שינויי האקלים עדיין נתפסים בעיני רבים מאיתנו כאיום עתידי ומעורפל. אבל השפעתם כבר בהחלט מורגשת, במיוחד אצל חקלאים. בשנת 2020 היה אירוע של שרב קיצוני בחודש מאי. אחת התוצאות שלו הייתה תמותה רבה של שתילי אבוקדו צעירים, בעיקר מזן "האס" הפופולרי מאוד בישראל.
עצי אבוקדו הם ירוקי-עד ואינם עומדים בשלכת, אבל הם מחליפים את עליהם בהדרגה. חלק ניכר מהתחלופה נעשה באביב, בתקופה של כמה שבועות שבה העצים עמוסים בפרחים ונותרים עם מעט עלים. עומס חום כבד בתקופה הרגישה הזו פוגע בעצים הצעירים, ועלול לגרום לקריסתם. בעקבות האירוע של שנת 2020, פנו מגדלי אבוקדו לשירות הדרכה של משרד החקלאות (שה”ם) ולד”ר ורד יריחימוביץ’ ממכון וולקני בחיפוש אחר דרך למנוע את הנזק הכלכלי הכבד הנגרם מתופעה זו.
ד"ר יריחימוביץ’, שחוקרת בקרת פריחה בעצים סובטרופיים, החליטה לנסות לבדוק טיפול בג’יברלין (Gibberellin) - הורמון צמחי שהתגלה לפני כמאה שנה וידוע בין השאר שהוא מפחית פריחה ומעודד התפתחות של עלווה בעצי פרי.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
חרקים טרופיים (כמעט) מתים מחום
מלכודת לפולשים
האותיות הקטנות בעלוני הסטטינים
לאחר ניסויים מוקדמים ומבטיחים ניסו החוקרים את הטיפול במטעים, וריססו בג’יברילין כמה חלקות של עצים צעירים. התוצאה הייתה מפתיעה: לא רק שתמותת העצים פחתה לעומת חלקות ביקורת – הם גם הניבו יותר פרי בעונה הבאה. "הטיפול מדכא את הזדקנות העלים הבוגרים ומעכב את נשירתם, מעלה את הכיסוי הווגטטיבי החדש ומוביל לצמיחת עלים גדולים יותר עם ריכוז כלורופיל גבוה יותר. למרות שהטיפול גורם לירידה ברמת הפריחה, בשנה לאחר מכן קיבלנו עלייה ברמת היבול", הסבירה ד"ר יריחימוביץ’ לאתר מכון דוידסון.
טכנולוגיות עם פוטנציאל לניטור ולניהול מדויק של מטעי אבוקדו. רחפן המחקר סורק מהאוויר מטעי אבוקדו בוגרים
(צילום: פרופ' טרין פז-כגן)
"הפריחה של עצי אבוקדו מגיעה בתפרחות צפופות של מאות פרחים, אבל רק פרחים מעטים מכל התפרחת חונטים, כלומר מתפתחים לפרי. דיכוי הפריחה בעזרת הג’יברלין הוביל לכך שהיו יותר תפרחות בלתי מסיימות, כלומר כאלה שיש בהן לבלוב צעיר בקצה התפרחת, שעשוי להתפתח לפרי. הטיפול אומנם הפחית במידה מסוימת את מספר הפרחים על העצים, אבל בזכות הגברת הפעילות הפוטוסינתזה יש יותר פרי, מכיוון שיש פחות נשירה של חנטים".
פרוטוקול מדויק
הניסויים בשיתוף פרופ’ טרין פז-כגן מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון, ד”ר ליאו וינר משה”ם, וחברת גדות-אגרו בוצעו בכמה חלקות של עצי אבוקדו צעירים, מזן "האס" ומזנים קרובים, בכמה אזורים בארץ, בהם השרון, השפלה ועוטף עזה. הטיפול כלל ריסוס העצים בתמיסת ג’יברלין בסתיו, ומעקב אחר העצים ותנובת הפרי בחורף.
את העבודה הובילו שני תלמידי מחקר במסגרת עבודת המאסטר שלהם, במקביל לשירות מילואים ממושך בתקופת העבודה על המחקר: תמיר יפרח, שחקר את השפעות הטיפול על מצב העצים, העלים, הפרחים וביטוי הגנים המעורבים בבקרת פריחה; וטל שחר שהוביל פרויקט חישה מרחוק - מעקב אחר החלקות באמצעות רחפנים, והשוואה בין חלקות באמצעות עיבוד תמונה ממוחשב. "שילוב של חישה מרחוק עם מודל למידת מכונה מסוג Random Forest אפשר לחזות את עוצמת הפריחה, כיסוי העלווה, נפח החופה ותכולת הכלורופיל בכל המטע", הסבירה ד"ר יריחימוביץ’. "המודל תאם היטב את מדידות השדה והראה כי עצים שטופלו בג’יברלין פיתחו חופות צפופות יותר, מה שמדגיש את הפוטנציאל של טכנולוגיות אלו לניטור וניהול מדויק של מטעי אבוקדו".
מחקר עם חשיבות כלכלית רבה, וגם חשיבות לאומית, תוך כדי שירות מילואים. צוות המעבדה של ורד יריחימוביץ' במטע אבוקדו. מימין: טל שחר, אתי קינן, דרור ורסנו ופאוון קומר
(צילום: טל שחר)
תועלת גבוהה
בישראל יש כיום כ-140 אלף דונם של מטעי אבוקדו, ובכל שנה נוטעים 10,000-7,000 דונמים חדשים. האבוקדו הפך לאחד הענפים החקלאיים החשובים, כשחלק גדול מהפרי מיועד לייצוא. בשנים האחרונות ייצוא האבוקדו עבר את ייצוא פרי ההדר. לכן לטיפול שמשפר את הישרדות העצים ומגדיל את תנובת הפרי יש חשיבות כלכלית עצומה. בהתחשב בזה שחלק גדול מהמטעים נמצאים באזורי גבול, כמו בצפון ובעוטף עזה, לתמיכה בגידולי האבוקדו יש גם חשיבות לאומית.
במחקר המשך משותף, בהובלת ד”ר נועם אלקן מהמחלקה לאחסון במכון וולקני וד”ר מרי-דפני ילין ממכון מיגל למחקר יישומי בגליל העליון, מצאו החוקרים כי לטיפולי ג’יברלין בסתיו יש יתרונות נוספים. הטיפול משפר את איכות הפרי הנקטף בחורף, מפחית את האפרת ציפת הפרי, וכן מצמצם את הנגיעות בפטריות התוקפות בעיקר תפרחות מסיימות. המחקר הזה נמצא כיום בהכנה לפרסום בכתב עת מדעי.
התועלת גבוהה בהרבה מעלות הטיפול. ריסוס ג'יברלין בחלקת ניסוי בבית דגן, אוקטובר 2024
(צילום: יעקב בולקא)
"ג’יברלין הוא מוצר מדף לא יקר והטיפול הוא שני ריסוסים בריכוז נמוך של החומר, כך שהתועלת גבוהה בהרבה מעלות הטיפול. לכן זה נכנס לפרקטיקה החקלאית", סיכמה ד"ר יריחימוביץ’. "בשלב זה הוא עדיין אינו מיועד למטעים בוגרים, אלא רק לחלקות ב-4-3 השנים הראשונות. כעת אנו חוקרים איך הטיפול משפיע על העצים הבוגרים, ואם יש צורך להמשיך אותו גם לאחר השנים הראשונות כדי לשפר את תנובת העצים בשנים חלשות".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
