בשיתוף טויוטה ישראל
פאנל טויוטה- פרוייקט האקלים
כולם מדברים על הסכנות של משבר האקלים, שחייבים לעשות משהו ולדאוג לעתיד – אבל יש כאלה שלא מחכים. ארגונים, עמותות ויזמים ישראלים רבים חולמים ומפתחים כבר בימים אלה מיזמים חדשניים במטרה להגן על כדור הארץ מהסכנות האקלימיות המתפתחות. עשרות גם הגישו מועמדות לתחרות Israel Earth Prize - "פרס הסביבה של ישראל" שיזמה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה בישראל, בניסיון לקטוף את הפרס הנכסף: מיליון שקלים. מדובר בפרס הגבוה ביותר שהוענק בארץ לזוכה יחיד בתחום איכות הסביבה והאקלים, ומעתה הוא יוענק מדי שנה, במשך חמש שנים, ע"י טויוטה למיזם סביבתי פורץ דרך שישפר את הסביבה של ישראל.
צוות שופטים מקצועי מהאקדמיה, העולם העסקי והמגזר הציבורי בחר שישה מתוך עשרות המיזמים כמועמדים הסופיים לגמר. הזמנו אותם להיכרות באולפן, בטרם יוכרע מי הזוכה הגדול בטקס חגיגי שיתקיים ב-14 במרץ בשעה 19:45 את הטקס נעביר בשידור ישיר ב-ynet. כדי להכיר את הנבחרת צפו בפאנל המשותף של המועמדים המובילים לפרס למען שיפור הסביבה שלנו כאן בישראל.
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: אלכסנדרה לוקאש, פרופ' רועי דיאמנט, ליאת ארבל, ד"ר אליק אדלר, איל ביגר, דוריאל רימר, ד"ר דן דבירי
(אולפן ynet)
"זיהינו את רעידת האדמה בטורקיה מהמצוף"
פרופ' רועי דיאמנט עומד בראש מיזם "ניטור הים", שמטרתו להרחיב את פלטפורמת הניטור הימי THEMO ולספק התרעה לישראל על סכנות המגיעות מהים מבעוד מועד. "הים מהווה 70% מכלל כדור הארץ והתחממותו היא גורם מאוד משמעותי בשינויי טמפרטורה ואקלים בכלל ביבשה", מסביר פרופ' דיאמנט באולפן ynet. "לכן באוניברסיטת חיפה הקמנו מערך של מצופים, שנמצא קרוב למדף היבשת ואחריו, ושמנו עליו סנסורים שמשדרים נתונים על הים, פיזיקליים, ביולוגיים, כימיים, אקוסטיים, גלים, זרמים וכל מה שאפשר. במיזם הנוכחי אנחנו רוצים לקחת את זה עוד צעד קדימה ולחבר את המידע לגורמי ניטור ואכיפה שנמצאים בישראל, לאפשר התרעות בפני צונאמי, זיהומים מהים ולראות איך הטמפרטורה משתנה לאורך זמן".
האתגר איתו מתמודדים במיזם כעת הוא שילוב הנתונים ביחד לכדי אנליזה אחת בזמן אמת שתסייע למקבלי ההחלטות. "את רעידת האדמה שהיתה בטורקיה למשל זיהינו מהמצוף. אפשר היה לראות אם גל צונאמי יגיע. ב-2019 היה גל צונאמי ברעידת אדמה אחרת שהיתה בטורקיה וגילינו את זה. את אירוע זיהום הנפט שהיה מהמיכלית גם גילינו ב-THEMO".
"שביל קרוב למים שיחבר את החברה הישראלית לים"
מיזם "שביל הים" מסתכל על המשאב הימי מזווית קצת אחרת. בעזרת שביל הליכה של 240 קילומטר לאורך חופי ישראל, מראש הנקרה ועד גבול רצועת עזה, מבקש המיזם לקרב את הציבור בישראל אל ערכו של הים. "הים שלאורך חופי ישראל הוא משאב סביבתי מדהים, אבל רק לפני כמה שנים, עם הסיפור של אסדות הגז, בעיות דיג, כבלי תקשורת ועוד - הרגשנו שהחברה הישראלית לא חשופה לים", מספר ד"ר אליק אדלר, מנהל הפרויקט. "לכן, אמרנו כמו ששביל ישראל הפך להצלחה חברתית, בואו נעשה שביל לאורך חופי הים קרוב לשפת המים, שיהווה פלטפורמה לחיבור של החברה הישראלית לים ולסביבה".
"אם בעבר אנשים היו נכנסים לחוף מסוים ויוצאים החוצה, הרעיון הפעם היה ליצור שביל אורכי שבו אנשים הולכים לאורך הים ומקבלים גם הרבה מידע על הסביבה הימית, הארכיאולוגיה, ההיסטוריה ועוד. לכן, פיתחנו לאורך השביל גם אמצעים להקנות את המידע הזה", מציין ד"ר אדלר ומתאר מציאות בה אנשים יילכו לאורך השביל עם אפליקציית ניווט, יסרקו קוד ויקבלו את כל המידע על המקום.
"לטפל באי החום העירוני ולהפוך נחל למשאב"
ליאת ארבל, חברת צוות ב"העירה", השותפה ביחד עם "אגמא" למיזם שנקרא "מפגש עיר-נחל", עסוקה יותר במשאב הנחלים והממשק שלהם עם המרחב העירוני. "במשך שנים התפיסה התכנונית היתה שצריך להכניס בעיר נחל לתוך תעלה, לרוב תת-קרקעית, ואז מתמודדים עם בעיות כמו הצפות. ב"העירה" ביחד עם "אגמא" אנחנו מציעות תכנון איך בעצם הנחל הופך להיות משאב בתוך עיר, כחלק משיקום העיר בפן הכלכלי והחברתי, בדגש ספציפי על הגעתון".
ארבל מציינת כי בשכונה בה עובר הגעתון בנהריה, וקבור בה מתחת לאדמה, הפך הנחל למטרד של ממש שאף מסכן חיי אדם. "אנחנו מציעות כהמשך לתחרות של 'מפגש עיר-נחל', שקיימנו לאחרונה, ראייה רחבה יותר – איך הנחל, כחלק מהתחדשות עירונית, הופך למשאב", היא מדגישה ומרחיבה: "בגלל שרוב מדינת ישראל חיה בערים ו-75% מפליטות גזי החממה מתרחשות בערים, כדי להתמודד בצורה יעילה עם משבר האקלים, ולטפל באי החום העירוני - צריך לטפל בטבע העירוני, ולהפוך נחל למשאב. זאת אחת הדרכים היותר מיטיבות לכלל בעלי העניין בעיר".
"אפשר לשאול עצים אם הם רעבים"
בפרויקט "שירת העשבים" מתמקד איל ביגר בעולם החקלאות המחדשת. בעוד חקלאות קונבנציונאלית נחשבת כיום כאחראית במידה רבה לפגיעה בפוריות הקרקע ולפליטת 30% מסך גזי החממה, חקלאות מחדשת מרפאת את האדמה החקלאית ומקבעת את אותם גזים. "חקלאות היא למעשה הממשק הגדול ביותר של האדם עם הטבע והחקלאות היא גורם מזהם", אומר ביגר. "שירת העשבים היא פרויקט שנועד להדריך וליישם שיטות יותר מקיימות, פחות פולטות גזי חממה עם חקלאי ישראל, תוך חיזוק החקלאות הישראלית".
איך עושים את זה בשטח? ביגר מסביר כי קיימות שש פרקטיקות מובילות לעבודה בשדה, מטע או מרעה – שמונעות הפרעה לקליטה של פחמן בקרקע. "ברגע שהאדמה נשארת חשופה היא נסחפת, נפגעת ותלכידי הקרקע בה מתרסקים. השיטה המרכזית היא זריעה מכוונת של צמחייה לכיסוי. צריך לשנות את הראש הזה של חקלאי נורמלי שאדמה נקייה זו אדמה טובה, ולשתול צמחיית כיסוי בכוונה, לעבד את השדה והמטע מבלי לפלח אותו, מבלי להיכנס עם כלי מתכת עמוקים", מסביר מייסד המיזם. "כמו שאנחנו שואלים את הילדים שלנו אם הם רעבים או לא, גם עצים אפשר לשאול: לוקחים בדיקות של עלים למעבדה וחוזרים עם תוצאה על המצב התזונתי של הקרקע. לפי זה מדשנים, ובעיקר מעשירים את הקרקע בחומר ביולוגי".
