יומיים בלבד אחרי שהגיע לישראל, יצא שילה עטון בן ה-17 לסיור הראשון שלו בארץ - וחזר ממנו עם מזכרת בת כ-3,300 שנה. במהלך ביקור בתל גזר שבשפלת יהודה הבחין תלמיד התיכון האמריקני בקמע מצרי עתיק מסוג חרפושית, שעליו עיטורים של שני נחשי קוברה. הקמיע הועבר לאוצרות המדינה, ושילה קיבל תעודת הוקרה מרשות העתיקות.
ברשות העתיקות אמרו כי קמעות החרפושית, ששימשו לעתים גם כחותמות, מעידים על השפעתה התרבותית של מצרים העתיקה באזורנו בתקופת שלטונה כאן, לפני כ-3,300 שנה. העיר הקדומה גזר הייתה בתקופה זו אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ ישראל, וחלשה על צומת דרכים אסטרטגי בשפלה.
צורתה של החרפושית שהתגלתה מבוססת על דמותה של חיפושית הזבל, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים. החיפושית סימלה חיים חדשים, משום שיצרה כדור זבל שבו הטילה את ביציה, וממנו הגיחו בהמשך חיפושיות בוגרות. שמה במצרית העתיקה קשור לפועל "להיווצר" או "להתהוות", והמצרים ראו בה סמל לבריאה ולהתחדשות וקישרו אותה לאל ח'פרי, אל השמש העולה.
שילה סיפר על מציאת הקמע: "במהלך הסיור, בדיוק כשעסקנו בהיסטוריה ובארכאולוגיה של תל גזר, הבחנתי בחפץ קטן ומעניין בקרקע שנראה כמו משהו עתיק. הרמתי את החפץ והתייעצתי עם המדריך שלי. לא האמנתי שזה קורה לי; לפני רגע דיברנו על הסיכויים הנמוכים למצוא ממצא כזה, והנה הוא אצלי ביד".
בנג'י היין, מדריך הקבוצה בבית הספר התיכון מאס בישראל של ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב (JNF-USA), הוסיף: "התגלית עוררה התרגשות רבה בקרב התלמידים. ברגע שהבנו שייתכן כי מדובר בממצא ארכאולוגי בעל חשיבות, היה לנו חשוב לפנות מיד לרשות העתיקות, לדווח עליו ולוודא שאנחנו פועלים בצורה הנכונה".
הקמע נבדק על ידי פרופ' עידו קוך מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, שתארך את החותם לתקופת הברונזה המאוחרת (האלף השני לפנה"ס). לדברי פרופ' קוך, "על גבי החרפושית מופיעה סצנה מעניינת: שני נחשי קוברה, מעל חצי אליפסה. נחש הקוברה, המזוהה עם השרף המקראי וקרוי במצרית ובלועזית 'אוראוס (Uraeus)' היה סמל מגונן ומלכותי נפוץ ביותר במצרים העתיקה ובדרום הלבנט. חצי האליפסה שמתחת לקוברות מייצגת את סימן החרטומים המצרי (nb - סל) המסמל את המילה 'אדון'. חרפושית המציגה סצנה דומה - אך עם שלושה נחשים - נמצאה בעבר בחפירות תל מגידו".
"שילה, בן למשפחה יהודית-אמריקנית, הגיע לארץ במסגרת תוכנית חינוכית בבית הספר התיכון מאס (MUSS) בישראל של JNF-USA, כדי להעמיק את הקשר שלו עם ישראל, עם אנשיה ועם נופיה", אמרה טלי צור-אבנר, מנהלת ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב (JNF-USA) בישראל, שבבעלותו בית הספר. "יש משהו מרגש ברגע שבו ההיסטוריה שלומדים בכיתה הופכת למפגש אישי, כאן בארץ. זו החוויה שאנחנו מבקשים להעניק לתלמידים שלנו: להכיר את ישראל, להרגיש שייכים אליה ולגלות שגם להם יש מקום בסיפור שלה".
"הסיפור של שילה הוא דוגמה מקסימה לחיבור שנוצר בין צעירים שמגיעים ללמוד בישראל לבין ההיסטוריה והארכאולוגיה של הארץ, דרך חוויה בלתי אמצעית בשטח", אמר עמית מלמן, מנהל המרכז החינוכי של מרחב מרכז ברשות העתיקות. "שילה ומדריכי התוכנית ראויים לשבח על שגילו אחריות ומסרו את הממצא לאוצרות המדינה. בזכותם, הממצא המיוחד נשמר, וכולנו נוכל ללמוד ממנו".
ברשות העתיקות מזכירים כי בעת מציאת ממצא ארכאולוגי בשטח, יש להשאירו במקומו ולדווח מיד לרשות העתיקות, על מנת שהארכאולוגים יוכלו לתעד את ההקשר הארכאולוגי שבו נמצא החפץ.





