בסביבות שנת 1800 מרגרט בריאן, אשת חינוך מאנגליה, כתבה כמה ספרי לימוד נחשבים על אסטרונומיה ופיזיקה לנשים צעירות. למרות שבריאן נחשבה למקבילתם של כמה מהאסטרונומים והמתמטיקאים החשובים ביותר בתקופתה, עד כה לא היה מידע רב על אודותיה.
מחקר חדש, שערך פרופ' גרגורי ג'ירולאמי מהפקולטה לכימיה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, חשף פרטים חדשים על הרקע והמשפחה של החוקרת המסתורית, שאפילו שנת לידתה לא ידועה במדויק (ההערכות נעות סביב שנת 1760). הממצאים שאסף החוקר פורסמו בכתב העת Notes and Records: The Royal Society Journal of the History of Science. "למרות שפועלה של בריאן ומאמציה לחנך נשים צעירות זכו להערכה מזמן, נחשפים פרטים חדשים על חייה, לרבות מידע על אודות משפחתה, שמוציאים את דמותה מהאפלה שעטפה אותה במשך למעלה ממאתיים שנה", אמר פרופ' ג'ירולאמי.
מחקרו של פרופ' ג'ירולאמי נבע מהתעניינותו בהיסטוריה של המדע - ובמיוחד במדעניות. אשתו, ורה מיינץ, גם היא כימאית, חולקת את תחומי העניין שלו. "כשהתחלתי את המחקר שלי, מרגרט בריאן הייתה רק הצופן. זה היה ידוע שהיא כתבה את ספרי הלימוד, שהיו לה שתי בנות ושהיא ניהלה פנימייה, אבל לא יותר מכך. אני אוהב אתגרים מהסוג הזה ולכן החלטתי שאנסה לברר יותר על חייה", הסביר החוקר.
עובדות בסיסיות על אודותיה כמו התאריכים שבהם היא נולדה ומתה, שם נעוריה ושמות בני משפחתה לא התגלו עד כה. למרות שהחזית של יצירתה הראשונה, "מערכת אסטרונומית משלימה", ספר לימוד לנערות צעירות, כללה דיוקן חרוט של המחברת ובנותיה, שמותיהן של האחרונות לא נחשפו. כמו כן, בעוד שההקדמה של הספר רמזה שבריאן הייתה אלמנה בזמן הפרסום ב-1797, שמו של בעלה מעולם לא נודע. יצירות אחרות של בריאן כללו את ספר הלימוד בפיזיקה "הרצאות על פילוסופיה טבעית", שפורסם ב-1806, כרך קטן יותר בשם "ספר כיתות אסטרונומי וגיאוגרפי לבתי ספר", שראה אור ב-1815 ומהדורה מתוקנת של משחק לוח חינוכי, "מדע בספורט או הנאות האסטרונומיה" אשר התפרסם ב-1804. "ספר האסטרונומיה של מרגרט בריאן הוא מאוד טכני ומקיף, וכולל כמה מהתגליות וההבנות האחרונות של האסטרונומיה כמדע. רוב הנשים באותה תקופה לא קיבלו השכלה טובה, שכן אלה מהמשפחות העשירות היו משכילות בתחומי הספרות, השפות, המוזיקה והאומנויות הביתיות, אולם לא היה זה נפוץ שהן התמחו בתחום המדעים", הסביר פרופ' ג'רולאמי.
לאחר שמצא שאנשים רבים בעלי שם המשפחה נוטידג' (Nottidge) - שרבים מהם גם היו רשומים כתושבי הכפר בוקינג (Bocking) - השתמשו בספריה של בריאן, החל פרופ' ג'ירולאמי לבדוק את האזור, מתוך השערה שהאנשים הללו הם קרובי משפחתה ככל הנראה. על ידי סריקה שביצע במאגרי מידע מקוונים של גנאלוגיה (חקר יוחסין בעברית) ומקורות אחרים, הוא מצא מידע על משפחה זו שהרוויחה את הונה מסחר בצמר בעיירות צפונית-מזרחית ללונדון.
כשבדק את המידע לעומק, גילה פרופ' ג'ירולאמי שאחד מבני המשפחה, תומס נוטידג', כתב צוואה ב-1794 שלא רק הזכירה את בריאן, אלא גם חשפה את שמות בנותיה - אן מריאן ומריה. אולם למרבה הצער, הצוואה לא ציינה כיצד המשפחות קשורות זו לזו. בחקירת אילן היוחסין של אשתו של תומס נוטידג', אן וול, גילה פרופ' ג'ירולאמי שב-1768 אביה, ג'יימס וול, הותיר עיזבונות לשלושת נכדיו - אוסוולד, ג'יימס ומרגרט האברקם. לכן, טען פרופ' ג'ירולאמי כי מדובר בהוכחה סופית לכך שהאברקם הוא שם הנעורים של בריאן. למרות שלא ניתן היה לקבוע את תאריך הלידה שלה, רישומי הטבילה הצביעו על כך שהיא הוטבלה - ככל הנראה כתינוקת אך אולי בתקופה מעט מאוחרת, עד גיל שנתיים - באוקטובר 1759, מה שסיפק לפחות מסגרת זמן כללית מתי היא נולדה.
בדיקה נוספת שביצע, הובילה את פרופ' ג'ירולאמי לגלות גם את שמו של בעלה של בריאן - וויליאם בריאן, לו נישאה ב-12 ביולי 1783 בלונדון. לדבריו, הלידות של אן מריאן ומריה הגיעו לאחר מכן, אולי ב-1784 וב-1786, בהתאמה. יחד עם זאת, תאריך ומקום מותה של בריאן נותרו לא ידועים, בין אם בשל שמה הנפוץ ובין אם בגלל העמימות של רשומות ציבוריות וכנסיות רבות, זאת על אף שהגיעה אל ידיו של החוקר מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין הודעה על מותה ב-30 במרץ 1836, כשהייתה בת 79 - הודעה שאותה הוא בוחן כדי לבדוק את מהימנותה.
העיתוי הזה של פטירתה תואם מקור אחר - צוואתו של עורך דין בשם תומס ברנרד פינקט, שבריאן שלחה לו עותקי מוקדש של מהדורות ראשונות של שניים מספריה. למרות שהצוואה של פינקט לא סיפקה בהירות לגבי מהות מערכת היחסים שלו ושל בריאן, פרופ' ג'ירולאמי אמר שהיא קבעה כי בריאן ובתה הבכורה, אן מריאן, הלכו לעולמן כאשר פינקט חתם על הצוואה ב-1 בדצמבר 1837, בעודו מותיר 50 לירות שטרלינג לבתה הצעירה, מריה. עם שאלות כה רבות על חייה ומותה של בריאן שנותרו ללא מענה, אמר פרופ' ג'ירולאמי שהוא מקווה כי המחקר שלו יוביל לגילויים נוספים לגביה בעתיד - כולל איך העניין שלה באסטרונומיה גבר לרמה יוצאת דופן בעידן שבו נשים מדעניות נחשבו למיעוט.
