאכותית יכולה להשפיע על הביולוגיה של בעלי החיים שחשופים לה. תל אביב בערב
תאורה מלאכותית יכולה להשפיע על הביולוגיה של בעלי החיים שחשופים לה. תל אביב בערב
(צילום: Shutterstock, Roofsoldier)
עם זאת, יש למחקר מגבלה: היתושים שנבדקו גדלו במעבדה, ולכן לא מדובר באוכלוסיות טבעיות. ייתכן שיתושים שחיים במשך דורות בסביבה מלאכותית, כמו מעבדה, מגיבים אחרת מיתושים שחיים בערים ובשטחים פתוחים באופן טבעי. לפיכך, החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים ארוכי טווח בשטח שיבדקו אוכלוסיות טבעיות באזורים עם רמות שונות של זיהום אור.
השלכות המחקר חורגות מעולמם של היתושים. ככל שערים נעשות מוארות יותר, זיהום האור עלול לשנות את מחזורי החיים של בעלי חיים רבים המסתמכים על אורך היום כאות עונתי. במקרה של יתושי הבית, הארכת תקופת הפעילות והרבייה עשויה להאריך את עונת העקיצות ולהגדיל את הסיכון להעברת מחלות. אם ממצאים אלה יחזרו על עצמם גם באוכלוסיות טבעיות, הם עשויים להצביע על כך שניהול תאורה עירונית אינו רק סוגיה של חיסכון באנרגיה או שמירה על שמי הלילה, אלא גם מרכיב אפשרי בניהול סיכונים לבריאות הציבור.
ד"ר מאיה סער, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע