עוד לפני ליל הסדר, פסח מביא איתו גל של ניקיונות, קניות ובישולים - בין אם בשגרה או בחירום - ולעיתים גם כמויות גדולות של פסולת ושל בזבוז. מהבגדים והחפצים שאנחנו מפנים מהבית, דרך עודפי המזון על שולחן החג ועד לכלים החד-פעמיים שמלווים את הארוחות - להרגלים שלנו בתקופה הזו יש השפעה סביבתית לא קטנה. אבל עם קצת תכנון וכמה בחירות פשוטות, אפשר לצמצם את הנזק ולחגוג את החג בצורה מתחשבת יותר בנו ובסביבה.
הסדר שלפני הסדר
החג הוא הזדמנות מעולה לנקות את הבית באופן יסודי, ולפעמים אפילו לחדש ולצבוע את הקירות. אבל החומרים שבהם אנחנו משתמשים כדי לנקות ולצבוע עלולים ליצור נזק לסביבה ולבריאות שלנו. בשימוש לא נכון הם עלולים לגרום לזיהום אוויר תוך-מבני, כאשר חשיפה של ילדים ושל נשים בהריון לחומרי ניקוי עלולה להגביר סיכון למחלות נשימה. כדי לצמצם נזקים מומלץ להעדיף חומרי ניקוי טבעיים ככל הניתן, להימנע ממבשמים ולהקפיד על אוורור הבית בזמן הניקיון ואחריו.
מרכיב נוסף מרכבי לקראת הסדר הוא הסדר שאנחנו עושים באזורים הנעלמים במעמקי הארונות בבית. בכל הנוגע לזריקת חפצים, השלב הראשון הוא צמצום צריכה מראש – להפסיק להתפתות למבצעים ולהנחות ולקנות רק מה שאנחנו באמת צריכים ושמשרת אותנו. ומה עם הפריטים שבכל זאת כבר לא משרתים אותנו? אם הם במצב תקין, רגע לפני שמשליכים לפח או למחזורית אפשר לנסות למחדש אותם ואם לא, אז לנסות להעביר אותם הלאה למי שימצא בהם ערך.
חנויות יד-שנייה, המרקט-פלייס, קבוצות פייסבוק ייעודיות וקבוצות וואטסאפ אזוריות הפכו את המסירה לקלה מתמיד ומאפשרות להעניק לחפצים חיים חדשים ולצמצם את הבזבוז ואת הפסולת. נוסף על כך, מיחזוריות הבגדים לא תמיד יעילות ולכן תמיד עדיף להעביר בגדים לבני משפחה, לחברים או לחנויות יד-שניה. על אותו העיקרון, אם אתם אוהבים להתחדש לקראת החג בבגד חדש, תוכלו לנסות ולמצוא את הלוק החגיגי שלכם באותן פלטפורמות או בחנויות יד-שנייה וכך לתמוך בכלכלה מעגלית ולחסוך בהוצאות. נוסף על כך, לאחרונה הוחלט ברשות המיסים להוריד משמעותית את שיעורי המע"מ על ביגוד יד-שנייה, כך שמדובר בקנייה משתלמת במיוחד.
בלי להגזים
אם יש משהו שאנחנו אוהבים זה שפע בשולחן החג. אבל הרבה פעמים השפע הזה הולך לפח. אומנם יש המון שאריות, אבל מחר כבר נתארח במקום אחר לעוד ארוחה ענקית או שפשוט לא נספיק לאכול את הכול והאוכל יתקלקל. בישראל נזרקים לפח מדי שנה כ-2.6 מיליון טונות של מזון, כמות השווה לכ-40 אחוז מהמזון שמיוצר בישראל בשנה. נוסף על כך, משפחה ממוצעת זורקת בכל חודש מזון בשווי של כ-375 ש"ח. מעבר לבזבוז הכספי, מדובר בבעיה סביבתית עצומה – ההערכות הן שבזבוז מזון גורם לכ-10 אחוזים מפליטות גזי החממה העולמיות. אלה כוללות את הפליטות שנפלטות בתהליכים לאורך שרשרת הייצור והאספקה של מזון שבסופו של דבר נזרק, ואת פליטות המתאן הגבוהות כתוצאה מהטמנה של פסולת אורגנית.
