התחממות מהירה יותר בקוטב הצפוני תתרום לעלייה בטמפרטורה העולמית בשיעור של 1.5 ו-2 מעלות צלזיוס, חמש ושמונה שנים (בהתאמה) מוקדם יותר מהצפוי. ההתחממות הארקטית מונעת בעיקר מהמסת קרח הים - כשיש לכך השלכות משמעותיות על כדור הארץ, שכן סף 2 מעלות צלזיוס נחשב לנקודת מפנה קריטית שמעבר לה ההשפעות של שינויי האקלים נעשות חמורות יותר ויותר, בין היתר על ידי עליית מפלס הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ואובדן המגוון הביולוגי.
הקוטב הצפוני מתחמם כיום כמעט פי ארבעה מהר יותר מהקצב הממוצע העולמי. מחקר חדש בהובלת חוקרי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שממצאיו פורסמו בכתב העת Earth System Dynamics, בוצע לשם הערכת ההשפעה של ההתחממות המהירה הזו על כמה מהר צפויה להתקיים הפרה של ספי ההתחממות הגלובלית בשיעור של 1.5 ו-2 מעלות צלזיוס (מאז העידן הטרום-תעשייתי), כפי שנקבע בהסכם פריז משנת 2015.
3 צפייה בגלריה
ספינת המחקר הגרמנית Polarstern שטה בין קרחונים ימיים באזור הארקטי
(צילום: Alfred-Wegener-Institut)
לשם כך, צוות המחקר יצר תחזיות לשינויי אקלים חלופיים שבהן לא התרחשה התחממות מהירה ארקטית. לאחר מכן, הם השוו טמפרטורות בעולם ההיפותטי הזה לאלו של מודל "העולם האמיתי" ומודל שממנו הוסרה ההשפעה של ההתחממות הארקטית המהירה, ובחנו את התזמון שבו נפרצו שני ספי ההתחממות הקריטיים.
החוקרים גילו שההתחממות הארקטית המהירה עתידה לתרום לפריצת סף ההתחממות בשיעור 1.5 ו-2 מעלות צלזיוס, כך שהיא תתרחש בשנים 2026 ו-2043 (בהתאמה), במקום בשנים 2031 ו-2051. הממצאים מבליטים את השלכות העלייה המואצת בטמפרטורות הקוטב הצפוני על שאר חלקי כדור הארץ, בין היתר בשל המסת קרח הים, שכן אור שמש רב יותר נספג במים במקום להיות מוחזר לחלל.
הממצאים המדאיגים הללו מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה מיידית כדי למנוע השלכות קטסטרופליות כלל עולמיות. "המחקר שלנו מדגיש את החשיבות הגלובלית של התחממות ארקטית מהירה על ידי כימות השפעתה הרחבה על המועד ייפרצו ספי האקלים הקריטיים שנקבעו בהסכם פריז. ההתחממות הארקטית מוסיפה אי ודאות משמעותית לתחזיות האקלים, כך שממצאים אלה מדגישים הצורך בניטור נרחב יותר של טמפרטורות באזור, הן בשטח והן באמצעות לוויינים, ובהבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים בו, אשר ניתן להשתמש בהם כדי לשפר את התחזיות של עליית הטמפרטורה העולמית", אמר אליסטר דאפיי מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
"בעוד שהמחקר שלנו מתמקד כיצד ההתחממות הארקטית משפיעה על שינוי הטמפרטורה העולמית, אין להתעלם מההשפעות המקומיות. עליית טמפרטורה של 2 מעלות צלזיוס ברחבי העולם תגרום לעלייה שנתית ממוצעת של 4 מעלות צלזיוס באזור הארקטי, ולעלייה של 7 מעלות צלזיוס בחורף, עם השלכות משמעותיות על תושבי האזור ועל מערכות אקולוגיות. בנוסף, להתחממות המהירה בקוטב הצפוני יש השלכות גלובליות שאיננו מביאים בחשבון במחקר הזה, כולל עליית פני הים והפשרה של פרמפרוסט, מה שיוביל לשחרור נוסף של פחמן דו-חמצני לאוויר", הוסיפה פרופ' ג'וליאן סטרוייב מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
ד"ר רובי מאלט מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הסביר: "שינויי האקלים הארקטיים זוכים לעיתים קרובות להתעלמות מצד הפוליטיקאים, מכיוון שרוב האזור נמצא מחוץ לגבולות הלאומיים. המחקר שלנו מדגיש את חשיבות האזור בכל הנוגע לעמידה ביעדי האקלים שנכללים בהסכם פריז, תוך תקווה להפנות את תשומת הלב מעתה והלאה למשבר האקלימי שכבר מתרחש באזור".
האזור הארקטי התחמם ב-2.7 מעלות צלזיוס מאז העידן הטרום-תעשייתי, בעיקר מאז תחילת המאה ה-21. באמצעות ממצאי מחקר זה הודגש שוב כי ההתחממות הארקטית המהירה מהווה תזכורת לדחיפות בפעולה נחושה שמטרתה מיתון ההשפעות על ההתחממות הגלובלית, פעולה שתבטיח עתיד בר-קיימא לדורות הבאים.