"משאירים לאנשים עם צרכים מיוחדים גינות כמתנה"
דוריאל רימר מקדמת בעמותת "ונטעת" את חזון "עיר-יער", ששם לו למטרה להכניס את הטבע אל העיר. "אנחנו רוצים מיקרו-אקלים שהוא נוח יותר, לקבע כמויות פחמן, להבריא את האדמה. העשייה שלנו כולה היא בשילוב ותמיכה לאוכלוסיות קצה ופרויקט הדגל הוא הקמת 100 גינות טיפוליות ב-100 מוסדות שיקום בישראל - ככה אנחנו גם נוטעים עצים וגם יוצרים מטר מרובע ירוק בכל הארץ", מתארת רימר. "אנחנו מאמינים שריפוי אדם במשבר קשור ישירות לריפוי של הקהילה והסביבה שהוא חלק ממנה".
רימר מסבירה את הרציונל מאחורי השימוש בגינות קהילתיות לסיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון ומתמודדי נפש: "מחקרים מוכיחים שעצם השהייה בטבע וחשיפה לסביבה ירוקה כבר מורידה את הסטרס ולחץ הדם ומאפשרת תהליך החלמה הרבה יותר מהיר. גינון טיפולי כיום הוא כלי רווח ואנחנו רוצים להפוך אותו לעוד יותר רווח במוסדות השיקום בישראל, בדיוק כמו טיפול באומנות וטיפול בעזרת חיות. אנחנו נכנסים הרבה פעמים למקומות שהם סטריליים, שלא היתה בהם טיפת ירוק, שאנשים עוברים בהם תהליך שיקומי וחוויה מאוד מאוד מבודדת. אנחנו מתכננים ביחד את הגינה שתהיה מתאימה לצרכים שלהם ומשאירים להם אותה כמתנה, שיוכלו להמשיך ולעבוד בתוכה".
"מוציאים את הפחמן הדו-חמצני מהים"
ד"ר דן דבירי הוא מעין "לוכד של פחמן דו חמצני". קרבון בלו, החברה שלהקמתה היה שותף, פיתחה טכנולוגיה במסגרתה תהליך כימי ייחודי לוכד את גז החממה המשמעותי ביותר מהים, מתוך הנחה שמי הים סופחים באופן טבעי 30% מפליטות הפחמן הדו-חמצני - והריכוז המומס בו גדול פי 100 מאשר זה שבאוויר. "אנחנו שואבים את מי הים לתוך שני ריאקטורים ובסדרת תגובות כימיות מתקבלת תוצאה בה הפחמן הדו-חמצני יוצא ממי הים", מתאר דבירי את התהליך. "המים מוחזרים לים ומיטיבים עם הסביבה הימית, כיוון שהם מורידים את רמת החומציות של המים, מאחר ופחמן דו-חמצני הוא חומצי ובהתחממות הגלובלית הוא גם פוגע בבעלי חיים".
"כדי לייצר השפעה לוקאלית ולהגן על הסביבה הימית לא צריך ללכוד יותר מדי פחמן, אבל כשמדברים על אפקט של התחממות גלובלית צריך ללכוד כמויות מאוד גדולות, שנמדדות במיליארדי טונות. אם ייבנו מספיק מפעלים לפי הטכנולוגיה שלנו זה יכול להיות אחד מהכלים שיאפשר להתמודד טוב יותר, לצד מגוון כלים אחרים".
אז מי ינצח בתחרות ISRAEL EARTH PRIZE? למעשה כולנו מנצחים. ביום שלישי ה-14 במרץ בשעה 19:45 הצטרפו אלינו לשידור החי ב-ynet לגלות מי מששת המיזמים המרתקים הוא שיקטוף את פרס מיליון השקלים בתחרות של יוניון-מוטורס יבואנית טויוטה - ויוכל להשתמש בו לשיפור הסביבה של כולנו.
בשיתוף טויוטה ישראל
