דובי הקוטב (Ursus maritimus) מושכים את תשומת ליבם של חוקרים רבים בעידן שבו שינויי האקלים משפיעים עליהם לרעה. כעת, הודות לתצפיות שבוצעו על 13 מאורות בסבאלברד - ארכיפלג הנמצא באוקיינוס הארקטי, בערך באמצע הדרך מנורבגיה לקוטב הצפוני - תועדו לראשונה גורים שהגיחו ממאורותיהם המושלגות, שנבנו על מורדות אזורים הרריים ותלולים.
התצפיות נערכו על ידי צוות חוקרים בינלאומי במשך כמעט 10 שנים. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Wildlife Management לרגל ציון "יום דובי הקוטב הבינלאומי" (שחל ב-27 בפברואר), משלב בין קולרי מעקב ותיעוד מצולם של מאורות הדובים הלבנים.
למרות האתגר שטומנת בחובה העובדה שמאורות דובי הקוטב נבנות מתחת לשלג באזורים מרוחקים, החוקרים סיפקו תובנות חדשות לגבי העיתוי של בניית המאורות ודפוסי ההתנהגות שמופיעים לאחר בנייתן.
כאמור, מעל ראשם של דובי הקוטב מרחפת סכנה קיומית, כשבהקשר זה ניתן לציין את הישרדות הגורים. תקופת המגורים במאורות לנחשבת לרגישה ביותר בחייהם - פחות מ-50% מהגורים מגיעים לבגרות. "אימהות דובי הקוטב מתקשות להתרבות עקב שינויים מונעי אקלים, וסביר להניח שתתמודדנה עם אתגרים נוספים עם הרחבת טביעת הרגל האנושית בקוטב הצפוני", אמרה ד"ר לואיז ארצ'ר, מאוניברסיטת טורונטו בסקרבורו. "לכל מאורה היה סיפור משלה. באמצעות שימוש בכלים חדשים לניטור דובי הקוטב בתקופה הפגיעה הזו, קיבלנו תובנות מכריעות לגבי התנהגותם ברחבי האזור הארקטי, מה שעשוי לסייע בהגנה עליהם".
החוקרים זיהו כי הדובים הלבנים הגיחו בסביבות 9 במרץ בסבאלברד, ונראה היה שהם נטשו את המאורה מוקדם יותר ממה שתועד בעבר באוכלוסייה זו. שינוי העיתוי עלול לסכן את הישרדות הגורים מכיוון שיש להם פחות זמן להתפתח לפני צאתם מהמאורה אל קרח הים. במקרים מסוימים, דובים יצאו מהמאורה למשך פחות מדקה לפני שהם חזרו פנימה, בעוד שאירועים אחרים נמשכו מספר שעות.
לאחר שיצאו סופית מהמאורה, דובי הקוטב נשארו ליד המאורות שלהם למשך שהות ממוצעת של 12 ימים. עם זאת, הדבר השתנה מאוד בין הדובים השונים שנצפו (בין 2 ל-31 ימים). כמה אימהות החליפו מאורות - הן עזבו את המאורות המקוריות שלהן ונצפו מעבירות את משפחתן למאורה חדשה.
הגורים הסתמכו במידה רבה על התמיכה האימהית, ורק לעתים רחוקות יצאו לבדם מחוץ לפתח המאורה. הגורים תלויים באימם עד שנתיים וחצי, כשבתצפיות רק 5% מהם נצפו ללא ליווי אימהי. המחקר מדגיש את הצורך בניטור והגנה על אזורי המרבץ של הדובים הלבנים כדי להבטיח את הישרדותם של הדורות הבאים, שכן מדובר בתקופה קריטית להתאקלמות הגורים בסביבה החיצונית והכנה לחיים שמחוץ למאורה.
מחברי המחקר מקווים כי באמצעות הממצאים ניתן יהיה לצמצם את ההתנגשויות הפוטנציאליות בין אזורי המרבץ של דובי קוטב לבין פעילות אנושית. "מחקר זה מספק הצצה נדירה לאחת התקופות הפגיעות והקריטיות ביותר בחייו של דוב הקוטב, ומציע תובנות שיכולות לשפר את מאמצי השימור של מין זה", אמרה ד"ר מייגן אוון, סגנית נשיא למדעי שימור חיות הבר בארגון San Diego Zoo Wildlife Alliance. "על ידי שילוב של טכנולוגיה חדשנית עם מחקר ארוך טווח, הושגה הבנה עמוקה יותר של האתגרים העומדים בפני אימהות וגורים של דובי קוטב באזור הארקטי המשתנה במהירות. הגנה על בתי הגידול חיונית לבריאות האוכלוסייה, ומחקר זה מספק תובנות שיסייעו בכך".
ד"ר ג'ון אראס, חוקר בכיר במכון הקוטב שבנורבגיה, הוסיף כי מחקרים הכוללים נתונים תצפיתיים באתרי מאורות של דובי הקוטב הינם מעטים במספרם, מה שמעצים עוד יותר את משמעות הממצאים של המחקר ארוך הטווח שנערך בסבאלברד. "מכיוון שהנתונים מקולרי המעקב תיעדו את מיקום, הטמפרטורה והפעילות של האימהות לפרק זמן ממושך ובאזורים מרוחקים, נתוני התצפית אפשרו לדעת כיצד שינויים בפעילות ובטמפרטורה שנרשמו תואמים את ההתנהגות שלהן".
דובי הקוטב מבלים את החורף במאורותיהם. הנקבות יולדות בדרך כלל בראשית ינואר. תחילה, הגורים לוקים בראייתם, חסרי שיער ושוקלים רק חצי ק"ג. הם גדלים במהירות, יונקים חלב אם שמכיל 31% שומן, ומגיעים למשקל של 10 ק"ג בערך - עד פי 20 ממשקל הלידה שלהם - עד שהם עוזבים את המאורה באביב. דובי הקוטב יוצאים ממאורותיהם בין פברואר לאפריל, כשהתזמון משתנה בהתאם למקום מגוריהם - עיתוי שמתכתב עם התאריך שנקבע לציון "יום דובי הקוטב הבינלאומי", שחל כאמור לפני כמה ימים.
