את ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות", בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, חתם היום (שלישי) איתן סטיבה - איש העסקים, הנדבן והאסטרונאוט ששוגר לחלל ב"משימת רקיע" באפריל 2022.
ההרצאה של איתן סטיבה
סטיבה פתח את דבריו בסקירה היסטורית של חקר האנושות, וציין כי בעוד שהאדם מטייל על פני הקרקע והים כבר מאות אלפי שנים, היציאה לחלל היא "מדע חדש לגמרי" בן 65 שנים בלבד. הוא הדגיש כי ענף החלל נמצא בתנופת צמיחה חסרת תקדים - ממצב של עשרות שיגורים בשנה בעבר, לשיא של 321 שיגורים בשנה האחרונה. סטיבה הסביר כי החלל הוא כבר מזמן לא מקום "מפחיד ומרוחק", אלא חלק בלתי נפרד מעולמנו, שבו פועלות חברות כמו SpaceX המשתגרות כמעט מדי יומיים.
בניגוד לתפיסה הרווחת, סטיבה הציג נתונים לפיהם כלכלת החלל, שמגלגלת מעל 400 מיליארד דולר, אינה נשענת רק על שיגורים. למעשה, השיגורים מהווים רק כ-3% מהכלכלה הזו, בעוד שעיקר הכסף והפעילות נמצאים בתחומי השירותים, התקשורת (77% מהשיגורים הם ציוד תקשורת), והתצפיות. הוא צפה כי בעתיד הקרוב נראה הקמת תשתיות משמעותיות בחלל ועל הירח, כולל מרכזי נתונים (Data Centers) לעיבוד מידע מחוץ לכדור הארץ ותחנות חלל פרטיות שיחליפו את תחנת החלל הבינלאומית הצפויה לסיים את דרכה ב-2030.
סטיבה פנה ישירות לתעשייה הישראלית והדגיש כי ישראל, כחלק מהחומות על הסכמי "ארטמיס", חייבת לקחת חלק פעיל וליזום פרויקטים בינלאומיים. הוא טען כי עצמאות טכנולוגית תושג דווקא דרך שיתוף פעולה עם העולם ולא בניסיון "לעשות הכל לבד". כדוגמה ליכולות הישראליות, הוא הזכיר ניסויים שביצע בעצמו בחלל, כמו חיתוך דנ"א (קריספר), ניטור גלי מוח (EEG) ויציקת עדשות בתנאי חוסר כבידה - פיתוחים שיש להם השלכות על עולמות הרפואה והנדסת החומרים.
לצד ההזדמנויות, סטיבה התריע מפני האתגרים הביטחוניים והסביבתיים בחלל. הוא ציין את בעיית "הזבל החללי" - עשרות אלפי פריטים הנעים במהירות של 28,000 קמ"ש ומהווים סכנה ממשית לכל תשתית. הוא הדגיש כי לפי אמנת החלל, החלל הוא נחלת הכלל ואין בו בעלות פרטית או צבאית, ולכן ישנה מחויבות לשמור עליו נקי וללא נשק. יחד עם זאת, הוא הבהיר כי ככל שנקים יותר תשתיות קריטיות בחלל, כך נצטרך לפתח דרכים להגן עליהן מפני פגיעות מכוונות, קרינה ופסולת.
צפו בהרצאה המלאה של איתן סטיבה בסרטון בפתח הכתבה.
