שריפות בארצות הברית ובאירופה, שיטפונות בספרד, סופה שפגעה בקליפורניה ועוד אסונות טבע שאירעו בשבועות האחרונים - הם תוצאה ישירה של שריפת דלקים מזהמים, הגורמים לפליטת גזי חממה. בריאיון ל-ynet live אמר בכיר בתחום המאבק במשבר האקלים באו"ם כי עדיין לא מאוחר לפעול על מנת למנוע אסון אקלימי גלובלי. עם זאת, הוא הזכיר את היעדים הלא מספיקים של ישראל, שהפליטות שלה גבוהות ביחס למדינות בסדר גודל דומה של תושבים.

ניקלאס הגלברג, מתאם התוכנית לשינויי אקלים כחלק מהתוכנית הסביבתית של האו"ם, אמר בריאיון כי ככל הנראה נעבור כבר בשנים הקרובות את היעד שהוצב בוועידת פריז ב-2015, שאסור לעבור אותו - כלומר התחממות של 1.5 מעלות לעומת התקופה שלפני המהפכה התעשייתית.
הוא הוסיף כי כרגע העולם התחמם ב-1.1 מעלות עד 1.2 מעלות בממוצע, לעומת המצב שלפני המהפכה התעשייתית. "כרגע אנחנו בתחזית לכיוון התחממות של 2.8 מעלות בממוצע גלובלי", הוא אמר. לדבריו, כבר עכשיו ישראל התחממה ביותר מ-1.5 מעלות לעומת המאה ה-18.
הבכיר באו"ם הזהיר מהגעה לנקודות האל-חזור, דבר שיביא לשינויים משמעותיים בכדור הארץ: "זהו מצב שבו שוניות אלמוגים, כמו שאנחנו מכירים אותן היום, יעלמו. טמפרטורת המים בים צפויה לעלות עד לשנת 2100 בטווח של בין מעלה או שתיים".
3 צפייה בגלריה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
המסת קרחונים באנטארקטיקה
(צילום: AP)
הוא קרא לפעולה מיידית: "אנחנו צריכים כל הזמן לנסות להוריד פליטות. אנחנו צריכים כל הזמן לפתח את החוסן שלנו מפני מצבי אקלים קיצוניים, אבל אנחנו על דרך כרגע שתיקח אותנו לעולם אחר לגמרי - שבה קרחונים באזור הארקטי ובאנטארקטיקה יאבדו את הקרח שלהם, והסופות באפריקה והודו אולי ישתנו. אנחנו תמיד יכולים לשפר את המצב אבל בואו לא נלך בדרך הזאת".
הגלברג אמר כי צריך להתייחס ברצינות לסימני האזהרה. "אנחנו רואים שריפות ביוון, בארה"ב ובסין ושיטפונות בפקיסטן", הוא אמר. "צריך לקחת ברצינות את המסרים האלה שהעולם שולח לנו. אבל אנחנו כל הזמן ממשיכים בעסקים כרגיל, ממשיכים לשרוף דלק מאובנים, וממשיכים לפלוט גזי חממה".
הוא הזהיר מההשלכות של משבר האקלים: "החלק המפחיד באמת, הוא שאם נתחיל לחוות את האירועים שתיארתי, של שריפות, שיטפונות וכדומה במספר רב של מדינות העולם, המספקות מזון כמו: ארה"ב, סין רוסיה. במצב כזה נתחיל לקבל תוצר מזון נמוך שם, כשהמקומות האלו יהפכו לאזורי סכנה".
3 צפייה בגלריה
מפרץ חיפה. אחד האזורים המזהמים בארץ
מפרץ חיפה. אחד האזורים המזהמים בארץ
מפרץ חיפה. אחד האזורים המזהמים בארץ
(צילום: עידו ארז)
על המשך פליטות גזי החממה, הוא אמר: "כרגע אנחנו עדיין בתחזית שבה המדינות הגדולות, המייצרות דלקים פוסיליים, מתכוונות לייצר 110% יותר דלקים פוסיליים ממה שאנחנו מסוגלים להתמודד בדרך של התחממות של 1.5 מעלות, אז הרבה יותר מתוכנן להיות מיוצר, החדשות הטובות הן שיש פתרונות טובים ליצירת חשמל שהוא מתחדש וכמעט עם אפס פליטות ממנו, חלק מהפליטת בייצור אבל יש פתרונות טובים והפתרונות הם כבר הפתרון המשתלם ביותר לייצור חשמל בקרב רוב העולם". הוא הוסיף כי גם המעבר לכלי רכב חשמליים או כאלו הפולטים זיהום מופחות הוא חדשות טובות.
הגלברג אמר שישראל פולטת יותר גזי חממה ביחס לאוכלוסייה מהממוצע העולמי. הוא אמר כי הממוצע בישראל הוא פליטה של 9 טונות גזי חממה לנפש בשנה, כאשר הממוצע הגלובלי הוא קצת פחות מ-5 טונות לנפש.
הוא גם התייחס ל"חוק האקלים" של המשרד להגנת הסביבה, שטרם אושר. "אם אני מסתכל על התוכנית האקלימית, הנקראת 'תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם משבר האקלים' של ישראל, המדינה מתכוונת להוריד פליטות ב-27% ביחס לרמתן בשנת 2015 עד ל-2030", הוא אמר. "לעומת זאת, בממוצע העולם מכוון להוריד פליטות ב-45% עד ל-2030".
3 צפייה בגלריה
השרה סילמן והגלברג
השרה סילמן והגלברג
השרה סילמן והגלברג
(צילום: אלכס קולומויסיקי, האו"ם)
בסיום הריאיון הוא אומר שעדיין לא מאוחר לפעול. "זה היה קל יותר להוריד את הפליטות אם היינו מתחילים 20, 30 שנה קודם לכן", הוא אמר. "אבל אתה כנראה מכיר את האמירה 'הזמן הטוב ביותר לנטוע עץ היה לפני 30 שנה, העיתוי השני הטוב ביותר לנטוע עץ הוא היום'. אז אנחנו נמצאים במצב ואנחנו צריכים להגיב, אנחנו חייבים עכשיו באמת להתאמץ ולעשות את המיטב על מנת להוריד את הפליטות ולתכנן קדימה את הצריכה שלנו, את ייצור המזון שלנו, את ניהול המים שלנו לעולם שהוא משתנה".