האביב כבר כאן. אבל מאחורי המראה המוכר של עונת הפריחה מסתתרת שאלה שמעסיקה את עולם המחקר ברחבי העולם: האם גם לוח השנה של הפרחים מתחיל להשתבש כשהאקלים משתנה? בזמן שמזג האוויר נע בין ימי חום חריגים לגלי קור קיצוניים, נדמה שהטבע עצמו מתבלבל, ושהתזמון העדין בין טמפרטורה, אורך היום והפריחה עומד למבחן. כעת, מחקר ראשון מסוגו בישראל בוחן האם גם כאן הפרחים פורחים במועדם או שהם מקדימים או מאחרים לפרוח?
אחרי שורת מחקרים ברחבי העולם, שבחנו שינויים במועדי הפריחה של צמחים בהקשר לשינוי האקלים, לראשונה נחקר הנושא בישראל. כחלק מהמחקר, נבדקו זמני הפריחה של מאות מיני צמחים כדי לבדוק האם מועדי הפריחה משתנים בעקבות משבר האקלים. על פי התוצאות, שמתבססות על אלפי עדויות ברשת מ-15 השנים האחרונות של מטיילים ברחבי הארץ, לא זוהה שינוי מובהק במועד תחילת הפריחה. יחד עם זאת, מדובר במסד נתונים מפורט שיוכל לשמש בעתיד לבדיקת נתונים על פני טווח זמן ארוך יותר.
שינוי האקלים מקדים את הפריחה
"המועד העיקרי שקובע את תחילת הפריחה הוא אורך היום והטמפרטורה, כך שלאור שינוי האקלים זה לא מופרך למצוא שינויים", אומר פרופ' עמרם אשל מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל-אביב, שאסף ובדק את הנתונים. "במקומות שונים בעולם מארצות הברית, מאירופה ומסין, יש דיווחים שלפיהם שינוי האקלים גרם להקדמה של מועדי הפריחה. יש גם דיווחים מסוימים על צמחים שאיחרו את פריחתם, אבל הדעה הרווחת קושרת בין שינוי האקלים, וספציפית עלייה עקבית בטמפרטורות, לבין הקדמת הפריחה", אומר אשל.
טמפרטורה גבוהה עלולה להאיץ תהליכים ביו-כימיים ולגרום להקדמת פריחה של צמחים שונים. באחד מהמחקרים נבדקו מאות מינים של צמחים ים-תיכוניים במשך 35 שנה. בשנת הבדיקה האחרונה, בין 72 ל-88 אחוז מהצמחים החלו לפרוח מוקדם יותר באופן משמעותי יחסית לשנת הבדיקה הראשונה, עם ממוצע של 19 ימים מוקדם יותר. מדובר בקצב מואץ מאוד בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. במחקר אחר שנערך בבריטניה שהתבסס על מאות אלפי רישומים מהמאה ה-18, עלה כי שינוי האקלים גרם לצמחים בבריטניה לפרוח בממוצע חודש מוקדם יותר בשנים 1987–2019 בהשוואה לשנים 1753–1986. החוקרים בחנו גם נתונים מטאורולוגיים מדויקים מהאזור שנחקר, ומצאו שהגורם שמשפיע במידה הרבה ביותר על מועד הפריחה הוא טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודשים ינואר עד אפריל.
שינויים במועדי הפריחה עלולים להוביל בין היתר לפגיעה בתיאום שבין הצמחים למאביקים, שעלול להשפיע על פוריות הצמחים. הצמח מקדים או מאחר לפרוח, בעוד המאביקים לא משנים את מועד הפעילות שלהם או מגיבים באופן אחר לשינויים הסביבתיים. כך הפרחים פורחים כשיש מעט מאביקים ותהליך ההאבקה חלקי או חסר. גם בישראל הועלה בעבר חשש דומה ביחס להקדמת פריחת השקדיות שעשויה להשפיע על יעילות ההאבקה של הדבורים.
ארכיונים של פרחים בישראל
"יש מקומות בעולם שנערכו בהם תצפיות בנות עשרות ומאות שנים, אבל באזור שלנו אין כמעט דיווחים סדירים", אומר אשל. זה הוביל אותו לנסות ולמפות את הנתונים שהצטברו במהלך השנים. "יש 'עשביות' שבהן שמורים אוספים של צמחים שיובשו יחד עם מידע על תאריכי הקטיפה שלהם. בארץ, יש עשבייה כזו באוניברסיטה העברית. מקור מידע נוסף שבו השתמשתי הם סקרים שכוללים עדויות מהשטח על מועדי הפריחות של צמחים שונים", הוא מסביר.
פרופ' אשל התבסס על עשרות אלפי עדויות שנאספו ב-15 השנים האחרונות באתר "צמח השדה", שבו עבד כעורך המדעי.
"הקמנו מדור של דיווחי פריחה ופנינו לקהל הרחב שידווחו על כל מה שהם פוגשים בשטח. סך הכול הצטברו קרוב ל-40,000 תצפיות מרחבי הארץ על יותר מ-2,500 מינים. עברתי על כל הנתונים וסידרתי אותם לפי מקום, תאריך, שם ומין הפרח", מספר פרופ' אשל. "היו מינים שעניינו יותר את הקהל ועליהם היו יותר דיווחים - למשל רקפת, נרקיס ועוד צמחים מוכרים ופופולריים. על כלנית היו כמעט 1,000 דיווחים. היו גם יוצאי דופן כמו פריחה של אדמונית החורש בהרי הגליל העליון או שושן צחור בכרמל, מינים שבוטנאים וחובבי צמחים אוהבים מאוד", הוא אומר. הנתונים הגולמיים של המחקר פורסמו באתר "בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון" של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב (אפשר להיכנס לאקסל שבתחתית העמוד בקישור זה).
"במחקר התמקדתי בצמחי בר ולא בצמחים שגדלו בגן בוטני ושתלויים בעוד משתנים כמו השקיה. להפתעתי, באף אחד מהם לא ראיתי הקדמה של מועדי הפריחה. כלומר, אם מסתכלים על הדיווחים הראשונים בכל עונה, כמעט לא היו שינויים בתאריכים. יש שינויים לשנה, אבל לא מגמת שינוי רציפה לאורך השנים", מספר אשל.
האביב אומנם נראה מוכר, אך שינוי האקלים ממשיך להציב סימני שאלה לגבי תזמון הפריחה בעתיד. מסד הנתונים החדש יסייע לעקוב ולראות האם זמני הפריחה בישראל ישתנו בעקבות משבר האקלים.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
