סוכנות החלל האמריקנית צפויה לשגר בשנת 2026 את ULTRASAT - טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע. הטלסקופ ישוגר למסלול גבוה סביב כדור הארץ. כך סוכם בין הצדדים. במכון ויצמן למדע אמרו כי ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולת של החוקרים לגלות ולנתח אירועים חולפים ביקום, שמופיעים בשמיים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.
(צילום: מכון ויצמן למדע)
לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות לנאס"א, סוכנות החלל האמריקנית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה, נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני. סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, שמשם הוא ישוגר. לאחר השיגור, ULTRASAT יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (גיאו-סטציונרי, כמסלולם של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל.
בסוכנות החלל הישראלית ובמכון ויצמן למדע אמרו כי הנפח של היקום, שיהיה נגיש ל-ULTRASAT בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. בנוסף, ULTRASAT ימדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, שאינו ניתן למדידה מהקרקע, ויעדכן את הקהילה המדעית על התרחשות אירועים בזמן אמת. בנוסף, שילוב יכולות ייחודיות אלו יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על ידי חורים שחורים מאסיביים.
"מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם נאס"א, המהווה דוגמה נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח ULTRASAT".
ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א, אמר: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיזיקה מרובת-אותות (Multi-Messenger Astronomy) בזמן אמת".
3 צפייה בגלריה
משלחת בכירים מנאס"א נפגשה עם צוות ULTRASAT במכון ויצמן למדע בשבוע החלל הישראלי, ינואר 2023
(צילום: מכון ויצמן למדע)
"זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי", אומר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיזיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של ULTRASAT. "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת נאס"א ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע".
הלוויין עצמו נבנה על ידי התעשייה האווירית-מבת, שתהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה על ידי אלביט מערכות-אלאופ, וגם לניהול המשימה בחלל. מכון DESY בונה את המצלמה שתותקן בתוך הטלסקופ, כשבתוכה גלאים ייעודיים שפותחו עבור המשימה על ידי טאואר סמיקונדקטור.
3 צפייה בגלריה
צוות החוקרים של ULTRASAT. משמאל: פרופ' ערן אופק, פרופ' אלי וקסמן, פרופ' אבישי גל-ים, ד"ר יוסי שורצולד; יושב: ד"ר שגיא בן-עמי
(צילום: מכון ויצמן למדע)
בסוכנות החלל הישראלית ובמכון ויצמן למדע אמרו כי ל-ULTRASAT צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. עוד אמרו כי הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.