הדרך לצמצם את בזבוז המזון הזה היא פשוטה. כל מה שנדרש זה לתכנן מראש ולא להגזים – להכין כמות שמתאימה לכמות הסועדים, לחלק שאריות לאורחים או להקפיא את מה שאפשר. מומלץ לתכנן היטב את הקניות לקראת החג לפי מה שבאמת מתכננים לבשל ולאכול, כך שלא תתקעו עם עודף מצרכים רק כי התפתיתם למבצעים.
פסח בלי חד"פ
ואם כבר דיברנו על שולחן החג, אז אי אפשר שלא להתייחס לסוגיית הכלים. בפסח רבים נוטים להעדיף כלים חד-פעמיים כדי לא להחזיק סט נוסף של כלים שכשרים לפסח. ההשלכות של שימוש בפלסטיק חד-פעמי על הסביבה ועל הבריאות שלנו הן כבדות. פלסטיק הוא תוצר של נפט ולכן הייצור שלו גורם לזיהום ולפליטות גזי חממה. נוסף על כך, לפלסטיק חד-פעמי לוקח מאות שנים להתפרק ולהתכלות, ופלסטיק שמושלך בטבע פוגע פעמים רבות בבעלי חיים. השימוש בפלסטיק לא מיטיב גם איתנו: מחקרים רבים כבר מצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק באיברים שונים כמו בעורקים שלנו ואפילו במוח, ואף מצביעים על קשר בין הימצאותם בגוף לבין מגוון בעיות בריאותיות כולל הפרעות הורמונליות וסיכון לסרטן. חלקיקי הפלסטיק מגיעים לגוף שלנו דרך אכילה בכלי פלסטיק וגם מהימצאות חלקיקי פלסטיק במזון ובמים שלנו.
"אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופת 'הפלסטוקן'", אומרת פרופ' אופירה אילון, מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. "כלומר, בעידן שבו כולנו מכורים לנפט ולפלסטיק שמיוצר ממנו", היא אומרת. לדבריה, ביטול המס על הכלים החד-פעמיים הביא לעלייה משמעותית בשימוש בהם, ובפסח הצריכה שלהם אף גבוהה מאשר בשגרה.
חשוב לציין שגם כלים חד-פעמיים שמוצגים כאקולוגיים וכמתכלים הם לא פתרון שמיטיב עם הסביבה בגלל שהם עלולים להכיל חומרים רעילים ולגרום לנזק סביבתי לא מבוטל. למעשה, נמצא שבישראל כיום, השימוש במוצרים חד-פעמיים "מתכלים" גורם לנזק סביבתי משמעותי יותר בהשוואה למוצרים חד-פעמיים מפלסטיק.
יחד עם זאת, יש הרבה פתרונות חלופיים: אם הבעיה היא בכמות הצלחות ובכמות הכוסות, אז אפשר להיעזר בשירותי השאלה או השכרה של כלים, כמו למשל מיזם רב-פעמי המציע גם מערכות כלים חגיגיות שמתאימות לשולחן החג. ומה לגבי שטיפת הכלים? בשורה טובה לעצלנים שבינינו – ברוב המקרים שימוש במדיח הוא חסכוני יותר במים משטיפה ידנית ובחלק משירותי ההשכרה בתשלום אפילו אין צורך לנקות את הכלים לפני שמחזירים אותם.
לסיכום, החל מההכנות ועד החג עצמו, יש לנו דרכים רבות לציין את פסח בצורה שהיא לא רק חגיגית, אלא גם סביבתית ואף בטיחותית יותר לבריאות שלנו.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
